טיפול בחרדות ממשפחת החרדה החברתית:
פחד קהל, חרדת בחינות ועוד
חרדות ממשפחת החרדה החברתית: פחד קהל - חרדת בחינות. איך לחזור לתפקוד?
אם קשה לכם לתפקד מול קהל, בעת בחינות או בלחץ זמן, או להיות אסרטיביים ולהציב גבולות בעת שאתם כועסים; אם הגוף שלכם מגיב בהזעה, בעלייה משמעותית בקצב פעימות הלב או ברעד, ולעיתים קרובות אתם עושים הכל על מנת שלא לעשות דבר - קרוב לודאי שיש לכם את אחת מחרדות הביצוע, חרדות ממשפחת החרדה החברתית.
על פי ההקשר, חרדה חברתית כמו חרדת ביצוע יכולה לבוא לידי ביטוי כפחד קהל, חרדת במה, חרדת בחינות, הקושי להיות אסרטיבי, הקושי לדבר אל קהל, הקושי לבצע פעולות אחרות בפני קהל כמו משחק (תאטרון), ספורט תחרותי, ריקוד, נגינה או שירה, או אפילו רק ללכת אל הבמה על מנת לקבל פרס, שלא לדבר על חרדת ביצוע בחדר המיטות - חרדה שיכולה להיות קיימת בשני המינים - אף אם היא מדוברת כמעט אך ורק על גברים. בכל המקרים מדובר בקושי לתפקד בעת ביצוע משימה - לעיתים קרובות בעיקר, אבל לא רק, בנוכחות אנשים אחרים, ובמצבים חריפים - בהימנעות מעשייה בכל הזדמנות.
לכל הפחדים והחרדות הללו, שכל אחד נראה ומרגיש אחרת, והם בעלי שמות שונים, יש מכנה משותף - הלחץ והמודעות העצמית לפעולות שהאדם עושה פוגמים ביכולת הביצוע שלו, או שגורמים לו, בתרוצים שונים, להימנע מלבצע פעולות שהוא צריך לעשות.
יש לזכור שחרדת ביצוע כמו פחד קהל אינה חולפת ונעלמת בעקבות טיפול, אלא נחלשת. היא תהיה שם תמיד, אבל היא תפסיק להפריע. בטיפול תקבלו את המצנח ואת האומץ לקפוץ, ותלמדו לנחות במקום הנכון. אורן הוא מרצה מנוסה שחווה פחד קהל משמעותי בשלבים שונים בהתפתחותו - אבל מעולם לא ויתר לעצמו ומעולם לא נמנע מעשייה. הוא יוכל לטפל בכם בשיטות קוגניטיביות-התנהגותיות להתמודדות עם חרדת הביצוע, וגם להנחות אתכם בטכניקות להכנת הרצאה או דיבור מול קהל שיתאימו אישית לכם - ויקחו אתכם למגרש שבו אתם טובים יותר. תלמדו להשתמש בתכונות החזקות שלכם, ולהתגבר על החסרונות שמהם אתם חוששים.
לחרדות ביצוע יש שתי תוצאות בלתי רצויות:
- ירידה ביכולת הביצוע.
- הימנעות מוחלטת או חלקית מעשייה.
חרדות הביצוע מושפעת מגורמים שונים:
- רגישות לתגובותיהם ולדעתם של אחרים.
- ביקורת עצמית גבוהה.
-
מחשבה, אמיתית או מדומה, שיכולת הביצוע אינה טובה מספיק.
יש לשים לב ולהפריד בין דבר לדבר: יכולת ביצוע בהחלט יכולה להיפגם לא רק בשל חרדות, אלא גם בשל סיבות ממשיות כמו השקעה לא מספקת בשיפור המיומנות, או בגלל שהידע, היכולת המנטלית או המסוגלות הפיזית אינם מספיקים כדי להגיע לתוצאות המקוות. - מה שמעצים מאד את הסיבה הקודמת (ג) הוא המחשבה שהביצוע חייב להיות מושלם, או לפחות מעל לרף מסויים של הצלחה, כאילו אין ערך למה שמתחת לו. חשש מכך שהביצוע לא יגיע אל הרף ההשגי המבוקש גורם לעיתים קרובות לוויתור מראש על הניסיון לעשות.
- ההימנעות עצמה, שיוצרת רגשות מעורבים: מצד אחד תחושת הקלה על שהבושה הצפויה נמנעה, ומצד שני מצוקה, כי הימנעות רק מעצימה את האמונה באי המסוגלות.
- הייאוש, שמפחית את ההשקעה בשיפור הידע והמיומנות.
- הפחד, שמסיח את הדעת מהעשייה עצמה וגורם לירידה ביכולת הביצוע.
- מודעות יתר לפעולות שאדם עושה תוך כדי ביצוע המשימה. הנסיון לראות את הביצוע מבחוץ, כפי שאחרים רואים או שומעים אותו, והמודעות לכל פעולה בהתנהגות הכרוכה בעשייה, מפריעים להשתחרר, לזרום עם העשייה, ולהתמקד במה שצריך על מנת לפעול נכון ומדוייק.
- לחץ זמן. הצורך לבצע דברים בזמן נתון, כמו בעת בחינה או כאשר יש דד-ליין ברור לסיום המשימה, מעלה את החרדות ואת המודעות למהלך הביצוע גם כאשר האדם נמצא לבדו וללא קהל שישפוט אותו.
- חשיבות המעמד. ככל שהתוצאה בעלת משמעות רבת יותר, וככל שהמעמד או הנוכחים חשובים יותר, כך הלחץ הנפשי רב יותר, ועולה המודעות לאופן הביצוע.
מי חשוף להיפגע מחרדות ביצוע?
כמעט כל אחד. החשש מביצוע לא מספק משותף לכולנו, אבל בדרך כלל יש בו דווקא תועלת מרובה. כאשר הוא מתקיים במידה בריאה ומציאותית, החשש ממחיר שנשלם על ביצוע לא ראוי דוחף אותנו להכין את עצמנו לקראת הביצוע, ובכך מניע אותנו להצליח טוב יותר. ככל שהמטרה חשובה יותר, או ככל שכישלון בביצוע יהיה כואב יותר, כך נשקיע יותר בתהליך ההכנה לקראת הביצוע, כל עוד זה אפשרי או רלוונטי.
מכאן שבאופן נורמלי החשש מכישלון הוא רגש מתגמל, כי הוא מדרבן אותנו להצלחה. אלא שכאשר החשש הזה מוקצן, הוא מפסיק להיות יעיל. במצב שכזה ניתן לקרוא לו "חרדה", והיא מפחיתה את היעילות וגורמת לנזק בכך שהיא מסרסת ומשבשת את העשייה.
רגישות מיוחדת לגורמים היוצרים חרדת ביצוע שהוזכרו למעלה מתפתחת אצל אנשים שחוו בעברם תחושות קשות בעקבות כישלון או כשלונות (ולכן הם נזהרים מאד מלחוש אותן שוב), אנשים שמסיבות שונות איבדו ביטחון ביכולת הביצוע שלהם, ואנשים שהם יותר רגישים מראש לביקורת עצמית או לביקורת של אחרים - בין אם בשל רגישות תורשתית, ובין אם בשל רגישות שנרכשה במהלך התפתחותם המוקדמת.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) נחשב כיעיל ביותר בטיפול בחרדת ביצוע על כל צורותיה. טיפול כזה יעסוק באיבחון החרדה, בהבנת הסיבות והנסיבות המיוחדות שבגללן היא קיימת אצל האדם שמגיע לטיפול, בהכרות מדוייקת עם התבנית המשולשת הכוללת יכולות - חרדה - הימנעות, בהבנת מרכיבי החרדה הרגשיים והקוגניטיביים, במתן כלים לבלימת חרדות ומחשבות אוטומטיות שליליות (מ.א.ש. - ראו קישור מימין), בבנייה של תובנות שיפחיתו את החרדה (המרכיב הקוגניטיבי), ובתרגול של מצבים, בהדמייה ובאופן מעשי, שירגילו את האדם לפחד פחות (המרכיב ההתנהגותי). הסברים נוספים על ההגיון שמניע את הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי תמצאו בקישור מימין (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי).
למרות הדמיון באופי הבעיה ובסוג הפתרון, הטיפול היחיד בחרדות ביצוע שמטופל באופן מובהק על-ידי מטפלים מתחום אחר הוא חרדת הביצוע המיני, שניתן על ידי מטפלים מיניים.
פחד קהל: טיפול פרטני או סדנה?
חרדות ביצוע כמו פחד קהל או פחד במה יכולות להיות מטופלות ביעילות הן באופן פרטני והן בקבוצות (כמו סדנה לדיבור בפני קהל, או סדנת משחק). לכל גישה יש יתרונות וחסרונות. היתרון המשמעותי של סדנה הוא שנוכחותם של משתתפים אחרים בסדנה מאפשרת בנקל לתרגל חשיפה לדיבור מול קהל, להכיר דרכם פנים שונות של החרדה ושל התמודדות איתה, תמיכה חברתית בתהליך ההתקדמות, וההזדמנות קלה יחסית ללמוד טכניקות שונות לשיפור הדיבור או המשחק מול קהל, כשכל אחד מהמשתתפים יכול לבחור לתרגל ולהדגים טכניקות אחרות. מצד שני, דווקא האווירה התומכת שנוצרת בסדנה יכולה לפעמים להיות למכשול, כי היא אמנם יכולה להתאים למשתתפים ולחזק אותם בשלבים הראשונים של התרגול, אבל לא בהמשכם. ככל שהתהליך ממשיך האתגר אמור לעלות, בעוד שהסביבה התומכת, שהופכת להיות יותר מוכרת, דווקא מקטינה אותו.
לעומת הסדנה, טיפול פרטני מאפשר עבודה שיטתית ומעמיקה בעזרת עבודה קוגניטיבית-התנהגותית. דבר זה נכון לטיפול בכל חרדת ביצוע, כולל פחד קהל, ומאפשר עבודה משמעותית וחשובה בכל שלבי הטיפול, החל מההכרות עם החרדות ועם ההבנה של מקורן וכלה בהבניה הקוגניטיבית. לעומת היתרונות המשמעותיים של טיפול פרטני בחרדת ביצוע, החיסרון שלו לכאורה הוא שהוא אינו מספק באופן טבעי ומיידי הזדמנויות לדיבור מול אנשים. בדרך כלל הנחה זו אינה נכונה. אורן יוכל להנחות אתכם להשתמש באמצעים שונים ומשמעותיים שיאפשרו לכם לתרגל את החשיפה באופן מדורג ומותאם לצרכים שלכם. במקרה הצורך, יתכן שגם מציאתן של הזדמנויות לתירגול בעצמה תהפוך להיות חלק חשוב מתירגול התהליך הטיפולי.
ככלל: ככל שחרדת הביצוע משמעותית ועמוקה יותר, כך יש יתרון לטיפול הפרטני. במצבים שבהם חרדת הביצוע היא משמעותית וקשה, ממילא השתתפות בסדנה יכולה להיות בשלבי הטיפול הראשונים המונית ומאיימת מדי. מצד שני, כאשר החרדה של דיבור מול קהל היא קלה יחסית, סדנה, שבה הדגש הטבעי הוא פחות על העבודה האישית ויותר על טכניקות התמודדות, תהיה יעילה יותר ביחס לטיפול הפרטני.
The photograph at this page has been adapted from an original CC photograph donated by Juanedc.