מאמרים

בנוסף ל מחקרים שפרסמתי בכתבי עת מדעיים , באנגלית, כחלק בלתי נפרד מהעבודה האקדמית שלי, פרסמתי גם הרבה מאד מאמרים בעברית. ייעדתי אותם לקהל הקוראים הרחב כאשר חשבתי שיש לי מידע מעניין או מועיל, או כאשר ביקשו ממני לכתוב. כדי להקל עליכם למצוא את המאמרים, הם מחולקים כאן לפי נושאיהם השונים. שימו לב שבשלב הזה המאמרים עצמם נמצאים בדפים הבנויים על פי התבנית הישנה של האתר, כך שמאד קל ונוח לקרוא אותם על מסך המחשב, אבל פחות נוח לעשות זאת על מסך הטלפון.

Ynet: כתבתי עשרות מאמרים ל Ynet, רובם מאמרים שהוזמנו על ידי מערכת מדור יחסים. הם מחולקים לפי השלב בחיי הזוגיות שבו מדובר, כמו "התמודדות עם קשיים של התחלה", "לשמור על הזוגיות", "זוגיות על סף פרידה", "להתמודד עם פרידה" ו-"לבנות חיים חדשים".

את המאמרים האלה תמצאו בדף הזה .

מאמרים טיפוליים אחרים: אלה הם מאמרים שפורסמו באתרי אינטרנט אחרים, וגם חלק מהם היה מוזמן. את רובם אספתי ושמרתי אצלי באתר, וגם הם מחולקים על פי נושאים: "התחלות קשרים ובחירות זוגיות", "שפת הגוף והרגש", ו"אמנות הנאום". תוכלו למצוא אותם כאן .

חשיבה יצירתית בקשר הזוגי חשיבה יצירתית גירתה את דמיונם של אנשים מזה זמן רב, ועלו גישות ותאוריות שונות במטרה למצוא דרכים להיות יצירתיים יותר. אם צריך לפשט את הרעיון, אני חושב שהוגן לומר שחשיבה יצירתית היא חשיבה או רעיונות החורגים מקו המחשבה המקובל והמסודר, כאשר בדרך כלל נהוג לראות אותה כחשיבה בונה וחיובית ולא כחשיבה שהיא הורסת ומשמידה. אחד הזרמים המעניינים בחשיבה יצירתית הוא החשיבה ההמצאתית-שיטתית (TRIZ), של גנריך אלטשולר, שבאה בעקבות מחקרים יסודיים ומקיפים מאד של המצאות פטנטים, שיטה שהמשיכה ופותחה (ASIT) על ידי החוקר הישראלי רוני הורוביץ. הכוונה היתה לחפש דרך שיטתית ליצירתיות – למרות האוקסימורון שיש בעצם החיפוש הזה – על מנת שגם אנשים שהמחשבה שלהם "רגילה", מקובעת וצפוייה, יהיו מסוגלים ליצור דברים חדשים וחדשניים. צריך לזכור שהכוונה במודלים האלה היא להגיע ליצירתיות טכנולוגית, אם כי יש גם חשיבה יצירתית שונה לחלוטין, כמו זו הקשורה לתחומי האמנות. מודל אחר ידוע מאד לחשיבה יצירתית, שהוא פחות טכני או טכנולוגי, הוא מודל שישה הכובעים של דה בונו.

היות שהדרכתי לא מעט סדנאות על חשיבה יצירתית הן במקומות עבודה טכנולוגיים והן לתלמידי תיכון מחוננים בכיתות הגבוהות, לקחתי את הרעיונות המתודיסטיים והמסודרים של תאוריות החשיבה היצירתית אל התחום העיקרי שאני עוסק בו, ואשר יצירתיות יכולה להועיל בו באופן יוצא דופן ויום-יומי, והוא הזוגיות שלנו. את המאמרים האלה כתבתי בבלוג שהיה באתר בלוגים שכבר לא קיים, ואספתי אותם אל האתר שלי. תוכלו לקרוא אותם כאן .

ישראל היתה מרחב פורה למספר כתבי עת של מדע פופולרי, ולאחר שפירסמתי בכתב העת גליליאו את המאמר הראשון שלי, "מדע, גזע ופוליטיקה", קיבלתי פניות לכתיבתם של מאמרים נוספים. הנושאים היו אבולוציה אקולוגיה ואמונה, יציאה של גירסה חדשה של הסרט "כוכב הקופים", שפת גוף, ופסיכולוגיה אבולוציונית. את ריכוז המאמרים ואת הקישורים אליהם תוכלו לראות בדף הזה . את חלקם העברתי אלי לאתר, חלקם נאסף אל אתר "הידען", וחלקם נמצא באתר כתב העת עצמו שבו המאמר פורסם.

לפי מספר המדריכים, המורים והסדנאות לשפת גוף, אפשר לחשוב שזהו אחד התחומים המסתוריים ביותר עלי אדמות. או לפחות אחד החשובים שבהם. אני הולך על האפשרות השנייה, כי המסתורין הזה אינו כל כך מסתורין. רובנו מבינים את שפת הגוף טוב מאד באופן טבעי. נכון שיש מי שמבין טוב יותר ומי שמבין טוב פחות, ובכל זאת – הבעיה אינה בהבנה הבסיסית. הבעיה העיקרית היא שאנחנו רוצים לדעת עוד, כולל את האחוז המסויים שבו אנחנו לא בטוחים, ובעיקר לא בטוחים אם אנחנו יכולים לבטוח במה שאחרים אומרים לנו.

בשאלות האלו עוסקים המאמרים שלי בנושא הזה. הראשון, תקשורת בין אישית , הוא בעיקר מבוא שמסביר את שני ההיבטים המרכזיים של התקשורת האנושית – התקשורת המילולית, ושפת הגוף. בתקשורת מילולית קל מאד לשקר, ובכך עוסק המאמר השלישי, " האמת והשקר ביד הלשון ", שכתבתי עבור העיתון גליליאו. הוא הרחבה של פרק ממאמר מדעי שפרסמתי כמה שנים קודם לכן, שעוסק במודלים כלליים של תקשורת.

משם מתחיל הכל. היות שתיאורטית מאד קל לשקר, אנשים מחפשים פתרונות לגילוי האמת בעזרת שפת הגוף. העניין הוא ששפת הגוף עוסקת בדרך כלל בנושאים אחרים מזו שבהם עוסקת השפה המילולית, המדוברת, ולכן, למרבה האכזבה, אין לה פתרונות קסם לשאלות של אמת ושקר. מקסימום, היא מספקת עוד קצת דיוק. קוסמים רבים מבטיחים את הגביע הקדוש הזה, של שפת גוף שחושפת את השקר, אלא שלמרבה האכזבה, אין גביע קדוש שכזה. כל מה שיש הוא רק עוד קצת דיוק. בכך עוסק המאמר השני שלי, שפת גוף: אמת ושקר , שגם חושף את המקור למוסכמה השגוייה שרק 7% מהתקשורת הבין אישית שלנו היא מילולית.

המאמר הרביעי, אותות הקשב שבעין , הוא מאמר שביקשו ממני לכתוב לבטאון אוניברסיטת חיפה, והוא מסביר איך שפת הגוף נותנת לנו מידע ומתפתחת לתקשורת, דרך המקרה הפרטי של מידע שאנחנו מסגירים דרך העיניים שלנו, ואת הסיגנלים התקשורתיים שמתפתחים בעקבות כך. סוג אחר של תקשורת לא מילולית שנעשית בעזרת העיניים שלנו, שגם לה אפשר לקרוא שפת גוף, היא תקשורת של דמעות. על כך תוכלו לקרוא במאמר " התפקיד התקשורתי של הדמעות ", שהוא הסבר פופולרי למאמר שפרסמתי בכתב העת המדעי Evolutionary Psychology.

מה זה חרוז? הוא שמו של ספר ילדים שכתבתי, בהוצאת אבן חושן, עטור איורים של המאיירת הנפלאה הילה חבקין. הספר זכה לתמיכתה של קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, תל-אביב. לכאורה, נושא הסיפור הוא חרוזים. אלא שהסיפור האמיתי הוא הנסיון להבין מה עובר בראשם של הגיבורים, ילד-אמא-אבא, ואפילו חשוב עוד יותר – מה עובר בראשם של הילד או של הילדה שקוראים או שמקריאים להם את הסיפור, כאשר הם נוכחים לדעת שיש פער בין הסיפור כפשוטו לבין מה שהם מבינים ממנו. לכן, הסיפור האמיתי נוצר במרווח שבין הסיפור הכתוב למחשבה הלא כתובה שלהם, ובשל התובנה שהם יותר 'חכמים' מלירן, הילד שבסיפור.

אל אתר הספר .

חריזה לילדים: מאמר. כמי שכתב ספר ילדים על חריזה וכחוקר תקשורת בין-אישית, חריזה לילדים עניינה אותי. חקרתי את השאלה איך ילדים תופסים את החריזה, בעיקר באופן צלילי, בעזרת סקירת מחקרים שנעשו בנושא. מתברר שיש הבדלים משמעותיים בתפיסה הצלילית של חריזה בין ילדים בגיל הרך לבין מבוגרים. יותר מכך, חריזה איכותית בעברית אינה דומה בהכרח לחריזה איכותית בשפות אחרות. הדרישה למה שקרוי "חריזה משובחת", שהיא נפוצה בספרות העברית, אינה קיימת בהכרח בשפות אחרות. ההבדל בין הצרפתית המלעילית לאנגלית המלרעית, למשל, יוצר פער מדהים באפשרויות חריזה, ולכן בסוג החריזה שנחשב לחריזה איכותית. ככל הנראה, מה שמאפיין יותר מכל חריזה טובה בכל השפות הוא מידת היצירתיות הנדרשת כדי ליצור אותה.

לקריאת המאמר .