ד"ר אורן חסון - טיפול CBT בחרדה חברתית.
טיפול בחרדה חברתית - שינוי המיקוד מהאדם אל סביבתו
חרדה חברתית היא חרדה המקשה על האדם להתמודד עם מצבים שבהם הוא חשוף לביקורת מצידם של אנשים אחרים - כך על פי הגדרת המדריך הפסיכיאטרי האמריקאי, ה- DSM-V. הקושי רב עוד יותר כאשר מדובר לא רק בחשיפה לאנשים, אלא גם בצורך לבצע פעולות מולם, ובמקרים שבהם החרדה משמעותית מאד מדובר גם בפעולות יומיומיות שמרבית האנשים אינם מקדישים להן כלל מחשבה - כמו הליכה במקום ציבורי, כניסה אל מקום שיש בו אנשים, או כתיבה, אכילה ושתייה לעיני אחרים. החרדה מעצימה מחשבות על תגובות שליליות אפשריות מצידם של אחרים, בין אם אלו הן תגובות שבמעשה (באמירה, בהבעת פנים או בעשייה אחרת), ובין אם אלו אינן יותר מאשר מחשבה שיפוטית שאולי חולפת במוחם של האחרים. מכיוון שתחושות המבוכה, ההשפלה או הדחייה מועצמות, התיפקוד היומיומי עלול להיפגע באופן משמעותי, ולעיתים עד כדי הימנעות גורפת מעשייה.
אנשים בעלי חרדה חברתית חווים את עצמם כחריגים, אפילו מוזרים, ונוטים להאמין שגם אחרים חווים אותם כך. מחשבות שליליות אוטומטיות אופייניות (להסבר, העבירו את העכבר מעל לקישורים מימין: איור מ.א.ש., והסבר מ.א.ש.) יכולות להיות:
- כולם מסתכלים עלי.
- רואים שאני בודדה.
- כולם רואים שאני עצוב.
- עכשיו נחשפתי בקלקלתי.
- בגלל שלא אמרתי כלום, הוא בטח חושב שאני מטומטמת.
- זה אני נגד כולם.
- היא תראה שאני פוחד להיות בין אנשים.
- היוזמה שלי מופרכת מדי, ויצחקו עלי.
- אוי, עכשיו אני בטוח נראית להם משונה.
טיפול בחרדה חברתית - טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)
מחקרים חדשים בהבנת החרדה החברתית שינו את הגישה של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, ומאפשרים גישה ישירה יותר אל מוקד הבעיה. מחקרים אלה מצביעים על כך שמרכיב מרכזי בחרדה החברתית של אדם הוא הרגשתו שכאשר הוא נמצא בין אנשים, תשומת הלב הכללית ממוגנטת אליו, וכולם שמים לב למוזרות ולחריגות שלו. תחושת האדם כמוקד לתשומת הלב נקראת קשב ממוקד עצמי (self-focused attention), והיא מגבירה את המודעות של אדם חרד לכל פעולה שלו, עד שהיא מונעת ממנו להתנהג באופן משוחרר ופוגעת בחופש ההתנהגות שלו. הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי המודרני עוסק, לכן, באופן ממוקד בשחרורו מתחושה כובלת זו. הטיפול מתמקד בבחינת הקשב הסביבתי והאישי דרך בחינת העובדות לאשורן, ובעבודה על שינוי התנהגותי שישנה את תפיסת המציאות בהתאמה לעובדות.
כפי שהגדיר זאת מטופל של אורן שעבר שינוי שכזה:
"ההסתכלות על אחרים, נותנת לי יותר חופש פעולה." זר לא יבין זאת. מי שלא חווה חרדה חברתית משמעותית, לא מבין עד כמה זה יכול להיות קשה לראות אנשים אחרים כפרטים, ובמה הם שונים זה מזה.
הטיפול בחרדה חברתית כולל, אם כך, תהליך של התבוננות מחודשת בתפיסת החריגוּת האישית ובהבנה שלה, תרגילים שיסייעו להבנת הקשב ותשומת הלב האישיים והציבוריים, ותרגילים של חשיפה הדרגתית למצבים חברתיים שונים, כדי לתרגל ולדמות מצבים שבהם מתעוררת חרדה, וכדי להרגיל את העולם הרגשי למתן את החרדה.
הזמר והיוצר פול סיימון כתב שני שירים שונים על חרדה חברתית, ומדהים עד כמה הפליא לתפוס את שני הקצוות של ראיית החריגוּת: "החלש" ו"החזק" - כשבאופן מעשי, רבים בעלי החרדה החברתית שרואים בעצמם את שני הקצוות גם יחד, במינונים משתנים.
החריג "החלש" וחסר האונים מיוצג נפלא אצל פול סיימון בשיר שכתב בעקבות ידיעה קצרה בעיתון לונדוני על אדם בודד שנמצא מת בביתו.
להלן כמה שורות מתוך A Most Peculiar Man:
He was A Most Peculiar Man
He lived all alone
Within a house, within a room, within himself
He was A Most Peculiar Man
He had no friends, he seldom spoke
And no one in turn ever spoke to him
‘Cause he wasn’t friendly and he didn’t care
And he wasn’t like them
Oh no, he was A Most Peculiar Man
לחצו על הקישור הזה לשמיעה ביוטיוב של השיר A most peculiar Man.
הקצה האחר, החריג "החזק", מיוצג כל כך יפה בשיר המוכר מאד של פול סיימון I am a Rock:
I have my books
And my poetry to protect me
I am shielded in my armor
Hiding in my room
Safe within my womb
I touch no one and no one touches me
I am a rock
I am an island
לחצו על הקישור הזה לשמיעה ביוטיוב של השיר I am a Rock.