פסיכולוגיה אבולוציונית – כלי ביולוגי להבנת הפסיכולוגיה של האדם

פסיכולוגיה אבולוציונית היא ענף חדש יחסית בפסיכולוגיה, שצעדיו הראשונים היו בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, והוא רואה את האדם כחלק בלתי נפרד מהטבע ומעולם החי. הפסיכולוגיה האבולוציונית נשענת ומתחדשת מהממצאים במספר תחומי מדע – הגנטיקה, הנוירוביולוגיה (חקר המוח), האקולוגיה, האבולוציה וההתנהגות, במטרה להבין טוב יותר את נפש האדם ואת התנהגות שלו. מבחינה זו, הפסיכולוגיה האבולוציונית מדעית יותר מענפי הפסיכולוגיה האחרים, ראשית, כי היא קודם כל תחום מחקר של "מדע טהור", כלומר, שמטרתו הראשונית היא הבנה ולא שימוש, ולכן מוטה פחות על ידי פוליטיקה ועסקים, ושנית, כי היא מתואמת טוב יותר עם יתר המדעים, מוזנת מהם, וככל שעובר הזמן גם מזינה אותם בתרומה שלה, כמו מחקרי התנהגות של בעלי החיים שמקבלים תובנות חדשות בעזרת הבנה טובה יותר של האדם.

יש לפסיכולוגיה האבולוציונית מתנגדים חריפים, אבל ההתנגדות הזו, שנחלשה עם השנים, אינה נובעת מסיבות אקדמאיות-מדעיות טהורות. סיבה אחת להתנגדות היא דתית, של אמונות שמתקשות לקבל את התזה האבולוציונית, שהאדם התפתח מבעלי החיים. הסיבה השנייה היא חברתית-פוליטית, משום שזרמים חברתיים מסויימים, באקדמיה ומחוצה לה, כמו אגפים בסוציולוגיה החברתית, חששו, מסיבות של אידיאולוגיה חברתית ופוליטית לקבל את הרעיון של "דרוויניזם חברתי", כלומר, מכך שהמחקרים יתנו הצדקה מדעית לכאורה לרעיון של תחרות בנוסח "החזק הוא השורד". עוד על הביקורת הזו תוכלו לקרוא במאמר פסיכולוגיה אבולוציונית: עוד פרדיגמה מן השורה בפסיכולוגיה?

אני יכול להזדהות עם המניע החברתי הזה לביקורת, אבל הסיבה הפשוטה שבגללה כל הויכוח החברתי הזה מיותר הוא אי הבנה. הבנה ביולוגית של האדם לא יכולה להתעלם ממה שהוא, על הרע והטוב שבו. כלומר, מכך שבצד היות האדם תחרותי, שמח לאיד, שאפתן, מתגונן ושורד, הוא גם משתף פעולה, חברתי, אמפתי, לפעמים עצוב בהפסדם של אחרים, לפעמים שמח בשמחתם, ולפעמים גם כזה המוכן להקריב את עצמו למען אחרים. למשל, התקשורת החברתית האנושית, המילולית, שהיא יוצאת דופן בעולם החי, לא היתה יכולה להתפתח ללא שילוב בין אינטליגנציה לבין התועלת שבני האדם קיבלו כתוצאה של שיתוף הפעולה שהתקשורת הזו מאפשרת. הסבר מעמיק יותר על העניין הזה תוכלו למצוא במאמר שלי, האמת והשקר ביחד הלשון , שמרחיב את אותו חלק מפרסום מדעי שלי שעוסק בהבנה של התפתחות השפה האנושית כתקשורת. הבנות ביולוגיות של האדם לא רק שאינן מתעלמות מהטוב שבאדם, אלא גם מביאות לכך הסברים שעומדים במבחן מעשי ומחקרי.

מחקר אחר שפירסמתי עוסק בהבנת התפקיד התקשורתי של הדמעות של האדם. דמעות רגשיות הן הדמעות שעולות בעינינו בעת הצפה של רגשות – כאב, תסכול, עצב, אבל גם גאווה, שמחה ואושר, והן חלק חשוב מהתקשורת החברתית שלנו. גם הדמעות הרגשיות, שמכל עולם החי הי ייחודיות לאדם, לא היו יכולות להתפתח אצלנו לולא התמיכה ההדדית שקיימת בחברה האנושית. למעוניינים במקור, המאמר פורסם ב- Evolutionary Psychology .

לכן, פסיכולוגיה אבולוציונית אינה "מצדיקה" דרוויניזם חברתי, תחרותי ואכזרי, אלא להפך – מסבירה מדוע האדם הוא גם תחרותי, אבל גם יצור חברתי שזקוק לשיתופי פעולה, ולתקשורת שיש לה כלים להתמודד הן עם שיתוף הפעולה והן עם הנסיונות הציניים לנצל אותו – וגם הם חלק מהמציאות שלנו. כך שאם לא נטאטא דברים מתחת לשטיח, ולא נתעלם ממה שאנחנו, לטוב ולרע, נוכל להבין את עצמנו טוב יותר.

הבנה כזו של האדם, אמיצה ונכונה, הכרחית כדי לנצל את מלוא הפוטנציאל של התקשורת החברתית הנפלאה שנולדנו איתה ואשר אנחנו משכללים אותה כל חיינו. היא הכרחית גם כדי לרתום אותה, בעזרת הכוונה והדרכה נכונים, לטובת המטופלים, כדי לאפשר להם כלים טובים ומדוייקים יותר להתמודדות בחברה המורכבת שלנו, שדורשת שיתוף ותחרות בעת ובעונה אחת, שילוב שבהחלט עלול, לפעמים, להיות מבלבל מאד, שלא לומר מתסכל.

מטרת השימוש בפסיכולוגיה האבולוציונית, ככלי טיפולי, היא לספק את הכלים להתנהלות בעולם המורכב הזה, מתוך הבנה שאנחנו גם כאלה וגם כאלה, טובים ורעים כאחד, להשתמש בתובנות שלנו מתי יש לנו להיות נטיות להיות כאלה או כאלה, ומה הסיבות לכך, ולרפא כשצריך, ולמצוא את המינונים הנכונים בין נתינה לבין מה שראוי שנקבל, בהתאם לתנאים ולאנשים איתם אנחנו נמצאים במגע. ולכן גם... ללמוד לחיות בשלום ובגמישות עם המאזן שבין דרישה לנתינה, ששניהם צרכים שלנו.

על המוח האנושי והויסות הרגשי . על השילוב המעשי של הפסיכולוגיה האבולוציונית עם הטיפול הקוגנטיבי-התנהגותי, CBT.

האדם אינו אי . על בחינת הקשר על שבין הפסיכולוגיה לתחומי המדע. פורסם בכתב העת אודיסיאה, 2010, יולי (8): 70-73.

האמת והשקר ביד הלשון . על היתרונות והחסרונות של השפה האנושית ככלי תקשורתי להעברת מסרים אמיתיים ושקריים, ועל ההתמודדות הקבועה של האדם עם הפייק. פורסם בגיליליאו 1999, נובמבר 73-74.

Emotional Tears as Biological Signal . מחקר מדעי שמסביר את תפקיד הדמעות כתקשורת חברתית, מתוך כתב העת Evolutionary Psychology.

המאמר שלי, על הדמעות כתקשורת, צוטט בהרחבה בעולם זמן קצר לאחר פרסומו. להלן מספר דוגמאות מתוך רבות:

• כתבה מאת העיתונאי האמריקאי צ'ארלס צ'וי , שראיין הן ד"ר אורן חסון והן את פרופסור דייויד באס מאוניברסיטת טקסס, שהוא מהחוקרים המרכזיים בתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית.
• בלוג של המגשר סטיב מהטה
• מאמר של ד"ר רוזמרי ליכטמן וד"ר פיליס גולדברג , בבלוג של שתי הפסיכולוגיות האמריקאיות.
• Why Cry? Evolutionary Biologists Show Crying Can Strengthen Relationships , מתוך כתב העת Science Daily.
• The evolutionary benefits of crying , בבלוג המדעי Sci GoGo.
• Scientists Propose New Explanation for Crying , באתר Softpedia.

.