ד"ר אורן חסון: צילום
מאמרי מסע שד"ר אורן חסון צילם וכתב (אנשים-נופים-טבע)
אורן עסק בצילום החל מהיותו סטודנט לתואר ראשון. בעת לימודי הדוקטורט שלו בארצות הברית התפרנס גם מהיותו צלם של ספר השנה של האוניברסיטה. צילומיו פורסמו במספר תחרויות צילום בינלאומיות נחשבות, והיו לו שתי תערוכות יחיד. יש לו אתר צילום יפהפה ובו גלריות שונות, ובלוג: PHOTOART.PHOTO.
פאו-וואו: כנסים טקסיים אינדיאניים בארצות הברית. סאם, גבר שחום וחסון, עדיין התנשף. זה עתה סיים את הריקוד הטקסי של הרמת נוצת העיט, והוזמן לשאת דברים. "יש הרבה דרכים שבהן אנחנו נותנים כבוד לרוח העיט", אמר בקול נרגש, "רוח העיט מרחפת מעל לכינוס, ואם נוצה נופלת, אנחנו צריכים לחדש את רוח העיט והאנרגיה". בארצות הברית של סוף המאה העשרים ממשיכים אינדיאנים להיאסף לפָּאוּ-וָואוּ, הכינוסים הטקסיים. כאן רוקדים, למשל, את ריקודיהם העתיקים של הלוחמים, אבל חוגגים גם את הארבעה ביולי, יום העצמאות של אלה שטבחו בהם וגזלו את אדמותיהם. pau wau סימל בשפת אומת האירוקווה (Iroquois) את אנשי הרפואה האינדיאניים והמנהיגים הרוחניים. הקישו לקריאת המאמר באתר 'מסע אחר'...נוצת העיט, צלב הארגמן. כנסים טקסיים אינדיאניים בארצות-הברית. מסע אחר, יולי: 68-76.
הוואי שלפני היות האדם: איים של הרי געש. משמאל: צילום לילה של מפגש גלישת נהר הלבה מהר הגעש קילאואאה עם האוקיאנוס. הקיטור העולה מהגלים המכים על נהר האש מואר על-ידי הלבה, ועם מעט מאמץ אפשר לראות בו תמונת תינוק יושב, הוא התינוק של פֶּלִי, אלת הרי הגעש של הוואי לפי אמונתם של הילידים הפולינזים, זו שמחלציה יצאה כל שרשרת האיים של הוואי. הקישו לקריאת המאמר באתר 'מסע אחר'...הוואי שלפני היות האדם. (הר הגעש הליאקלה באי מאווי). מסע אחר, מאי:96-102.
געגועים למערב הפרוע: רודיאו לבן, רודיאו אינדיאני. האמריקנים נוהגים להתגאות במה שהם מכנים "הדרך האמריקנית". אמנם בעיני רבים הדרך האמריקנית מסמלת את הסיכוי של העני שבעניים להפוך למיליונר, אבל הדרך האמריקנית משקפת בעיקר את הגעגועים של העם האמריקני לאנשים מתקופה שחלפה ועברה מן העולם – הקאובויים של המערב הפרוע. עבור האמריקנים הקאובוי הוא סמל לרוח האמריקנית, ויש בו שילוב של שלוש תכונות: גבורה, כבוד ואומץ. הרוח האמריקנית של הגבורה, הכבוד והאומץ באה לידי ביטוי בהסטוריה של ארצות הברית במאה ה- 19 ותחילת המאה ה- 20, בימים שבהם חבורות של בוקרים אמיצים נהנגו להוליך את הבקר של בעלי החוות למכירה, מרחק של מאות ואלפי קילומטרים מאזורי המרעה שלהם. המאמר אינו זמין לקריאה באינטרנט.געגועים למערב הפרוע. (קאואובואים בעבר ובהווה). מסע אחר לילדים, מאי:12-17.
אוזניים וארנבות: קשב, צבעים ותקשורת עם הטורפים. איך טורף יודע אם ארנבת ראתה אותו? תלוי באיזה צד של האוזן של הארנבת נמצאים. זו שנמצאת מאחורי האוזן, כלומר – הארנבת – מוטב לה שתעקוב אחרי כל סכנה ותדע היכן נמצא הטורף ומה הוא עושה בכל רגע. הדרך היעילה ביותר עבור הארנבת לעקוב אחרי סכנה היא להקשיב לה בעזרת האנטנות הכי משוכללות שיש לה – אפרכסות האוזניים הארוכות שלה, שאותן היא מסוגלת לכוון לכל עבר על-מנת לקלוט כל רחש ועד של הטורף. מן הצד השני של האוזן – כלומר, מצידו של הטורף – מוטב לו שיעקוב אחר האנטנות האלו, כדי לבחון להיכן הן מכוונות. המאמר אינו זמין לקריאה באינטרנט.אזניים וארנבות. מסע אחר לילדים, יוני 26-28.