ד"ר אורן חסון: ארכיון פינת הטיפ השבועי לזוגיות וטיפול אישי 2010

שפת-גוףאורן הוא מומחה מן השורה הראשונה לתקשורת בין אישית ולשפת גוף.
כאן תוכלו להבין טוב יותר את האמת והשקר על שפת הגוף, ואת האמת והשקר על אמת ושקר. סדנאותסדנאות להבנת הקשב, עם דגש על מה שאפשר ללמוד מכך על הפרעות קשב וריכוז.

סדנאות להתמודדות עם פחד קהל. הרצאותרשימת קורסים והרצאות: תקשורת בין-אישית ושפת-גוף; פסיכולוגיה אבולוציונית;
זוגיות וחיזור בטבע ובאדם; האבולוציה של האמנות, של הרגש והתובנה, של האינטליגנציה ועוד... ייעוץ זוגי ואישיייעוץ זוגי ואישי בתל-אביב.

אורן מייעץ גם מרחוק לישראלים בחו"ל, ובפורום "סטארמד" באינטרנט. מה באתר?על האתר ועל תחומי עיסוקיו של אורן כיועץ וכמרצה.

כמו כן גם: פינת "הטיפ השבועי"
ו"מה חדש באתר?" בתקשורתלשמוע ולראות את אורן בהופעותיו ברדיו ובטלויזיה.

כמו כן, קישורים או קטעים מתוך מאמרים וראיונות שנערכו עימו בעיתונות הכתובה והאינטרנטית. פרסומים בעבריתמאמרים של אורן בעברית
בכתבי-עת למדע, באינטרנט, ומאמרים הנוגעים לנושאי האתר שנכתבו ופורסמו כאן בלבד.

כמו כן: ספר ילדים חדש של אורן. אקדמיה ומחקרמאמרים מדעיים על התנהגות בעלי-חיים ובני אדם. ביניהם מאמר של אורן על דמעות ובכי כתקשורת, ומאמר ב- Science בו נכתב על תרומתו של אורן להבנת התקשורת בעולם החי. פסיכולוגיה אבולוציוניתמהי פסיכולוגיה אבולוציונית?

מהם הקשרים בינה לבין ענפים אחרים בפסיכולוגיה, ואיך מטפלים בעזרת פסיכולוגיה אבולוציונית? מי אני?אורן אינו פסיכולוג.
אורן הוא מומחה וחוקר בתקשורת בין-אישית ובפסיכולוגיה אבולוציונית, המבינה צרכים, מטרות ותקשורת דרך הבנת הרקע הביולוגי שלנו. למפת הגעה             טלפונים: 077-7007477
               050-6000083
כתובת:   פנחס רוזן 22,
               שיכון דן, תל-אביב
הקישו למפת הגעה וחנייה, דואר אלקטרוני ופרטי קשר נוספים...

טיפ, ועוד טיפ, ועוד טיפ...

שנת 2010

זוגיות

בגידות

גבר נשוי: מלכודת דבש גבר נשוי: מלכודת דבש עם עוקץ בקצה. הבעייה העיקרית היא שיש לו את כל הסיבות וההצדקות לעזוב ברגע שהוא חושב שכבר לא מתאים לו. הסיבה בכלל לא משנה, והוא אפילו לא צריך לתת לך אותה. הוא אפילו לא צריך לחפור בה יותר מדי כדי לתת דין וחשבון לעצמו. הוא נשוי, ו"כל העניין היה טעות", ו"נמשכתי ולא חשבתי שזה יקרה לי עד כדי כך", אבל גם "מראש לא התכוונתי לצאת ממסגרת הנישואים שלי", ולכן, "ברגע שיש סיכון, אני חייב לברוח". הוא לא צריך לחפש תרוץ נוסף, הוא גם לא צריך להיראות בן זונה אמיתי, כי הוא "באמת התאהב בך", ואת מקבלת בתהליך את מנת המחמאות שלך. וזה לא שלא ידעת לאן נכנסת. מבחינת הגבר הנשוי שמחפש ריגוש/סקס/חיבה/רגש/קירבה, זה המקום והדרך הכי קלים לצאת מהם מבלי להרגיש רע מדי בסיום, וכאן הבעיה. מה עוד שיכול להיות שהוא גם מרגיש די טוב עם זה אחר-כך, כי לכאורה הוא עשה לך רק טוב, ועוד נתן לך מחמאות. כך שמבחינתו, הוא באמת לא בן זונה אמיתי. מבינה? הוא יכול להישאר בעיניו אדם טוב ומיטיב, ועם מידת הונאה עצמית שתביא אותו לנהוג באותו אופן בדיוק גם ברומן הבא שלו ולהרגיש גם אז טוב, או לפחות לא רע עם עצמו, בסיומו. חבר ומאהב: איך לבחור? יש לי חבר, ורומן עם גבר אחר: במי לבחור? את לא יכולה לאהוב באמת ולהעריך גבר, כמו בן זוגך הנוכחי, כשאת מרחיקה את עצמך ממנו רגשית, ונמצאת במקביל בכל פעם גם בקשר עם גבר אחר. גם מבחינתך זה לא יחזיק מעמד לאורך זמן, ובודאי אם יתגלה לו, במקרה או לא במקרה, מה את עושה. בנוסף, זה גם לא עושה לך טוב לעתיד. תפיסתך את הזוגיות בהכרח תהיה צינית יותר, ואולי גם תהיי חשדנית יותר באשר לבני זוגך. לתפיסה הרומנטית יש מקום בלכידות ובחיזוק הזוגיות לאורך זמן, ואת איבדת אותה. אולי כדאי לחפש אותה מחדש. למענך. יותר מזה, הקשר הנוכחי שלך מפריע לך ליצור קשרים חדשים. תארי לעצמך עד כמה קל היה יכול להיות לך בקשר עם הבחור החדש שלך, לולא היית בקשר אחר. יותר מזה, תארי לעצמך גם עד כמה הקשר איתו היה יכול להיות קשר שבנוי נכון. במצב הנוכחי, יתכן שהחבר החדש שלך יתקשה לבטוח בך בעתיד. אחרי הכל, הוא מסתכל עלייך ומבין שאין לך בעיה מוסרית להיות בקשר עם שני גברים במקביל. מי ערב לו שלא תהיי מוכנה לעשות גם לו אותו הדבר בהמשך? במילים אחרות, הצורך שלך לוודא שתמיד יהיה לך מישהו, גם אם הוא לא הגבר המתאים, עלול להתנקם בך בהמשך. את בקשר שאת לא באמת רוצה. למה שלא תחפשי לך קשר שאת באמת רוצה? אם זה בן הזוג החדש, והוא באמת יבטח בך, נפלא, ואם לא, לפחות תהיי פנוייה לקשר חדש, ותוכלי לבנות אותו נכון. הצורך שלך להשאיר רגל אחת ביבשה, בדרך כלל מזיק. לפעמים, רק אם תרשי לעצמך להכניס, מדי פעם, את שתי הרגליים אל תוך הבוץ (כלומר, להישאר לבד), תוכלי באמת להרגיש נקייה אחר-כך.

התחלות

אהבה טוטלית אהבה טוטלית, משפילה ועוצמתית גם יחד, ואתה מתקשה לעזוב שנתיים ביחד. יש לך כל כך הרבה סיבות לעזוב אותה ולחפש קשר טוב יותר, שמגיע לך, מכבד, נותן, שבו תמשיך להישאר עם העולם הפנימי והחיצוני שלך, ועם הכבוד העצמי שלך, במקום הקשר הזה שמשאיר אותך עירום מחברים, מהערכה, ממשפחה, ועם קשר של תלות באשה שדורשת, אבל יודעת לתת רק דבר אחד – בלעדיות, שלך ושלה. ובידוד. שנתיים ביחד, ואתה עדיין שם. למה? האם זו הערכה עצמית נמוכה? האם זו המחשבה שאף פעם, אבל אף פעם בחיים לא תמצא מישהי שתאהב אותך באופן טוטלי כזה? כזו שתקנא לך כל כך? כזו שתרצה אותך כל כך עד שתרחיק ממך את כל חברייך ואת המשפחה שלך, כדי להגן עליך מפניהם? ואולי שלא יפריעו לה לכוון אותך כפי שהיא חושבת שצריך? כזו שתשים לב לכל דבר שתגיד, שתכוון אותך ותשפוט ותבקר אותך ללא הפסקה, כי הרי אתה וההצלחה שלך חשובים לה כל כך? כזו שזקוקה לכל תשומת הלב שלך, כי היא פגיעה כל כך, ושתתן לך את כל תשומת הלב שלה? וכזו שתפגע בך, ותגער בך בקול רם, גם בפני אחרים, אם לא תעשה את מה שהיא לימדה אותך לעשות? יש יחסים כאלה. ולפעמים אתה שואל עת עצמך: מה זאת אהבה? האם אהבה אינה היכולת לכבד את בן או בת הזוג? להעריך אותם? להיות קשוב לצרכיהם או לדעותיהם, ופעמים רבות לתת להם מקום גם כאשר הם מנוגדים לשלך, רק כי כך בן או בת הזוג שלך ירגישו טוב יותר עם עצמם? אבל... יש זוגות כאלה, וחלקם חיים כך את כל שנותיהם. ואז אתה מבין שזה לא בהכרח מילוי צורך, כמו הקושי העצום להתמודד כדי לדרוש אהבה אחרת. הוא לא רציני כשאת מתחילה להתאהב בו מאד, אבל יודעת שהוא לא רציני כיף לך איתו ואת חווה איתו חוויות שלא חווית בעבר. המשמעות היא שיש בזה הרבה רווח, אלא שאת המחיר תשלמי, באשראי, מאוחר יותר – מתישהו בעתיד. אולי בעוד שבוע, אולי בעוד חודש, ואולי בעוד חצי שנה, כשהוא יחליט להיות במקביל עם מישהי אחרת, כי את רואה שהוא פלרטטן ואגוצנטרי ולא מחוייב, או שסתם יחליט לעזוב, כי הוא צריך משהו אחר, ולא רוצה להיות כבול. אם הרווח בהווה שווה את זה, לכי על זה. אם את חושבת שהכאב שיגיע אחר-כך יהיה גדול מנשוא, אל תלכי על זה. עדיף מעט כאב עכשיו על הרבה כאב אחר כך. אבל אני חושב שהבעיה היא לא זו ולא זו, אלא התקווה שלך שהוא ישתנה, ושהוא כן יהיה רציני. ובשל התקווה הזו, את מתרצת את הרווח העכשווי שלך, החוויות החדשות והריגושים, בכך שאחר כך אולי לא יהיה מחיר. לפי כל הסימנים שאת רואה, זו אשליה, ויהיה מחיר. כשאת מגהצת כרטיס אשראי, מועד התשלום יגיע. ומה שאת עושה עכשיו, זה לגהץ בכל יום את כרטיס האשראי שלך, כשאת מחייבת את החשבון הרגשי שלך, והוא כנראה גדל עוד בכל יום. קחי זאת בחשבון. ולכן, נסי להוציא את אופציית התקווה מהמשוואה. היא כנראה לא ממשית. הישארי עם החשיבה נטו של הפיסקה השנייה. מנסיוני - ישנם מקרים בודדים שבהם גבר כזה מוכן ללכת לטיפול. זה קורה לא כאשר הוא משוכנע שטעה, אלא כאשר הוא חושב שחשוב לו לשמור על הקשר איתך. בטיפול - הוא ימשיך במאבק על העקרונות שלו, אבל הוא מוכן להקשיב, ולהתפשר, כל עוד הוא לא לגמרי מודה בזה. ובטיפול - את גם לא לבד. מה לומר בבליינד דייט? על מה לדבר בבליינד דייט? גברים רבים (וכן... גם נשים), חוששים מאד מבליינד דייט. מה לומר? הקושי הזה גדול יותר למי שאינו רגיל בשיחות חולין ויודע פחות לאלתר, ואפילו עוד יותר למי שחרד לתדמית שלו, שמא לא יממש את הציפיות הגבוהות שלו מעצמו, או של הצד השני ממנו. אלא שהדרך להתגבר על כך היא יותר פשוטה מכפי שזה נראה: בניגוד לשיחות שמקיימים עם זרים בתור לרופא השיניים, או בתור לקולנוע, או עם אנשים זרים שנקלעת איתם למשחק כדורגל, בדייט המטרה היא לבלות שעה או שעתיים ביחד, להכיר זה את זו, ולדעת אם הצד השני מעוניין בי. השאלה האחרונה היא המפחידה יותר, ואותה צריך לנטרל. הדרך הטובה ביותר היא לעשות זאת דרך הצורך והציפיה לדבר כדי להכיר. אם אתה נמצא עם מישהי בדייט, אתה לא חייב וגם לא מצפים ממך בהכרח לדעת לספר בדיחות ולהצחיק, ולהיות "מסמר הערב". אתה נמצא עם מישהי? אתה רוצה להכיר אותה? שאל אותה בעדינות, מבלי להציק ומבלי לאיים, על חייה. מה מעניין אותה (סרטים, אמנות, ספורט, תאטרון, ריקוד, פוליטיקה ועוד)? מה היא אוהבת לעשות? מה היא לומדת? מה מעניין או מה לא מעניין במה שהיא לומדת? מה החלומות שלה? משהו על היחסים שבינה לבין בני המשפחה שלה. ויש לזכור שאתה לא רוצה להעביר אותה חקירה מדרגה שלישית. לכן, על מידע אישי שאתה שואל, אתה צריך גם לחשוף משהו משלך. כך אנשים נותנים זה בזה אמון – אתה נותן בה אמון ומספר לה משהו משלך, ואז גם לה קל יותר לחשוף דברים אישיים משלה. והנה, כאשר אתה מעביר את הדאגה שלך מכך שאולי לא תמצא חן בעיניה לכיוון של "אני רוצה לדעת מי את?", נפתחים בפניך שדות נרחבים של שיחה אישית מעניינת, שיכולים להזין אחר-כך גם דייטים רבים עם אותה בחורה.

התמודדות בזוגיות

להפסיק להסתכל על נשים איך להפסיק להסתכל על בחורות? מצד אחד, נורמלי להסתכל. גם כי זה כוחו של הרגל, ולא קל לסיים אותו, וגם כי טבעי לגבר להסתכל על נשים מושכות. מצד שני – זה מאד מפריע לבת הזוג שלך. ולכן, נשאלת השאלה: עד כמה ההרגל הזה חזק ובר שליטה? ברור שככל שנשים יעניינו אותך פחות, תסתכל פחות. עם זאת, ככלל, נשים מביטות בגברים פחות. ראשית, משום שזו דרך להימנע מהטרדות, ושנית, אם נעשה הכללה, משום שהן בכל זאת מעוניינות פחות כאשר הן אינן מעורבות רגשית. אצל גברים המעורבות הרגשית משפיעה פחות. אבל אם תנסה לשנות הרגל של נשים מסוימות להתעכב ליד מראה, או להביט בחלונות ראווה מסוימים, או את הנטייה של גברים מסוימים להביט בגאדג'טים אלקטרוניים, או במכוניות ספורט מבריקות (ושוב, עשיתי הכללות), ותראה עד כמה קשה לשנות הרגלים, וגם עד כמה חזק הקשר בין נושאי העניין שלך לבין ההרגל להביט באובייקט מסוים. מכאן שההרגל להסתכל על נשים מצביע על כך שנשים עדיין מעניינות חלק לא קטן של הגברים שיש להם בת זוג, ועל כך שלא קל לשנות את ההרגל. המשיכה הרגשית, ואולי גם התחושה המינית בעת נעיצת המבט, היא בדרך כלל לא רלוונטית. מה שיותר רלוונטי היא כנראה המחשבה האוטומטית להשוות, לרצות לדעת מה יש, ואולי גם לדעת אם היית יכול לו היית רוצה. בדיוק כפי שכך הדוגמאות שנתתי, על מבט במראה, בחלונות ראווה או בגאדג'טים. אם זה מפריע לך, ואם זה מפריע לבת זוגך, תצטרך לומר לעצמך: וואלה, זה קשה. וגם: אבל אני יכול. זו עבודה טיפולית לכל דבר, של שינוי הרגלים בכוח, וזה דורש זמן ומאמץ. אם זה מפריע לבת זוגך ולכן לזוגיות, התאמן. תרגל את זה, וכאשר אתה מרגיש שאתה מתפתה, הסתכל על בת זוגך, וחשוב על משהו טוב. ואם צריך – הכן לך מראש רשימה של דברים טובים. מאבקי כוח אמנות היציאה ממאבקי כוח מאבקי כוח, טבעם הוא שלא נושא המריבה הוא נושא המריבה, אלא מי ינהל את העניינים לפי דרכו, או הצורך של צד אחד או של שני הצדדים בהוכחות ברורות יותר של אהבה, דרך ויתור הצד השני. הדרך לצאת ממאבקי כוח היא ללמוד לעשות שני דברים במקביל: להראות את האהבה שיש לכם מצד אחד, ואת הגבולות, בעדינות, מצד שני. זה לא קל. זו אמנות, והיא קשה יותר ככל שהצדדים עקשניים יותר. אם את או אתה נמצאים במרכז מאבקי כוח, נסו לקחת על עצמכם כמשימה וכאתגר ללמוד להיות אמן של יחסים. הראו, בו זמנית, שאתם גם מקשיבים לצד השני, גם רוצים בו, וגם חייבים לשים גבולות כי זה חשוב לכם (כי זה חשוב לכם! לא כי אתם לא מעריכים את הצד השני). וזה דורש את כל מידת הסבלנות שאתם יכולים לגייס. עדיף שיידע מתי לפעמים עדיף שיידע מתי הוא לא בסדר, יותר מאשר למה. את נפגעת כשהוא לא מקיים הבטחות. הוא מרגיש "חנוק", כלומר, מבחינתו, את באה אליו עם יותר מדי דרישות. אז נכון ש"הבטחות צריך לקיים". אבל, האם גם לך יש חלק בכך שהוא מבטיח הבטחות שאולי הוא יודע שיתקשה, או שלא ירצה לקיים אחר-כך? האם זה בגלל הלחץ שלך? חשבי על זה: האם הוא, לפחות במידה מסויימת, לא כפוי להבטיח לך, רק כדי שתרפי מהלחץ? כי את לא מאפשרת לו "לא להבטיח"?? מצד שני, לפעמים הוא באמת לא מתחשב, או עסוק מדי באגו שלו מכדי להקשיב. לכן, אולי כדאי לחפש דרכים יותר נעימות להסביר לו מה טוב לך ומה לא. למשל, לפעמים עדיף להתנהג פגועה, מאשר להסביר לו למה עד שיבין... הוא מספיק אינטליגנטי – אז תני לו ללמוד מתי, יותר מאשר למה. כי אם תנסי להסביר לו למה נפגעת, יכול להיות שהוא ינסה להסביר לך למה את לא צריכה להיפגע, ולא תצאו מזה לשום מקום. לעומת זאת, אם רק תסבירי לו מתי, הוא לפחות יבין שאת בנויה אחרת, ושאין לו מה לעשות בעניין הזה. למדי אותו לתת לזה מקום. זה חשוב. עקשנות בעיות בזוגיות: כעס, ברוגז, שתיקות ועקשנות כאשר שניכם מאד עקשניים, ממילא גם לא תוותרו זה לזה. ואם לא תוותרו, תעדיפו לשתוק עוד זמן רב, וגם לא להיות באינטימיות עוד זמן רב, ואפילו להיות מודל רע לילדים, או לתפקד פחות טוב כהורים המנהלים בית, כי הרי יותר חשוב לכם שלא לוותר. מכאן שיש כיוון ברור לפתרון אחד אפשרי – לשנות משהו. כי הרי מה שהיה עד עכשיו לא עבד כמו שצריך, והוליך אתכם לכעס, לברוגז ולשתיקות. ואם המודל היה עקשנות, "לשנות משהו" זה אומר להתחיל לוותר. ולוותר... כי יש דברים חשובים יותר כמו אוירה טובה, למשל, כמו יכולת שיחה וכמו חברות. קחו לעצמכם רגע וסמנו לעצמכם את הדברים שחשובים יותר לעומת הדברים שחשובים פחות, ושאפשר לוותר עליהם. עד שלא תעשו זאת, לא תצליחו לוותר. ובעיקר... לא תצליחו לוותר עד שלא תפסיקו לומר: "נמאס לי לוותר". עכשיו שהוא/היא יוותרו! אם הצלחתם לזהות ששניכם עקשניים (גם אם אתם פחות) קחו את האחריות עליכם. שקלו מה חשוב ומה לא חשוב, וותרו בקלות על דברים לא חשובים. הפסיקו לעשות חשבונות, ואמרו על הדברים החשובים, בנחת: "אבל זה באמת חשוב לי". אל תתעקשו על הסברים טכניים ולוגיים, אבל הסבירו. ואם יש ויכוח גדול – עזבו די בתחילתו וניטשו את המערכה. ממש כך. בעיקר, כי אתם הרי יודעים שממילא לא תצליחו לנצח. אז לפחות השאירו את הצד השני בתחושה שאולי הוא/היא לא בסדר כלפיכם. קחו אחריות על הזוגיות שלכם קודם כל לשיפור האוירה, ויש סיכוי לא רע שתצליחו להגיע אפילו לויתורים, מדי פעם, מהצד השני (ואפילו אם פחות מאלו שלכם – אבל האוירה הטובה והחברות תהיה הרווח שלכם, אם תהיו סבלניים מספיק). וכל זאת בתנאי שתפסיקו לחזור על דברים שאתם יודעים שלא עבדו קודם. פרק ב': מגורים ביחד פרק ב', ילדים לשני הצדדים: המעבר למגורים משותפים פרק ב' מציג לא פעם שאלות מורכבות, כמו למשל הבחירה אם הגבר יעבור לגור בדירת חברתו בה היא חיה עם ילדיה, או ימשיך לגור בנפרד. לכאורה, זו בחירה בין שתי רעות: האחת, שהם יגורו בנפרד, והשנייה, שהם יגורו ביחד, אבל ילדיו, כשיבואו אליו, יהיו בדירה השייכת, בעיניהם, לכאורה, לילדים אחרים, שהם פחות או יותר בני אותו גיל. אם אתם מחליטים לגור יחדיו את כל מכסת השבוע, כולל הזמן שבו הילדים שלו מגיעים, חשוב מאד להקדיש להם חדר שיהיה רק שלהם, ושהילדים שלה ייכנסו לשם אך ורק כאשר הילדים שלו שם. הרצוי ביותר הוא שזה יהיה החדר והממלכה שלהם, כדי שהם ירגישו שם בנוח. מכיוון שכך, זה בדרך כלל מצריך דירה גדולה יותר, שמן הסתם גם יכולה עדיין להיות זולה יותר מאחזקת שתי דירות! אלא שאם יש ויכוחים מרים על הכניסה למגורים יחדיו, הרי שבדרך כלל רק חלק קטן מהויכוח קשור באמת ליכולות כלכליות או לטובת הילדים. הויכוח האמיתי קשור, בדרך כלל, לבדיקת המחויבות של בני הזוג זה לזו, והטיעונים האחרים, הלכאורה לא קשורים לזה, נוגעים למאבקי כוח על הרקע הזה, או סביב הקושי להתמודד עם האקסים, או עם חוסר הביטחון בקשר עם הילדים, כאשר לכאורה יש להם אפשרות לבחור. צריך לדבר כשאת מתלוננת שהוא "לא מבין שצריך לדבר על הדברים", והוא כועס: "די, למה לריב שוב? זה לא חשוב, וזה מעכיר את השלווה שלי ומזיק לזוגיות שלנו"... אתם שונים בעניין הזה. את צריכה דברים פתורים כדי לדעת שהכל בסדר, ולהשתיק את החרדות שאומרות שאחרת יהיה גרוע יותר, בעוד שכאשר את עושה את זה, הוא כבר רואה את הדברים כגרועים יותר, בעצם הכניסה לפרטים, ובנסיון להגיע להבנות מדוייקות. אין כאן עניין של צודק או לא. יש כאן עניין של אופי אחר, כי פרטים לא חשובים בעיניו, אז הוא מפסיק להקשיב, ואת באמת הורסת בנסיון שלך לבנות. קחי את זה בחשבון. אני יודע שקשה כך, להניח לזה. אני גם יודע שבמקרים רבים את מרגישה שזה לא נכון להניח לזה. אם לא תגיעו לעמק השווה, יכול להיות שכדאי שתגיעו לטיפול, אבל עוד הרבה לפני זה, דברו על זה - על הפער שביניכם ועל הצורך להקטין את הפחדים של שניכם(!). ולכן לדבר גם על האפשרות שלפעמים הוא ישתדל לדבר יותר, ובעיקר להקשיב יותר, ושלפעמים את תשתדלי לדבר פחות, ולדעת מה חשוב יותר – שעליו את מוכרחה לדבר ולבדוק יותר – ומה חשוב פחות, שעליו תוכלי לוותר.

התנהלות אישית

אסרטיביות

קבלת החלטות איך להיות החלטי? להיות החלטי זה קל רק למי שלאחר החלטות לא מסתכל יותר לאחור, ובעיקר לא מאבד ביטחון אם ההחלטה לא הוכיחה את עצמה. מי שלאחר כל החלטה שעשה שוקל אותה שוב ושוב, ויש לו הסטוריה של חרטות לאחר מעשה גם לאחר שאין אפשרות חזרה, יחשוש להחליט בפעם הבאה בגלל הפחד להרגיש רע לאחריה. קחו בחשבון שאם אתם לא יודעים להחליט בין שתי אופציות, סימן הוא שלפחות על פי מצב הידע שלכם, הן די שוות זו לזו. מכאן, שאולי בכלל לא משנה באיזו מהן תבחרו. אם אינכם יכולים להוסיף ידע משמעותי, באמת שלא משנה במה תבחרו. זכרו שגם אם תבחרו באפשרות שמבטיחה, סטטיסטית, יותר הצלחה, אתם עלולים, בדיעבד, שלא להצליח. מכאן שגם בחירה נכונה ומושכלת לא תמיד מבטיחה הצלחה. במקרה זה, כאשר האפשרויות שוות בערכן (כך זה, מן הסתם, כאשר קשה להחליט ביניהן), כל מה שצריך זה להדחיק חרדות, לבחור, ולעשות אחר-כך הכל, אבל הכל, כדי שהבחירה תממש את הציפיות שלך ממנה. כי אם, לאחר בחירה שעשיתם, תחשבו שוב ושוב על חרטה ועל אפשרויות כישלון, חוסר הביטחון שלכם עלול לגרום למימוש הכישלון הזה.

התמודדות אישית

חפירות ארכיאולוגיות התמודדות עם רוחות הרפאים של העבר. לפעמים, צריך לדעת להרפות ולתת לעבר לחלוף. חפירות ארכיאולוגיות עמוקות מדי בארועים מן העבר, הבאות מתוך הנסיון להבין מה עשיתם טוב ומה עשיתם רע, היכן פגעו בכם בעבר הרחוק, ואם ואיך עמדתם בזה, האם זו אשמתכם או אולי זה גורלכם הרע שכולם פוגעים בכם, עלולות לגרום לעבר לרדוף אתכם. ומן הסתם, כאשר נוברים בזכרונות רחוקים, הם משתנים, ולא בהכרח לטובה. יש דברים שקרו, ואשר יש לעבד במשך ימים ושבועות עד שהדברים מסתדרים לנו בראש, כמו קוביות טטריס שנופלות למקום הנכון, והתמונה מתבהרת. אבל זכרונות ישנים, בעיקר כאשר הם אינם צלולים מספיק, משתנים עם כל שיחזור, בכל פעם שמעלים אותם מחדש. לא פעם, מה שעלול לפגוע בכם הוא חוסר המנוחה עצמו, והצורך להמשיך ולחפור, להמשיך ולהבין עד הסוף משהו שאולי בלתי אפשרי להבין עד הסוף, ולו רק כי לעולם לא תוכלו לדעת לאשורן את כל העובדות. פעמים רבות, נכון יותר להסתכל על עצמכם, ובשלב מסויים להרפות מן העבר, לומר לעצמכם: "זה אני", וללמוד לאהוב את האני שלכם, של ההווה, על המיוחד שבו, על הטוב ועל הפחות טוב. כי גם אתם, כמו כולם, וכמה לא מפתיע – לא מושלמים. ואז תוכלו להמשיך את חייכם כאשר את או אתה הם החברים הכי טובים שלכם. כי זה אולי המפתח החשוב ביותר להגיע לשלוות נפש: לקבל ולאהוב את עצמכם אהבה לא אגואיסטית.

לנוחותכם, אפשר לקרוא את הטיפים בשלושה אופנים:

לקריאה בדף זה – בעזרת ריחוף על הקישורים בצד ימין, לפי תאריכי הופעת הטיפים באתר.
לקריאה בדף זה – בעזרת ריחוף על הקישורים בצד שמאל, בו הטיפים מסודרים לפי נושאים.
לחיצה על הטיפ – תעביר אתכם לדף הטיפ עצמו, שם תוכלו לקרוא את הטיפ בנפרד, לשמור אותו במועדפים, או להדפיס אותו.

הטיפים נולדו מתוך המציאות. חלקם נכתב בעקבות פגישות בתהליך הייעוץ המעשי, רובם נכתב כתשובה של אורן בפורום זוגיות ויחסים, ועובד לכתיבת הטיפ.

למרות השימוש בטיפים בלשון זכר או בלשון נקבה, אין הטיפים מיועדים לייצג את כלל הגברים או את כלל הנשים, והם פונים לגברים ולנשים כאחד, מבלי להתחשב באופי הטיפ. אחרי הכל, לכל סטראוטיפ שתבחרו יש חריגים רבים.

קיראו את הטיפים הללו בהסתייגות מסויימת, שכן הטיפ החשוב ביותר שתקבלו כאן הוא שבכל תקשורת יש להפעיל שיקול דעת. מה שאומר: גמישות, לפי התנאים, מה שאומר: להשתדל להבין את הצד השני על הצרכים, היכולות והמגבלות שלו, וגם את אלו שלך. זהו כל הסוד של שילוב נכון בין IQ ל- EQ (אינטליגנציה, לאינטליגנציה רגשית).