חומות של תקווה: התמודדות עם הורים ביקורתיים

זהו כאב המשותף לאנשים רבים: הורה ביקורתי, שלא יודע לפרגן, ואתה, שרצית קצת חיזוק, קצת, מאותו הורה קשיח וסגור, והוא לא הגיע, ועכשיו אתה הורה בעצמך, ואביך, או אמך, או שניהם, מתייחסים להשגים שלך בקרירות, כאילו הם לא שומעים אותם ולא רואים אותם. אביך ממשיך להיות קצר רוח כלפיך, או אמך לא מקשיבה, ושבה לדבר על משחקי הקלפים שלה או על הבישולים של אחותך. זה לא עובר, הכאב הזה, גם אם לפעמים שמעת שאותו הורה סגור שלך מפרגן לך המון בפני אנשים זרים, כשהוא זה שגוזר את הקופונים, אבל אף פעם לא כשאתה שם.

אלא שבסופו של דבר, גם אם אתה לא אשם בכך, הקושי הוא פרטי שלך – בכך שאתה לא מצליח להשלים עם קיומו. קח בחשבון שאתה חי ליד חומה גדולה שאין לך כלים ואפשרות לטפס עליה. אנשים רבים חיים כך, וכל אחד עם החומה שלו – בין אם היא ים שאי אפשר לחצות, או חיים בצד הר גבוה, או חומה מטפורית פחות, כמו העדר כסף, השכלה, יכולות מסויימות, נכות, אבדן ועוד. מה שהכי קשה עם חומות, הוא להשלים עם קיומן. ואם תראה את רשימת החומות שכתבתי, תראה שיש כאלו שניקח תמיד כנתונות, ויש כאלו שנתקשה להשלים איתן. לפעמים בגלל התקווה שנצליח מתישהו בכל זאת לעבור אותן, ולפעמים בגלל הכעס על אותם אלו שיצרו את החומה, או שלא איפשרו לנו לעבור אותה. תצטרך להבין שהחומה הזו היא בלתי עבירה, שהוריך לא ישתנו, וחייה את חייך לצידה. אם יום אחד היא תתקעקע קצת בכל זאת, קח זאת כבונוס. כמו פרס קטן בלוטו. לא כמטרה, וגם ללא תקווה שזה באמת יקרה.

ואולי תגלה יום אחד, לאחר שהצלחת להניח לה, ובעיקר לכעוס פחות, שאתה גדל עוד ועוד. ויום אחד הצל של החומה הזו כבר לא יאפיל עליך. אלא אתה עליו.

על מאגר הטיפים ליחסים ולהתמודדות אישית

את מרבית מאגר הטיפים בנושאים של זוגיות ושל עבודה אישית כתבתי בעקבות שאלות שנשאלתי ב פורום האינטרנט שאני מנהל , ועיבדתי את תשובותי לטיפים באתר שלי. הקישו כאן כדי לראות מאגר הטיפים הכולל .

אם הטיפ הנוכחי חשוב לכם, שימרו אותו במועדפים או כחלונית נפרדת על המסך, כתזכורת, ועיינו בו שוב, כשתרגישו צורך.