מאמר: רומן עם גבר נשוי

הרבה נכתב על גברים שבגדו או על אשתו הפגועה והכואבת. הפעם אני רוצה להתייחס דווקא אלייך, האישה האחרת, המאהבת, זו שפוגשת אותו בסתר, כי פעמים רבות זו מלכודת דבש. חשוב להבין גם את העוקץ - כי גבר אמור להרגיש מחוייב מצפונית ומוסרית גם כלפייך, האשה האחרת, ובודאי שכך כאשר הוא מאוהב. מתי הוא נכשל בזה, ואיך הוא באמת מסתדר עם הקונפליקט המצפוני שיש לו?

פרופסור דן אריאלי, פסיכולוג וכלכלן שאני מאד אוהב לקרוא, מעריך שלבני אדם קל יותר למתוח את גבולות המותר, המוסרי והמקובל, ולהתפתות לדברים אסורים או לא מקובלים – אם וכאשר הם מצליחים לספר לעצמם סיפור מוסרי וערכי מנוגד, שייתן להם את ההצדקה שתאפשר להם להרגיש טוב עם עצמם למרות חציית הגבולות האלו. חלק משמעותי אחד בנרטיב הזה הוא ש"מגיע להם", כי החריגה שלהם מהנורמה המוסרית רק מתקנת עוול כלשהו אחר שנעשה כלפיהם (כמו: "בת הזוג שלי היא ממש לא מה שציפיתי שתהיה, ואני תקוע"), והחלק המשמעותי האחר הוא שאמנם זו חריגה מנורמה חברתית-מוסרית אחת, אבל כנגדה עומד ערך מוסרי וערכי חשוב אחר שלמענו הם פועלים (כמו למשל, "אהבה", או "משמעות לחיים"). הסיפור הזה מאפשר לגבר נשוי להצדיק את מעשיו גם בעיני אחרים, כמו מול אשה שהוא מחזר אחריה, משום שהוא מעלה על נס ערכים שהם אוניברסליים כמו עוול, אהבה ומשמעות.

השאלה החשובה שאני רוצה להתייחס אליה היא: איך כל זה מתחבר עם התנהגות שהיא אינה מוצדקת בעיני החברה, אם כי היא שכיחה למדי, כמו בגידה בבת הזוג?

גבר שאינו חסר מצפון צריך להרגיש בעיה מצפונית ומוסרית כלפייך, האשה האחרת. אחרי הכל, רוב הגברים, גם אלו שבגדו בבת זוגם, אינם חסרי מצפון. בעיניהם לפחות. והרי על כך גם את בונה, שהוא אדם טוב. זה גם מקל עלייך. אלא שהעובדה היא שגברים אלה "הגמישו" את מצפונם עם הצדקות שונות שנתנו לעצמם – ולשם זה ציטטתי את דן אריאלי.

המשמעות של זה, מנקודת מבטך כאשה האחרת, היא שהסיכוי שלך לנחול אכזבה קשה מהגבר שלך גבוה יותר מאשר בכל קשר אחר.

מה שמקשה עלייך, האשה שבסתר, היא העובדה המתסכלת שהגבר הנשוי יהיה תמיד יוכל להיפרד ממך ובכל זאת להרגיש מספיק טוב עם זה מבחינה מוסרית, למרות הפגיעה בך. יש לו את כלהיא העובדה המתסכלת שגבר נשוי תמיד יוכל להיפרד ממך, ועדיין להרגיש מספיק טוב עם עצמו מבחינה מוסרית, למרות הפגיעה בך. אחרי הכל, יש לו את כל הסיבות וההצדקות לעזוב אותך ברגע שירגיש שהקשר הזה כבר לא מתאים לו. הסיבה המדוייקת שבגללה הוא יעשה את זה בכלל לא משנה, כי מנקודת מבטו הוא אפילו יעדיף שלא לתת לך אותה במפורש כדי שלא תתווכחי איתו על הפרטים, או כדי שלא להסתבך עם ההסברים שאולי נתן לך קודם בשאלה למה הוא איתך מלכתחילה. מבחינתו (שוב, ראי דן אריאלי) הוא לא צריך לחפור עמוק מדי כדי לתת דין וחשבון אפילו לעצמו. הוא נשוי, ו... כל העניין היה טעות, ו... נמשכתי ולא חשבתי שזה יקרה לי שאסחף עד כדי כך, ולא הבנתי עד עכשיו שאני לא יכול לעזוב את הילדים, ושהתחייבתי לאשתי, האמא שלהם, ועכשיו היא במצב קשה מאד, ובתנאים האלה אני לא יכול לעזוב אותה.

חשוב מאד להבין שקשר בלעדי, ללא בן/בת זוג נוספים, חזק יותר מקשר שיש בו עוד צד. הסיבה נובעת מכך שבלעדיות כשלעצמה, כשאין בצידה אלטרנטיבות לקשר, מסייעת לזוג להתגבר על נפילות כמו אכזבות ואי הסכמות או דברים קשים שנאמרו, כי בצד הנפילות הללו מתקיימת גם המחשבה שאומרת: זה הקשר שלי עם המחוייבויות שבו, ולכן בסופו של דבר נתגבר על זה. אם את האשה הפנויה שנכנסת לקשר עם גבר נשוי, זה יכול להיות נכון לגבייך, אבל לא נכון לגביו. כאשר יהיו ביניכם חיכוך, מריבה, חוסר שביעות רצון, אי הסכמה או חוסר ביטחון – או במילים אחרות, כאשר הקשר הופך להיות פחות פשוט ופחות זורם, אז יהיה לו קל לעזוב. כי כאשר אין בלעדיות, יש אלטרנטיבה. היא אמנם לא מושלמת, אבל היא לא רק קיימת אלא היא גם הנורמה. לכן, כאשר הקשר "השני" הופך להיות פחות קל ופחות כייפי, אז במקום להתמודד רגשית עם שני קשרים לא קלים, פשוט וקל יותר, גם אדמיניסטרטיבית וגם חברתית, ליפול בחזרה אל הראשון ולהתמודד איתו בלבד.

הוא יכול להסתמך על אמירות כפולות ומסך עשן, כדי לומר לך שלא באמת התחייב, ו/או שהוא לא העריך נכון את הצרכים. הוא יוכל לומר לך: זה לא האשה האחרת (אשתי), זה הילדים. ולכן – ברגע שיש סיכון, אני חייב לברוח. הוא לא צריך לחפש תרוץ נוסף, הוא גם לא צריך להיראות בן זונה אמיתי, כי הוא... באמת התאהב בך, לדבריו, ואת קיבלת ממנו את מנת המחמאות והחיזוקים שלך. הוא מת עלייך, אלא שאם הוא יישאר איתך, הוא ימות באמת. הוא... לא יכול להמשיך כך.

וזה לא שלא ידעת לאן נכנסת. לגבר הנשוי זה אולי אפילו נותן הנחה מסויימת, כי הבנת מראש את הסיכונים. מבחינת הגבר הנשוי שמחפש ריגוש/סקס/חיבה/רגש/קירבה, יכול להיות שהוא אפילו מרגיש די טוב בדיעבד עם מה שהיה ביניכם, כי לכאורה, בין ההתחלה לסיום היה לו טוב, והוא גם עשה לך הרבה טוב – כי הוא עזר לך להפיג את הבדידות, אולי גם הרגיש ש"מי עוד היה אוהב אותך כמוני?", והוא נתן לך מחמאות, מתנות וחוויות. כך שמבחינתו, הוא באמת לא בן זונה אמיתי. מבינה? הוא יכול להישאר בעיני עצמו אדם טוב ומיטיב, ועם מידת הונאה עצמית שתביא אותו לנהוג באותו אופן בדיוק גם ברומן הבא שלו. ברוב המקרים הוא באמת ישתדל להיפרד ממך מבלי לפגוע בך, ואולי אפילו לא להיפרד באופן סופי, אלא לשמור על אופציות.

מנקודת מבטי, של מטפל זוגי, רומן עם גבר נשוי אינו שאלה מוסרית. מנקודת מבטי זו שאלה של צורך וסיכון, ושל פוטנציאל להרבה כאב. רומן עם גבר נשוי הוא מלכודת דבש, עם עוקץ בקצה. והעוקץ הזה הוא מופנה כלפייך, והוא עוקץ מוסרי – לא בגלל ייסורי המצפון שלך, וההצדקות שאת נותנת לעצמך מדוע את שם, אלא בעיקר כי טיעונים מוסריים שלו יכולים להפוך בקלות להיות כלי המופנה נגדך, עד שאולי אפילו את תהיי מוכנה לקבל אותם כמוצדקים, ולכן סיבה לפרידה.

מנקודת מבטי, של מטפל שליווה נשים בכאבן, בעת שעברו את התהליך הזה, אני יודע שהעובדה שאת צריכה להצדיק בעיני עצמך את היותך במסגרת שהיא אסורה חברתית, ואולי כזו שאף פעם לא חשבתי שתהיי בה, עלולה להביא אותך להצדקות שברגש, בשם האהבה שגם היא ערך עליון, ואולי אפילו להעצמה של הרגש שלך, של האהבה שלך אליו, כי אז הרומן האסור הוא לא רק מוצדק אלא גם יפה ופואטי. אבל אז גם האכזבה עלולה להיות עמוקה וקשה.

היו כמובן רומנים כאלה שהתממשו, אבל גם רבים שהסתיימו באכזבה ובשברון לב. וכדאי להוסיף עוד משהו שלא כתבתי עליו במאמר המקורי, והוא שהמחוייבויות המנוגדות, ואי הודאות שבקשר, יוצרות כמה אנומאליות, כלומר, חריגות ביחס לקשרים רגילים. אחת מהן היא התחושה המתמשכת של האשה שהיא צריכה לרצות את הגבר, תחושה שנובעת, במודע או שלא במודע, מההבנה שהוא יכול להחליט להיפרד ממנה כל כך בקלות, ואולי אפילו בצדק. מחוסר הודאות וחוסר הביטחון יכולה לצמוח גם תחושה עוצמתית של הכרת התודה, ואולי גם של ההתפעמות מעצם העובדה שהוא בכלל רוצה. לכן, קשר שכזה נוטה ליצור אסימטריה של היחסים, והגבר הנשוי הופך להיות זה שעל פיו יישק דבר. אנומליות אחרות הן כמובן גם ההסתרה והלבד, כשהכל כמובן, למען מטרה עליונה, האהבה, וההגנה על הגבר הנשוי, אבל יש להן מחיר.

המאמר הזה הועבר לכאן, לאחר עריכה, ממסגרת אחרת שעבורה הוא נכתב לפני שנים.

אם את לבדך בתהליכים של קבלת החלטות משמעותיות. זה קורה כל כך הרבה לנשים במצב הזה. אחרי הכל, מדובר בעניינים אישיים שחשיפתם עלולה לפגוע בך או באחרים. פעמים רבות החברים, החברות או בני המשפחה הם שיפוטיים מכדי להבין או לקבל את המורכבות שבהחלטות שאת צריכה לקבל, או את המחיר שכרוך בכל החלטה לכאן או לכאן.

כאשר סערת הרגשות מקשה על קבלת החלטות שקולה. עצם ההבנה שיתכן שזה המצב הוא כבר צעד משמעותי לקראת מציאת פיתרון, שלא יהיה בהכרח טוב, אבל יתכן מאד שיהיה עדיף על פתרונות אחרים, שיהיו טובים עוד פחות.

כאשר עומדים על הפרק לקיחת סיכונים או ויתור על משהו חשוב או על חלום משמעותי, וצריך שיקול דעת מעמיק, תוך שמיעת דעה שאינה משוחדת או שיפוטית, ואפילו שאינה "ערכית" או "מוסרית" אלא כזו שאמורה להבין את המצב, להקל ולשחרר, או להבין את המציאות טוב יותר, ולעזור להשלים איתה.

במקרים האלה שווה לדבר עם מי שגם מבין תהליכים של קבלת החלטות, שמבין את הצרכים שלך, שאמפתי לקשיים, שחשובה לו הבנת הצרכים שלך, ושאינו שיפוטי, כך שיוכל לעזור לך לנתח את ההיבטים לכאן ולכאן באופן שייקח בחשבון את טובתך.

גם לזמן יש משמעות! את הרי יודעת את זה. נשים שהיו שנים ברומן עם גבר נשוי, והיו לכן זמן רב בהמתנה, גם החמיצו אימהוּת לכמה שנים. לפעמים הן שנים קריטיות. לכן יש לבחון באופן מושכל את הסיכוי להצליח בכל זאת בקשר הזה. חשוב לדבר על האפשרויות הריאליות, על לוח הזמנים שלך ושלו, ועל האמצעים שבעזרתם תוכלי לקבל מידע אמין יותר לגבי העתיד. זה אולי ייראה מוזר מבחוץ, אבל הגיעו אלי לטיפול זוגי גם זוגות במצב המורכב הזה, הגבר הנשוי והאשה ה"אחרת" שאיתו, בגלל הצורך לשפר את התקשורת ואת האמון ההדדי שהם הכרחיים כדי לתחזק את הקשר (שבדרך כלל זו יותר נקודת המבט שלו), אבל גם כדי לפתור את המבוך כך או אחרת (שזה יותר מנקודת המבט שלה – בגלל מימד הזמן החשוב יותר עבורה).

בסופו של דבר, חשוב שההחלטות תהיינה שלך. אם את תהיי זו שמנהלת את חייך, תרגישי שלמה יותר עם ההחלטות שאת מקבלת, גם כשהן קשות. יהיה לך הרבה יותר קשה להיות שלמה עם המציאות אם תרגישי שאת רק נסחפת בזרימה המעגלית של זרם המחשבות שלך, של חוסר ההחלטיות שלו, או של החלטות שהן לא שלך.

האם להכנס לתהליך טיפולי? לכאורה, זה עוד מסלול מפרך במבוך הזמן, אלא שכל המערכת הזו היא מערכת שבה הזמן סרוג באופן כל כך מתסכל, אבל גם כזו שאת לא בטוחה עדיין שכבר עכשיו את רוצה לגזור אותה במספריים של זמן. עדיין לא. אז התשובה היא שכן, אם את נתונה בסבך הזמן הזה וקשה לך, אז לגמרי כן. אבל אם אילוצי הזמן וההשקעה הנדרשת, הרגשית והכספית, מרתיעים אותך, כדאי לשקול את האפשרות של שיחת ייעוץ טלפוני, חד פעמית, למשך שעה.

מסגרת של שעה של שיחת טלפון, במחצית עלות הפגישה הרגילה, יוצרת אפשרות נגישה ונוחה לשיחה איתי שיכולה להיות משמעותית מאד לקבלת ההחלטות שלך. מזה כשני עשורים אני מנהל פורום באינטרנט שבו אני עונה בהתנדבות לפונים אלי. אלא שכאשר הקשר הזוגי מורכב ומסועף יותר, המסגרת הכתובה של שאלה-תשובה בפורום לא מספיקה כדי להקיף את האפשרויות. ייעוץ טלפוני, גם אם הוא חד פעמי, מאפשר יצירת פתח להבנה מעמיקה יותר של הרצונות והצרכים, האפשרויות והלחצים, ושיחה לא שיפוטית שתאפשר לך לבחון טוב יותר את אפשרויות הפעולה השונות. אם הפורום האינטרנטי מועיל לפונים אלי, הרי על אחת כמה וכמה מועילה שיחה של שעה. היא אמנם לא תפתור את כל הקשיים וההתלבטויות שלך, אבל נוכחתי לדעת עד כמה היא משמעותית בהתווית דרך, ובסופו של דבר היא גם חוסכת זמן יקר.

פרטים נוספים על האפשרות של ייעוץ טלפוני, ראו כאן.