תשוקה, קינאה וזוגיות: מה נורמלי?

ד"ר אורן חסון שלום רב,אני בת 21 וחברי בן 22. אנחנו ביחד למעלה משנתיים. לפני כחצי שנה גיליתי שחברי נכנס לאתרי פורנוגרפיה. כשגיליתי זאת, הרגשתי מאוד פגועה, מאוכזבת ונבגדת. לא האמנתי שחברי יכול לעשות מעשה שכזה, שמצביע בעייני על חוסר כבוד וחוסר התחשבות ברגשותיי. תחילה הוא ניסה לתרץ לי את המעשה על ידי אמירה שחברו נכנס לאתרים הללו והוריד לו סרטים למחשב. אני ,כמובן, לא האמנתי לו. מה הבעייה להגיד לחבר שהוא לא רוצה את הזבל הזה במחשב שלו ולא לתת לו להוריד. התשובה היחידה לכך יכולה להיות שהוא רצה לצפות בסרטים הללו. שאלתי אותו כמה זמן הסרטים הללו נמצאים אצלו במחשב, והוא אמר לי שחצי שנה. אם הוא לא רצה להסתכל בסרטים הללו הוא לא היה משאיר אותם במחשבו חצי שנה, לא? מאז שגיליתי שהוא נכנס לאתרי הפורנוגרפיהכל האמון שלי בו נשבר.כעת אני לא יודעת איך להתמודד עם חוסר האמון הזה.אני לא יכולה להיות במערכת יחסים זוגית עם אדם שאני לא בוטחת בו, שאני לא יודעת בוודאות שהוא לא יפגע בי או יבגוד בי, שאני לא יכולה לדבר איתו בחופשיות על כל דבר ושאני לא מרגישה מוגנת.חשוב לציין, שהיות והדבר הכי חשוב לי במערכת היחסים הוא האמון, הוא מבחינתו בוטח בי לחלוטין. לאורך מערכת היחסים בינינו חשתי כמעין פסיכולוגית, שמקשיבה, מחפשת פתרונות לבעיות ונותנת לבן זוגי הזדמנות לשפר את הקשר בינינו. אני סבורה ששני בני הזוג במערכת היחסים צריכים לרצות ולעשות כל דבר על מנת שהקשר ישתפר ויצליח. בנוסף לכך אני חושבת שהביטחון העצמי שלו ירוד, והוא רואה בי מישהי בעלת ביטחון עצמי גבוה, דעתנית ועצמאית. אני מרגישה שהוא מנסה להוריד לי את הביטחון העצמי, והוא אמר לי פעמים רבות שאני עקשנית, כשלמעשה אני אישה חזקה שיש לה דעות. אני לא אוהבת לחשוד בבן זוגי ולהסס במה שהוא אומר ועושה, אך לצערי זה מה שקרה בעקבות חוסר האמון. אני לא סומכת עליו כשאני לא נמצאת לידו. אני מבחינתי מרגישה שעשיתי כל מה שאני יכולה שהקשר הזה יצליח, הייתי סובלנית (אולי אפילו יותר מדי) ונתתי הזדמנות לחברי לנסות לשפר את המצב ולהשיב את האמון בו. בדרך כלל אני יכולה למצוא פתרונות לבעיות שונות בזוגיות, אך לצערי, אין לי פתרון להחזרת אמון. לדעתי אם ניתן להחזיר אמון, זה כרוך בעבודה קשה של בן הזוג, שבסופה האמון יכול לחזור או שהאמון עשוי לא לשוב.אני רוצה שמערכת היחסים הזו תצליח, אך אינני יכולה להיות עם אדם שאינני בוטחת בו לחלוטין.שאלתי היא: האם ניתן להחזיר אמון בבן זוגי וכיצד? או שמא אני צריכה להפסיק את מערכת היחסים? האם כדאי לפנות לייעוץ זוגי?אשמח מאוד אם תחווה את דעתך בהקדם.

בחורה יקרה,
הסרתי את כל התשובות, קודם כל כי דיאלוג כזה אינו מותר כאן בפורום, למרות הכוונות הטובות של הפונים, ושנית, כי היה ברור שברגע שדיאלוג כזה מתחיל, תשמעי מהר מאד מגוון של דעות, תקחי משם את מה שמתאים לך, ותתעלמי מאפשרויות אחרות, וכמובן שזה מה שעשית.כפי שהבנת, יש כאלה החושבים כך, ויש כאלו החושבים אחרת. אבל, וזאת הנקודה החשובה, סקרנות מינית היא דבר לגיטימי ונורמלי. לא תוכלי לשלוט במחשבות של החבר שלך לאורך זמן, אם בכלל, ולא משנה כמה תנסי. מקסימום תגיעי לכך שהוא יסתיר זאת ממך. החבר שלך בחור צעיר, הוא רוצה לדעת מה יש, הוא בעל תשוקות נורמליות, והרצון שלו לראות, וגם אפילו לפנטז, אם זה מה שהוא עושה, הוא נורמלי לגמרי. הקושי בכך הוא שלך, כי את לוקחת את זה לקיצוניות לא סבירה. והיא לא סבירה, כי בודדים הגברים שיעמדו בנורמות שלך, גם אם יהיו כאלו שיצליחו להסתיר זאת ממך. ואם יהיו כאלה, הם יהיו מדוכאים מינית ומיניים פחות בשל חינוך שקיבלו או בגלל נטיות גנטיות, או א-מיניים או הומוסקסואליים. אני מבין את הקינאה שלך, כי גם היא נורמלית, אבל צריך להיות איזון בין הדרישות שלך לבין הצרכים שלו. לקחת את זה הרבה רחוק מדי. מבטים של גברים אינם מוליכים בהכרח לבגידה. לא כאשר האשה שלהם מוצלחת. אבל את לא יכולה לעצור גבר, גם כשהוא אוהב אותך, מלהביט על אשה יפה אחרת. אולי הוא יעשה זאת פחות בתקופת ההכרות וההידלקות הראשונית, אבל גם אז זה לא נעלם. חינוך מסורתי וא-מיני יכול להקטין זאת בשל רגשי אשם, אבל לא להעלים לחלוטין את הצורך והנטייה להביט. זה נכון גם לגברים וגם לנשים, אם כי בעוצמה רבה יותר אצל גברים.ומכיוון שכל נים בדמך מתמרמר על מה שאני כותב, אני חושב שכדאי שתקחי לעצמך יום פאוזה, תחזרי לקרוא זאת שוב מחר, תניחי לזה, וחזרי לקרוא זאת בעוד כמה ימים. ורק אז תתחילי לעשות ניתוח של מה שאת מרגישה עם זה. לא קודם, כי קודם את עדיין רותחת על מה שהוא עשה, ואולי גם על מה שכתבתי.