תשומת לב בקשר: איזון וצרכים

ד"ר חסון שלום,
אני ובן זוגי בשנות ה-30, גרים יחד מזה מספר חודשים וסה"כ פחות משנה ביחד. יש לנו כיום מערכת יחסים "רגועה" יחסית לאחר תקופה שבה רבנו הרבה ואף שקלנו פרידה. אנחנו מאוד שונים זה מזו, ונוצר מצב שבו נכנסנו למעגל של ויכוחים ומריבות שלשמחתי יצאנו ממנו בשבועות האחרונים.יש לנו תקשורת טובה ושוחחנו מספר פעמים על המצב, וכך הגענו למקום שבו כל אחד מאיתנו עושה את המאמץ הנדרש על מנת לשמור על קשר שלו ורגוע.עם זאת, ישנם עדיין דברים שקשה לי להתמודד איתם בקשר ואני תוהה כיצד אני יכולה לשנות אותם בצורה "אלגנטית" וחכמה מבלי להיכנס לחיכוכים מיותרים.ראשית, למרות שכעת שורר בינינו "שקט" ונעים לנו יחד, אני מרגישה שאיני מקבלת את תשומת הלב שאני זקוקה לה. אני בן אדם שזקוק להמון רגש, חום ואהבה מהצד השני. קיבלתי ממנו המון מאלו בתחילת הקשר (היכולת קיימת...), אולם עם הזמן ועם התגברות הויכוחים - תשומת הלב, הפירגון, החיזוקים, המחמאות הלכו ופחתו (אגב, יש פה את בעיית הביצה והתרנגולת מאחר וחלק מהויכוחים נסבו מלכתחילה סביב סדרי עדיפויות וחוסר תשומת לב מספקת כלפיי).הוא יודע איך אני מרגישה, פעמים רבות במהלך השיחות שלנו הסברתי לו מה חסר לי בקשר. אני חושבת שהוא הבין אותי ואני יודעת שהוא משתדל אבל אני מרגישה שזה לא מספיק. חשוב לציין שאני מביעה כלפיו הרבה חום ורגש (אם כי מודה שלאחרונה הפכתי להיות קצת יותר "אדישה" בשל התחושה שאני נותנת הרבה ומקבלת הרבה פחות בחזרה). בקשרים קודמים הרגשתי מסופקת יותר מבחינה זו, והתחושה שמלווה אותי, שאולי הוא לא מספיק ממלא את צרכיי הרגשיים, מטרידה אותי מאוד.בעיה נוספת שקשורה לנושא הזה היא הסקס בינינו. הסקס כשלעצמו הוא לא רע בכלל ואני יודעת שגם הוא חושב כך. הבעיה היא תדירות הסקס . אנחנו עושים סקס בממוצע פעם בשבוע, מעט מדי עבור זוג שנמצא בשלב שלנו. כשאני מנסה לנתח למה זה קורה, אני חושבת על כמה סיבות: הסיבה המרכזית היא עייפות (לרוב שלו). הוא ישן מעט שעות ועובד קשה, ורוב הזמן הוא מאוד עייף. סיבה נוספת היא שאני נכנסת לישון לעיתים לפניו, וכך יוצא מצב שהוא עדיין עסוק בשלו בעוד אני כבר נרדמת. אני מרגישה שזה חסר לי ואני כמהה לזה בעוד שהוא צריך "למצוא זמן" או ל"התפנות" לזה. לפעמים אני מנסה להביא אותנו למצב בו אנחנו נכנסים יחד בשעה יחסית מוקדמת למיטה, אבל גם אז אני מרגישה לפעמים שהוא מעדיף להשלים שעות שינה מאשר לעשות סקס. אז לרוב אנחנו מוצאים את עצמנו עושים את זה רק בסוף השבוע.לגבי שני הנושאים - חברה הציעה לי "להתרחק" מעט, על מנת שהוא יהיה זה ש"יחזר" אחריי ויחפש את קרבתי (ייתכן שהתרגל ליוזמות שלי, הן בקרבה והן בסקס), ניסיתי את זה לאחרונה, וזה שיפר מעט את תשומת הלב הרגשית.ובכל זאת, לא זו הדרך לאורך זמן, והייתי רוצה לשמוע עצותיך מה אני יכולה לעשות כדי לשפר את המצב בשני הנושאים.תודה רבהמיכל

מיכל יקרה,
העלית שני עניינים שונים ודומים. האחד, הוא תשומת הלב כלפייך. יתכן,בהחלט, שהוא יודע לעשות זאת פחות מבני הזוג הקודמים שלך, ובודאי פחות ממה שאת צריכה. וב"יודע" אני מתכוון לכך שבשבילו, לעשות זאת יותר מאיזו שהיא רמה מסויימת של תשומת לב כלפייך, זה מאמץ מכוון ומודע. בתחילת הקשר מן הסתם קל יותר לעשות את זה, כי בתחילת הקשר, הקשר עצמו ואת נמצאים יותר בקשב שלו, כלומר, במרכז תשומת הלב שלו, ולאחר שאתם יחד, תשומת הלב שלו כלפייך יורדת, והיא מתפזרת יותר מאוזן בין צרכים שונים. ובמצב הזה של איזון, שהוא מצב שיווי המשקל שלו, הוא יוצר פחות תשומת לב אליך, כי הוא זה שזקוק לו פחות.מה שיכול ליצור את זה יותר, זה צורך. וצורך כזה נוצר כאשר את יוצרת ואקום. זה מה שעשית, וזה עובד, אבל זה יכול לעבוד רק במידה. אם תתרחקי יותר, הוא עלול להרגיש מרוחק ממך, ולהתרחק עוד יותר.עניין של איזון עדין.מצד שני, יכול להיות גם שהוא לא מאד מיני, או שמסיבות שונות מין לא משמש אצלו כמדד חשוב ליחסים (אלו הן שתי סיבות חשובות שגורמות לעיסוק יותר אינטנסיבי במין), ולכן, באיזון הכולל, הוא נזקק לו פחות (כן, שוב אני מדבר על איזונים...). אולי כדאי לך לחשוב על יצירת הזדמנויות של יחד כשהוא עמוס פחות בעבודה, או קם מאוחר יותר, או שאיזה גורם לחץ אחר יורד ממנו, ואז יהיה לו ראש פנוי יותר גם לאינטימיות שביניכם.בברכה,ד"ר אורן חסוןיועץ זוגי ואישי