נישואים קשים: מוצא ופתרונות

שלום
שמי אורטל אני חיה כבר שנתיים עם בעלי וילד בן שנה בעלי נמצא במצב רפואי מסובך ונראה עליו שהתייאש מלטפל בעצמו אני מטפלת בו 24 שעות ומרגישה שאין לי עזרה לא נפשית ולא פיזית אני נאלצת לסבול את מצבי הרוח שלו בעקבות מצבו ואת היחס המזלזל שמביא אותי לידי התפרצויות נוראיות במהלכן אני עוד מקבלת ממנו תגובות משפילות שאני לא תומכת בו בשום צורה אני כבר שנתיים סובלת מדיכאון ובנוסף לכל אנחנו גרים בישוב מרוחק ומבודד שנמצאת רק ליד המשפחה שלו לכן הוא יוצא לעיתים לבלות עם האחים שלו או דודים ולי אין פה אף אחד .הוא יוצא לעיתים קרובות ואני נשארת לבד בבית והא אפילו לא מבין למה אני כועסת ואומר לי שאני צריכה לקבל את זה כי הוא חולה ואני צריכה לתת לו לנשום .כל פעם שאני מנסה להסביר לו על מצבי הנפשי זה מתהפך למצב שאני אשמה בהכל אני לא מנהלת את הבית נכון ולא עושה כלום ובנוסף הוא מאשים אותי שע"י המילים שלי אני גורמת לו עצבים ומחמירה את מצבו , אני מיואשת אנחנו נמצאים כל היום בבית אני לא עובדת כדי לטפל בו והוא לא עובד כי הוא מוגבל מה אני אמורה לעשות אני כבר משתגעת! אין לי למי לפנות גם המצב המשפחתי שלי מאוד מסובך ואין לי לאן לברוח!אשמח לקבל תשובה במהרה!!!אורטל.

אורטל יקרה,
נקלעת, שלא ברצונך, לחיי נישואים שלא ציפית להם. את נשואה שנתיים, עם בן בן שנה, ועם בעל חולה ולא מתפקד, ואין לך זמן לעבוד – כי את מטפלת גם בו.האמת? לא הכל ברור לי. כלומר, אם את מטפלת בו 24 שעות ביממה (כלומר, כל הזמן), איך זה שהוא יוצא לעיתים קרובות? כלומר, מה הוא כן יכול לעשות? ואיך זה שהוא יוצא לבלות? ואם הוא יכול לבלות, ויש לו בני משפחה שם, מדוע שלא תוכלי לקחת את הבן שלך ולצאת למשפחה שלך מדי פעם, לפחות לסופי שבוע (כלומר, שהמשפחה שלו תוכל לטפל בו). [או קיי... ראיתי שגם עם המשפחה שלך יש בעיות ולא קל – חשבי בכל זאת על ערי מפלט קטנות, לסופי שבוע – אחים, אחיות, הורים, דודים, דודות, חברות – לפחות מדי פעם].אחרי הכל, אם תחליטי להתגרש ממנו (כי הנישואים רעים לך, וכי זו זכותך, אם תרצי), אז אולי תרגישי רע עם העובדה שאת מזניחה את בעלך, אבל מישהו יצטרך לטפל בו, וסביר להניח שהמשפחה שלו תיקח אז את האחריות, נכון? אז מגיע לך היום, לפחות ימי חופשה מדי פעם, כדי למלא מצברים, כדי להתאבל על חייך הקשים שכרגע את לא רואה להם מוצא. יש לך מוצא – גרושים. לא קל, אבל זה מוצא. בדרך, לכי לשרות הסוציאלי, לנעמ"ת, לויצ"ו, ובקשי עזרה – את זכאית לה. לכן, בצורה כזו או אחרת, יש מוצא, והשאלה היא בעיקר אם את רוצה לצאת. חשוב שתביני שעד כמה שזה קשה, זה אפשרי, ואם את נשארת במסגרת הנוכחית, זו בחירה שלך. ואני מאמין שאם תביני שיש מוצא, תוכלי להתחיל גם לעשות בחירות, של מה כן ומה לא, גם במסגרת הנוכחית, ולהתחיל לחלק אחריות למשפחה שלו, פשוט על-ידי העובדה הפשוטה שתתחילי לשמוט ממך חלק מהאחריות על בן זוגך.כאמור, אני לא מכיר את מצבך לעומקו. אני רק מנסה לתת לך רעיונות אופרטיביים. בסופו של דבר, את תצטרכי ליזום ולעשות.

אני ממש מודה על התגובה המהירה ,אני חייבת לציין שלא הכל שחור יש ימים יותר טובים ובנוסף אני גם בהריון , גירושים לא באים בחשבון , ונכון שלפעמים אני לא מתפקדת כראויי אבל אני נמצאת במצב של דיכאון שלפעמים מונע ממני לתפקד מעבר לטיפול בילד אין לי כוחות להתמודד עם אחזקת הבית או לעשות סידורים וזה גורם לאוירה עגומה בבית.אני לא יכולה לחשוף יותר מדי פרטים אבל גם המצב המשפחתי שלי לא מאפשר לנוח וחוסם אותי מהרבה כיוונים כולם זקוקים לי בדרך כזו או אחרת ולכן אני מעדיפה להישאר עם עצמיבעלי מתקשה בהליכה ובאחיזת חפצים ולכן כשהוא יוצא מהבית הוא נעזר בקרובים אליו ,אבל זה גם לא משהו שאפשר להסתמך עליו , המשפחה שלו לא ממש רוצה אותו קרוב מדי בגלל הדרישות שלו , והאמת שאין לאן לברוח ,מתוך כל הבלאגן הזה אני מאוד הייתי רוצה טיפול פסיכולוגי שאני לא יכולה להרשות לעצמי כרגע וגם הוא מוכן ליהיות מטופל במקביל השאלה אם יש דרך שנוכל לקבל את הטיפול הזה דרך הפתרונות שהצעת כמו השירות הסוציאלי למשל?והאם לדעתך המצב מצריך טיפול או שקצת מוטיבציה יכולה לשחרר אותנו מהמצב הזה ,אנחנו בוודאי לא הזוג הראשון שחווה את המוגבלות הזו ובכל זאת אנשים מנהלים חיים קרובים לנורמלים גם ככה.אנחנו זוג מאוד צעיר בשנות ה20 שלנו ולכן זה מקשה עלינו מאוד לחיות בצורה כזאת .בנוסף המחלה שלו התחילה לאחר הנישואים שלנו הוא היה בחור חרוץ ועבד לכן הוא מאוד מתוסכל ממצבו. תודה בכל אופן על התייחסותך המהירה אורטל.

אורטל יקרה,
בעצם, את אומרת שלמשפחהשלו נוח, בימים אלה, להעביר את האחריות אליך. אבל במקום לשאול אותי אם יש דרך לקבל את הטיפול דרך הפתרונות שהצעתי (ומן הסתם כנראה שאני חושב שכן, אחרת לא הייתי מפנה אותך), לכי ובדקי את האפשרויות. חפשי את השרות הסוציאלי המקומי, בדקי מהם זכויותייך לסיוע ומה מאפשר לכם הביטוח הלאומי, נסי את הסיוע הנפשי של קופת חולים, והתחילי לעשות משהו. ובעיקר, כאשר את כבר יודעת איך החיים נראים כאשר את לא עושה את זה.

ד"ר אורן חסון אני מאוד מודה לך על התשובה ,שאלתי שוב אם אני יכולה לקבל את העזרה דרך המקורות שהצעת בגלל שחשבתי שהתכוונת לגבי גירושים בלבד ,בכל אופן אני יבדוק את האפשרויות שהצעת לי ומאוד מקווה להצליח בדרך הזאת ,תודה על הכל אורטל.