תקשורת עם ההורים - עצות ופתרונות

הייאני בחורה בת 20 ממשפחה שמרנית, התארסתי לגבר אחרי קשר של חודש שזה מעט מאוד!!! היום אני מתקשה איתו ממצאיה תירוצים בכדי לא להיות ביחד קשה לי להיפתח אליו.. אך הוא ממש מחובר להורים שלי לאחים שלי כול המשפחה כבר אוהבת אותו אך אני לא מצליחה להתחבר אליו למרות שהוא נדיב וטוב ויודע לדבר ולפנק..כרגע יש הצעה לחתונה באביב אני לא מבינה אם באמת זה צעד נכון להתחתן כי אנחנו לא הרבה מן ביחד, אני רוצה לרצות את המשפחה שלי אבל מרגישה ששוכחת את עצמי ואת הצרכים שלי..ממש מפחדת אם זה יקרה אני לא יתחבר ויבגוד בו.. אני במצב שלא מבינה מה עלי לעשות ובמידה אני מנסה להסביר להורים שלי הם מאוד מופתעים כי מרגישים שהוא בן אדם נפלא ורק הוא יכול לשמח אותי

ליאת יקרה,
יכול באמת להיות שהאיש הוא בן אדם מופלא, ושאת בכל זאת לא מעוניינת, כי הוא מושך פחות, כי תחומי העניין שלכם שונים, כי הריח שלו לא מושך אותך או כי הוא משעמם לך. לך, גם אם אולי לא לבני המשפחה שלך. אחרי הכל, הוא צריך להתאים לך, הרבה יותר מאשר להם. השאלה הראשונה היא לכן, האם את יכולה לדבר על כך עם הורייך. השאלה השניה היא: מהם הקשיים שלך לדבר איתם? בסופו של דבר, כרגע זה נראה יותר כבעיה שבינך לבין הורייך, יותר מאשר כל דבר אחר שקשור אליו. ואם את צריכה לאזור אומץ, וליצור תקשורת טובה, זה קודם כל איתם, וגם לדעת להתמודד איתם ועם ההתנגדות הראשונה שכנראה תהיה להם. אם הם לא רק אוהבים אותך (ואין לי ספק שהם כן), אלא גם יודעים לכבד ולהעריך אותך, הם יקבלו את מה שתגידי להם למרות האכזבה הראשונית שלהם.

יש לי תקשורת טובה עם ההורים אך הם אוהבים קצת לשלוט, ניסיתי להסביר להם את הדעה שלי לא מקשיבים מתעקשים שזה מה שטוב בשבילי.. טוענים שאנשים וחברות משחקות לי במוח ולכן אני טוענת שזה לא מתאים אך זה לא כל.. הבעיה היא ברגע שאני מתווכחת איתם אני שותקת ןאין לי תאומץ להמשיך בוויכוח לכן אני מקבלת תמצב למרות שזה בכלל לא טוב לי עם ארוסי

ליאת יקרה,
בדיוק לכל הדברים הללו שכתבת התכוונתי כשכתבתי על כך שכנראה יש לך קושי בתקשורת עם ההורים שלך. קראי שוב את חלקה השני של תשובתי הקודמת, כי את צריכה ללמוד אותה, לשנן אותה, ולהאמין בה. אם לא תנסי להתגבר על הקושי הראשוני בתקשורת איתך, ואם לא תצליחי להבהיר להם, ובאמירהברורה(ואני יודע שזה קשה כאשר את חוששת מעימות איתם, אבל זה מה שאת צריכה לעשות כדי שיאמינו לך) ולא במלחמה, תגיעי למקומות שאת מאד לא רוצה להגיע בחייך. את בת עשרים, וכרגע את צריכה להרגיש כמו שאת נלחמת על שישים השנים הבאות. זה קשה כשאת תלויה בהם ואוהבת אותם וייראה מהם, אבל תצטרכי לחשוב היטב מה על כף המאזניים. ואם צריך להיעזר בחברות כדי לקבל תמיכה, עשי זאת, אבל עם הרבה מחשבה. חברות לעיתים קרובות יגידו לך את מה שהן חושבות שתאהבי לשמוע, ולא תמיד את מה שנכון - וגם לא תמיד את מה ששקול וחשוב. תצטרכי לשקול היטב מה נכון, ולהחליט את מה שאת רוצה ולא את מה שהן רוצות לשמוע שאת עושה.