תקשורת זוגית: ציפיות לאחר נישואים

כשבעלי ואני הכרנו הייתי בקונפליקט ממושך לגבי מערכת היחסים, ולא הייתי בטוחה אם אני מעוניינת בו או לא. הוא לא היה "הטיפוס" שלי, אך היו לו מספר תכונות שאהבתי ושידעתי שטובות לי. הוא היה עקבי והמשיך להצהיר שאני "האחת" בשבילו. לאחר 3 שנים התחתנו וילדנו את בנינו הראשון ומאז (כבר חמישה חודשים) התכונות שאותן אהבתי אצלו נעלמו והתחלפו בהתנהגות מאד לא יפה, עצבנית, חסרת סבלנות וללא כבוד. התקשורת לקויה ואנו מתרחקים אחד מהשניה בכל יום שעובר. אני מרגישה שבשלוש השנים שקדמו לנישואין היתה כאילו התנהגות מופתית בשל הצורך לחזר ולהשיג אותי, ועכשיו, אני נלקחת כמובן מאליו ואופיו ה"אמיתי" יוצא החוצה. כבר אין צורך להשקיע ואפשר להגיב לכל דבר בחוסר סבלנות ובחוסר כבוד.אני בטוחה שהילד הראשון הביא איתו שינויים גדולים בשנינו לחוד ובדינמיקה של היחד. אבל, אני לא חושבת שהוא הרגיש זנוח או לחץ מלפרנס וכו'. אני חושבת שעצם זה שאני בבית והוא המפרנס העיקרי הוריד קצת את בטחוני העצמי ופיתח מן הרגשת תלות או חולשה מסויימת מצידי מה שאולי גורם לכך שהערכתו אלי פחתה. הוא טוען שלא.אני מרגישה שהגבר שהיכרתי ואיתו התחתנתי נעלם. אנחנו לא מצליחים לתקשר וכל הזמן רבים ומתווכחים. האווירה בבית לא נעימה. איך יוצרים חברות? (אני אפילו לא יודעת אם אי פעם הייתה ביננו כזו). איך יוצרים מאיתנו צוות אחד, שותפות?ניסינו לקחת לעצמינו זמן יחד, אך זה תמיד הוביל לריב ולמתיחות. פשוט לא מצליחים לחזור למסלול. אני לא יודעת אפילו אם יש לנו בסיס טוב לזוגיות....בקיצור, כמה אתה מבקש לשעת ייעוץ????התחלנו ייעוץ לא מזמן, אך יש הרגשה של צעידה במקום ודסקוס תמידי של הילדות ... אני מניחה שזה חשוב להבנת מי שאנחנו ומאיפה "באנו", אבל הייתי רוצה לקבל יותר כלים בכדי להתרכז בהווה.

רונית יקרה,
מאחר שכבר יצרת איתי קשר, אני מרשה לעצמי שלא לענות על השאלה שממילא לא הייתי עונה עליה כאן, והיא שאלת המחיר...ברשותך, רונית, מאחר שדיברת על פיקניק, אני משתמש במטפורה הזאת, כדי לומר ש"השמיכה הנכונה" היא תאום ציפיות מוקדם, שעליו אפשר לבסס יחסים לאחר הנישואים. בן זוגך מתנהג באופן שונה מהציפיות שהיו לך ממנו, ויכול להיות שגם עצם התלות שאת יצרת בו לאחר הלידה, שונה מהציפיות שהיו לו ממך, ואולי מדובר בדברים אחרים או נוספים. צריך לאתר אותם.קורה לא פעם שבני זוג (הגבר או האשה) משתנים לאחר החתונה, כי הם מרגישים ש"השיגו את מטרתם", ומשם והלאה מה שקובע בהתנהלות הם קביעת תקדימים, והחלטות על אורח החיים וההתנהלות הזוגית, כלומר, מאבק על אופי החיים ואיכות החיים שלהם מאותו רגע ולעתיד. כאשר זה קורה, כפי שזה קרה לך, את מרגישה מרומה. אלא שבמקרה הפרטי שלך יכול להיות שנוצר קונפליקט נוסף, על רקע חוסר הבטחון שלו באהבה שלך. שכן, גם אם לא אמרת לו באופן ישיר, בעבר, שאת לא בטוחה באהבה שלך, ושהוא לא הטיפוס שלך, הרי סביר מאד שזה הוקרן אליו בהתלבטות שלך ובהתנהגות שלך. זה דבר שקשה לו לשכוח, וזה דבר שעלול היה לגרום לטינה ולכעסים. ואם לפני הנישואים זה גרם לו לנסות ולרָצות (ר קמוצה) אותך עד כמה שאפשר כדי לשכנע אותך, הרי לאחר הנישואים, יכול להיות שהוא זוכר את זה כהשפלה, וכגורם מניע בשיקום תדמיתו, הן בעיני עצמו, ואולי יותר בעינייך. וגם זה קונפליקט לא פשוט.אני כותב את זה כדי לומר שבהחלט סביר שלשניכם יש חלק, מודע ומכוון או לא מודע ולא מכוון, במה שקרה, וגם שלשניכם יש מה לעשות כדי לשקם את היחסים. הדרך לעשות זאת היא ללמוד מחדש ליצור תקשורת והערכה הדדית, ולהתגבר על משקעים שנוצרו היום בשני הצדדים.כפי שאת מבינה מניתוח זה של הדברים, בגישה שלי (שהיא בסופו של דבר גישתה של הפסיכולוגיה האבולוציונית) אני פחות עוסק בקשרים שהיו לכם בילדותכם, ויותר ביחסי כוחות, מטרות ורצונות עכשיוויים. לכן גם התהליך יותר ממוקד. זה לא שלתהליכים מוקדמים יותר אין השפעה על כוונות, מטרות, רצונות וסגנון יחסים, אבל תהליכים כמו אלה שתארתי למעלה הם דומיננטיים מאד, ואפשר לטפל בהם ישירות.

כן. אנחנו רויי משקעים וכעסים שהצטברו אצל שנינו. אני מקווה שלא מאוחר מדי ושאפשר עדיין לגשר עליהם. אני מקווה שאנו לא שונים מדי אחד מהשני ושאכן נוכל ליצור תקשורת שתזרום ביננו. האם בכלל ניתן לגשר על משקעים כבדים מהעבר? האם באמת ניתן לשכוח ולסלוח ולהתנהג כאילו כלום לא קרה? האם ניתן ליצור תקשורת אצל אנשים שמדברים ומבינים שפות שונות כמו שזה נראה אצלינו?תודה על תשובתך המהירה והמפורטת. אני בהחלט מעוניינת יותר בטיפול ישיר ובמתן כלים לפתרון בעיות עכשוויות. היינו בטיפול אצל אותה מטפלת לפני שהתחתנו כ- 10 פגישות ועכשיו עוד כ- 7. זה אכן קירב ביננו ואנו מנסים להיות יותר סבלנים אחד כלפי השני, אך לא נראה כי יש לנו את הכלים להתמודד עם הקונפליקטים ואחד עם השני כשמכשול, ואף הפשוט ביותר, עולה. האם טיפול בשיטתך הינו יותר מהיר? האם נרגיש בשינוי יותר מהר?מקווה שלא שאלתי יותר מדי.אגב, בקשר לשאלת המחיר, היא לא הייתה רצינית, אלא נאמרה ברמיזה לכך שאנו זקוקים נואשות לייעוץ ...תודה רבה מראש!!!

רונית יקרה,
התשובה לשתי השאלות טמונה במידת הנזק הרגשי, כלומר, בעומק החשדנות והטינה, אבל גם במידת הרצון להיות ביחד, ובאהבה שיש ביניכם, גם אם לפעמים קצת קשה לראות אותה כשהיא קצת קבורה מתחת לשכבות של טינה. אני לא יודע מה בדיוק עברתם בטיפול שעברתם, אבל אצלי היינו עוסקים בעניינים העכשיוויים, מלכתחילה. אני מניח שהמיקוד הזה היה מורגש יותר מוקדם, בעיקר אם הרצון שלכם להיות ביחד ולשקם את הזוגיות, קיים.אחד הקשיים העקריים, אגב, בראייה לעתיד, הוא הקושי להתגבר על קונפליקט בין בני הזוג עכשיו., כי כאשר אין לכם אמון שבניגוד אינטרסים בן הזוג יילך לקראתכם, לפחות מדי פעם, או באופן חלקי, כך שתוכלו להגיע לפשרות, קשה יותר לחיות בתקווה לעתיד טוב יותר, כאשר ברור שניגודי אינטרסים דומים יהיו גם בעתיד. זהו אחד המרכיבים באמון שצריך לבנות - דרך בניית יכולת שלכם לפתור קשיים עכשיו.

(הודעה ללא תוכן)