תקשורת זוגית: ציפיות ויחסים

ד"ר חסון, שלום!אני נמצאת בקשר עם בחור במשך כשנה.הבחור בן 30 ואני 25. לפני כ1/2 שנה הוא התחיל לדבר על לעבור לגור ביחד. אני ציינתי בפניו כי להורים שלי יהיה קשה להבין שגרים ביחד לפני החתונה...ושאיניני יודעת מה לעשות בנושא. חיקיתי שהוא יבין ויקנה לי טבעת ואז אם ניהיה מאורסים הכל יהיה בסדר (החלתתי לא להגיד את זה ישירות)...זה לא קרה וגם עם הזמן התחלתי להרגיש לא נוח עם הקשר. מצד אחד הוא אומר לי כל הזמן שאוהב אותי שאני בן אדם הכי יקר ומזמין לעבור לדירתו ומצד שני כשמשהו ביחס שלו לא מוצא חן ביניי לא מוכן להסכים איתי ולשנות זאת ואומר שאני דרשנית מדיי. לפני כ-4 חודשים התחלתי לבכות בכל פעם שאני מצפה משהו ממנו ולא מקבלת (אני לא שולטת על זה), נדמה לי שהוא מתקמצן לקנות לי מתנות, הוא לא רואה צורך יותר להפתיע אותי ולא עושה שום דבר בשביל לקדם את עניין המעבר לדירתו חוץ מלדבר על זה. כמו כן הוא נמנע מלעלות עליי הביתה ולדבר עם ההורים שלי.אני לא יודעת מה לעשות. נפרדתי ממנו לחודשיים ואז הוא שיכנע אותי כי הבין הרבה דברים ויעשה אותי מאושרת, חזרנו ושום דבר לא השתנה.האם לדעתך הבעיה בי, שאני כל הזמן מחשפת הוכחות לאהבתו או שהוא באמת לא מוכן להשקיע ביחסים או לא אוהב אותי מספיק ואני לא צריכה לעבור לגור איתו?תודה מראש

ליזה יקרה,
קשה לי, מתוך דברייך בלבד, ומבלי להכנס לפרטים לדעת אם את מצפה ממנו ליותר מדי, או אם הוא באמת לא יודע לתת. אבל אני מתרשם מכך שאת מצפה ממנו לדברים שהוא אולי לא יודע שהוא אמור לתת. למשל, שאם תהיו מאורסים אז זה בסדר לגור ביחד. זה לא משהו שהוא יכול לדעת לבד. מצד שני, אני מתרשם גם שהוא כנראה נוטה להתווכח איתך או לעשות דברים למענך גם כשהוא יודע שהוא אמור. למענך.כפי שזה נראה, את נמצאת במצוקה. לא רק בשל הקושי שלך להחליט (והתקווה שאם תשני משהו דרמטי, כמו לגור איתו, הכל ישתנה, מה שכנראה לא ממש נכון), אלא גם בשל העובדה שהוא לא נותן לך יחס שלו את מצפה, ואת מתוסכלת מאד.אם היחסים ביניכם חשובים לך, ואת רואה להם עתיד, כדאי שתגיעו ליעוץ זוגי, בעיקר כדי לדעת לתאם ציפיות. כרגע אתם רחוק מאד מלהבין מה אתם רוצים זה מזו.