תקשורת זוגית: התמודדות עם נתק

שלום,
אני ובעלי נשואים כשנה וחצי ללא ילדים עדיין.יש משו שמטריד אותי ביחסים בינננו-כל פעם שקורה מצב שאני נפגעת ממנו ולא משנה מאיזושהיא סיבה,בסוף יוצא מצב שאני מרגישה אשמה ושאני ה"לא בסדר". כשאני נפגעת אני מפגינה את זה בבכי וכשאני רואה שהוא לא עושה שום דבר מצידו (חוץ מלומר לי "תפסיקי לבכות" ולא ע"י פיוס וכד') המריבה נהיית אז יותר גדולה כי אני מנסה לחפש את התשומת לב ממנו בכל מיני דרכים שיתייחס אליי ואז אני מתחילה לומר לו מילים שפוגעות בו כמו -במה הוא לא בסדר ומה הוא מחסיר ממני וזה כבר עולה לטונים גבוהים יותר והבעיה הגדולה היא שעם כל זה,הוא שותק. ואז המצב שנוצר שהוא פגוע ממני בגלל כל הצעקות והמילים.יוצא מצב שאני מרגישה לא בסדר עם זה שבכיתי ונפגעתי בגללו.פשוט הקערה נהפכת על פיה.והוא זה שבקושי מדבר אחרי זה ובקושי מתייחס.אני ממש מרגישה שהוא כועס. רציתי לשאול אם מצב כזה הוא נורמלי והאם יש דרך אחרת להגיב כשאני נפגעת מבן זוגי?דרך שתמנע מצב גרוע יותר...אשמח למענה בהקדם.תודה מראש!!

חן יקרה,
למרבה הצער, מצב כזה הוא "נורמלי" במובן הזה שהוא נפוץ מכפי שהיה ראוי שיהיה נפוץ. את מרגישה שהוא לא מבין ולא מוכן לשמוע אותך, הוא מתרחק בעיקר כאשר את רגשית יותר כי זה מעיק עליו והוא לא יודע להתמודד עם זה, ונוצר ביניכם נתק תקשורתי. יש דרכים ליצור תקשורת אחרת, ואני מזמין אותך לקרוא את המאמר "שיפור הזוגיות: לא יותר עבודה אלא שינוי רגשי", השמיני מלמעלה ברשימת המאמרים. זו הדרך לעשות זאת לבד.האלטרנטיבה (כי הדרך לעשות זאת לבד אינה קלה, ולפעמים גם אינה מספקת גם אם היא מביאה תוצאות), היא ללכת ליעוץ זוגי, וללמוד לעבוד על התקשורת שלכם. שזה אומר, ללמוד להתאים את הדרך שלך להביע את הצרכים שלך באופן שהוא יוכל לשמוע מבלי לפחד מזה, ואת היכולת שלו להבין שהוא יכול להשיב לך, ויכול להבין מה שאת רוצה, מבלי שתרגישי שהוא מרים חומות ומסרב להקשיב, ומבלי שירגיש שהוא צריך לאטום את עצמו. נדמה לי שגם הוא חושב שאת לא מאפשרת לו להתבטא, להשיב או להתגונן, ואולי גם להביע צורך שלו, והדרך שלו להתמודד עם זה היא להתייאש ולסגת מכל העניין. יתכן מאד שאם יידע שיש לו יכולת להביע את הצרכים שלו, יהיה לו גם קל יותר להקשיב.