תקשורת בזוגיות: איך להימנע מפגיעה הדדית

אני בת 32 ובעלי בן 30 נשואים מזה שנתיים +2 ילדים , מאז ומעולם היו ביננו ריבים על כל שטות אך יחד עם זאת גם אהבה מאוד גדולה . בעלי אדם עוזר,אוהב,מצחיק אבל אין בו שום אינטילגנציה ריגשית ומעולם לא הרגשתי נוח לדבר איתו בצורה כנה על רגשותיי ,גם בגלל שאני אדם שלא סומך על אנשים באופי שלי וגם כי תמיד כשאני מנסה כן לשתף אותו הוא רב איתי , נפגע ...יש לציין שהוא אדם שמתעצבן בקלות , צועק , מגדף ומעליב ואני איכשהוא גם נסחפת לתוך הויכוח ונוהגת כמותו ( למרות שאני יודעת שאני יכולה שלא להתנהג ככה , פשוט כשהוא מתנהג ככה אני שואלת את עצמי למה לא לענות לו אותו דבר ? שירגיש מה שאני מרגישה ). לאחרונה התחלתי ללכת לטיפול אישי על מנת לעבוד על מס' תחומים כמו : חוסר היכולת שלי לתת אמון , חרדות .בהמלצת הפסיכולוג החלטתי לדבר איתו על הרגשות שלי. התחיל ויכוח גדול מאוד , הוא העליב אותי ואת המשפחה שלי ומאז ( למרות שניסיתי 3 פעמים לדבר איתו ) אנחנו בריב והוא לא מבין אפילו שנהג לא בסדר ולא רוצה לדבר או לפתור משהו.במהלך הריב אמרתי לו שאני מנותקת ממנו ריגשית ואני רוצה לשנות זאת ,אולי זה פגע בו. אני אובדת עצות מצד אחד אני פגועה ממנו וכואב לי שאני מרגישה שאי אפשר לשתף אותו ושכך אני יחיה את הזוגיות איתו כמו שני זרים מבחינה ריגשית מצד שני כמה אני יכולה להשפיל את עצמי וכל פעם ללכת לדבר איתו ולנסות לגרום לו להבין שטעה ? כרגע הוא בטוח שהוא בסדר ושאני לא יודעת לקבל ביקורת ואנחנו בריחוק . יש לציין שאני חושבת שהוא פשוט לא מסוגל לתמוך ריגשית ולאחרונה הוא מרוחק ( פחות מראה אהבה, לא איכפת לו מה המצב ביננו). מה עושים?סליחה על אורך המכתב.

אס יקרה,
אני חושש שמבלי להבין זאת, ומבלי לדעת, לא היית מספיק רגישה אליו. כשאת מדברת איתו על הרגשות שלך, ואומרת לו שאת מנותקת ממנו רגשית, הוא נפגע, והוא מאבד ביטחון בזוגיות. מבחינתו, ולפי תפישתו עם יכולות הרגשיות שלו, הוא מרגיש צורך להתגונן, והדרך שלו להתגונן היא לפגוע בחזרה. מבחינתו, אם התכוונת למה שאמרת, הוא עלול גם לאבד תקווה, מה שאולי מסביר את הניתוק שלו.היית צריכה לגשת אליו אחרת, ולדבר יותר על צרכים שלך, ובאופן שלא יהיה ביקורתי, אלא ענייני ומעודד. כמו: "אתה יודע, חסר לי שאנחנו לא הולכים לסרט. אני אוהבת לעשות את זה איתך." או: "רועי (או מה שיהיה שמו), אני באמצע ההאכלה, אתה יכול לשים את זה כאן, כדי שאוכל להשתמש בזה?" וגם... כמה זמן אחר-כך, להדגיש את הנתינה שלו: "תודה שעזרת לי." ואפילו, לאחר עזרה ממשית, אם היתה: "מאד הקל עלי שעזרת לי, כמעט שהתמוטטתי". כדי שירגיש שיש לו משמעות בעינייך. הפתיחות הרגשית שלו צריכה להגיע עם הזמן, זה לא בא בבת אחת אצל מישהו סגור, שמרגיש מאויים ונפגע בקלות.וכן... בודאי ששמתי לב, ובודאי שאני יודע שאת מאד פגועה ממנו, ואפילו לוקח בחשבון שאובייקטיבית, הוא פוגע בך ותורם פחות מאשר להפך. אני רק מנסה להצביע לך על דרך אחרת, ומבקש ממך להשתמש באינטליגנציה הרגשית הגבוהה יותר שלך, כדי לצאת ממעגל הקסמים של פגיעות הדדיות.

תודה רבה על נקודת המבט החדשה ,עד עכשיו הייתי בטוחה שאני צודקת והוא פגע בי. אבל כשמישהו חיצוני אומר לי שכנראה פגעתי בו אז אני מסוגלת להבין שאולי אני לא הייתי מספיק רגישה " הגמל לא רואה את הדבשת שלו ".אני אנסה לקרב אותו שוב , נראה אם אצליח. תודה ושבת שלום.