תסכולים בזוגיות: הכנסות וביקורת

ד"ר שלום.אני נמצא בזוגיות עם אישתי קרוב ל5 שנים שמתוכם אנו נשואים 4 שנים, יש לנו ילד אחד.במהלך כל השנים שבהן אני עם אישתי, יש מנטרה אחת שתמיד חוזרת על עצמה.כשמשהו מפריע לה בי או כשהיא רוצה להעביר ביקורת עלי היא תמיד עושה את זה בצורה של תוקפנות מילולית הכוללת העלבה והטחת דברים לא נעימים לאוזן, הבעיה שלי היא שכשאני מנסה להגיב או לאמר את מה שלי יש להגיד אז היא בדר"כ תמיד תתחיל לבכות ותאמר לי שאני בחיים לא יודה.אני מטבעי אדם וותרן, כל החיים הייתי כזה וגם בזוגיות בהרבה דברים אני פשוט מוותר ואם היא כוכסת עלי שלא בצדק אז אני פשוט שותק או שבסוף "נכנע" ואומר לה שהיא צודקת רק כדי שזה יהיה מאחורי.לפעמים יש לי את התחושה שהיא פשוט מחפשת את האפשרות לפתוח בשיחה שלילית שתגורר אותה להטחות קשות והכי מעצבן זה שזה באמת על שטויות או דברים קטנים שקשורים לתחביבים שלי שהבאתי אותם עוד לפני ההכרות איתה ופשוט קשה לה עם זה.אני מטורף על מוסיקה אז מעצבן אותה שאני קורא מאמרים על זה או מקליט מוסיקה להנאתי, אני אוהב ספורט אז מעצבן אותה שאני נכנס לסמארטפון כדי לבדוק תוצאות משחקים און ליין (במקום לחכות למחר בבוקר כדבריה)היא טוענת שהשטיויות האלו כמו ספורט, מוסיקה, אקטואליה, תרבות יותר מעניינים אותי מאשר לחקור איך לעשות כסף.אני חייב לציין, אני מאד אוהב אותה ואני בטוח שהיא אוהבת אותי, היא אשה מאד משכילה בעל תואר כמו שלך, היא מרוויחה יותר ממני במקצוע שלה וזה גם קשור כי העסק שלנו שאני מנהל אותו דיי כושל מה שגרם לנו למצב כלכלי לא טוב שזה הטריגר בטח להתנפלויות על התחביבים שלי (כי לדעתה הם יותר חשובים לי מלחשוב איך לשפר את מצבינו הכלכלי) היא גם כועסת על ההורים שלי שלא עוזרים לנו כספית ולא מעניין אותה שאין להם אפשרות, הם מנסים להתקיים יחד עם משכורת וחצי ובאמת שבכל מה שהם יוכולים הם מנסים לעזור אבל זה לא עוזר, אישתי לא מפסיקה לדבר בפני על ההורים שלי ובמיוחד על אימי והיא אומרת דברים קשים וזה פשוט הורג אותי.קשה לי עם זה, גם כשלבסוף אנחנו מתפייסים (וזה תמיד ככה, יום או יום וחצי של שתיקה רועמת ביננו ואח"כ פיוס עם נשיקות...עד לוויכוח הבא) זה פשוט מוריד לי את הביטחון של כגבר בבית למרות שהיא יותר "השולטת".אני לא יודע מה לעשות, אם אני לא מצדיק אותה אז אני נגדה ואם אני מסכים איתה אז היא תמיד תידאג להזכיר לי שאני זה שלא בסדר, אני בטוח שאם המצב הכלכלי היה טוב התמונה הייתה שונה כי כנראה החיים איתי לא מספקים לה את מה שהיא ציפתה מהם כשהיא נישאה לי.אני מפחד שזה לא יוביל לצעד קיצוני של אחד מאיתנו, יש לנו הרבה יותר מה להפסיד מאשר להרוויח וכמובן ילד משותף שיקר לשנינו.תוכל לתת עצה?

מישהו יקר,
המכתב שלך מצביע על משהו שמפריע לה בזוגיות שלכם, ואתה אפילו נותן לו שם די ברור לאותו משהו: ההכנסות שלך. נדמה לי שהיא מרגישה שאתה לא מקדיש לזה מספיק זמן ומחשבה, ושלו היית עושה זאת, היית מרוויח יותר. אני לא בטוח אם התחושה הזו שלה נכונה או לא, ואם אתה באמת עושה הכל, אבל הכל, כדי להרוויח יותר, או שאתה אומר לעצמך שיש עוד דברים בחיים שאתה צריך, ומתפשר על הצד הכלכלי, או אולי אף מתייאש מלהשיג יותר (ופחות או יותר מניתי את כל האפשרויות). היא כנראה רוצה יותר, ומרגישה שאתה לא מתאמץ מספיק. יתכן גם שהיא מתוסכלת מהבטים אחרים השייכים לה עצמה, כמו העבודה שלה, מה שגורם לה לתסכול עוד יותר גדול, כי אז קל לה יותר להאשים אותך בכך, גם אם היתה עוסקת בזה כך או כך. אולי כי עכשיו היא מרגישה הכרח לעשות את מה שהיא לא רוצה, ולו היית מרוויח המון, היתה עושה את זה בשביל עצמה (למשל, כדי להרגיש עצמאית, ולא כדי להתפרנס), ולכן רואה זאת אחרת.התוקפנות שלה כשהיא מותחת עליך ביקורת אולי מגיעה כי היא מרגישה שביקורת מינורית לא משפיעה עליך. מה שבטוח הוא שאינכם מתקשרים על מה שאתם באמת רוצים לומר. על הפשרות שאתם עושים, על הצרכים, על התסכולים (של שניכם!), ועל כך שלא קל לכם. ולכן אולי קשה לה לראות את מה שאתה כן נותן לה, מבחינתה, כפיצוי על מה שאתה לא נותן לה. ואולי אתה לא עושה זאת מספיק.ואולי, אם היא אומרת שאתה לא מודה בחולשות או טעויות, אולי היא צודקת בזה. חשוב על זה. יתכן שזה ייקל עליה. אתה אולי מוותר בעשייה, אבל השאלה היא אם אתה גם מודה באמירה שלך. אם לא, זה רק מגביר את התסכול שלה, שכן זה אומר לה, לפי תפיסתה, שאתה לא מבין שקשה לה.