אמירות אסרטיביות בזוגיות

שלום רב,
אני גרה עם שותפה כבר 4.5 חודשים. שתינו סטודנטיות אשר קצרות בזמן.ישנן 2 בעיות:1. היא לא ניקתה ולו פעם אחת שומדבר בדירה מעבר לכלים שלה עצמה (וגם זה לרוב לוקח זמן מה). לא רצפה, לא שירותים, לא את המקרר שהיא הביאה (שקירצפתי אותו בעצמי מהזוהמה שהייתה בו). נכון שבמהלך השבוע היא כמעט ולא נמצאת בדירה, אך עובדה שיש לה זמן לטייל בסופ"שים.2. חבר שלה מתגורר אצלנו 3 ימים בשבוע באופן קבוע! ללא שום התרעה או הסכמה שלי לנושא. כשהערתי על על כך זה פתר את הבעיה לשבוע\יים בלבד. והמצב חזר לקדמותו.אני אדם שמטבעו נמנע מכל דבר שעלול להעמיד אדם אחד במצב לא נעים ונוהגת להימנע מעימותים אפילו כשהדבר פוגע בי.אבל דיי... המצב כבר בלתי נסבל מבחינתי. הוא לא תורם, פוגע בפרטיות שלי, ואף עולה לי כסף (חשמל, מים).באופייה הכללי היא כנראה רגילה "לרכב" מעט על אחרים כי יש לציין שעד שהערתי בחומרה מספר פעמים- שניהם היו נוהגים לאכול לי את כל האוכל שנמצא במקרר על אף ששייך לי בכלל, ובעצם, בכלל לא נהגו לקנות לעצמם.אשמח לעזרתך איך אני משנה את המצב מבלי להיכנס למתח או עימות.יש לציין שהיא נוטה להתעלם לרמזים, ולו עבים ביותר.תודה מראש!

שותפה יקרה,
עושה רושם, לפי דברייך, שרמזים לא עובדים, גם כאשר הם עבים. אז אולי הגיע הזמן לומר באופן ישיר. זה לא קל למי שלא רגיל להיות אסרטיבי, אבל לפעמים צריך. כי לא כולם יודעים לשתף פעולה. האם את יכולה לעשות זאת דרך אמירה גלויה ולא פוגעת? למשל, להביע צורך? לומר לה שאמנם היא לא נמצאת הרבה בדירה, אבל החבר שלה כן, ושהוגן שאת והיא תחלקו את הנקיון ביניכם. זה אולי לא חייב להיות שווה בשווה, אבל לעשות זאת לפי מידת השהייה בדירה של "הצד" שלה (היא או החבר) זה הגיוני. אם תעשו כללים ברורים, זה יעבוד. עובדה שהיצבת גבולות בעניין האוכל, וזה עבד לך.ואם לא מתאים לך, והעימותים הללו הם לא בשבילך, אז גם השותפות הזו אינה בשבילך. אם כך, תצטרכי להסיק מסקנות, ולפעול בהתאם.