תסכול ובדידות: התמודדות עם שינוי

ד"ר חסון שלום.
אני לא יודע אם זה הפורום הנכון בשבילי, אבל אני קורא כאן די הרבה ולמדתי לא מעט מהפורום. אני לא יודע מה בדיוק אני מחפש, אולי רק לפרוק את לבי, ואולי זה יקל על הכאב.אני מתקרב לגיל שלושים. לפני כמה חודשים נפרדתי מחברתי אותה אהבתי מאד, אחרי כמעט שלוש שנים ביחד. הפרידה הייתה על רקע בלבול שלי בנוגע לנטייה המינית שלי. הרגשתי שאני לא יכול להמשיך אתה הלאה והעדפתי לומר לה את האמת, אמת שאני סוחב עמי בכאב רב כבר שנים רבות. להיפתח בפניה היה לי קשה מאד. כי כשהודיתי בפניה, באיזשהו מקום גם הודיתי בפני עצמי. לאחר שפתחתי בפניה את נושא המשיכה שלי לגברים, ניסינו להמשיך יחד אבל זה לא הוביל אותנו לאף מקום ולבסוף נפרדנו בכאב גדול.היום, כמה חודשים אחרי, אני מבין כמה המשיכה שלי לגברים היא גדולה, ואני מתחיל להבין שעשיתי את הצעד הנכון שנפרדנו. ואני גם מבין שזה היה מאד אמיץ מבחינתי לספר לה את זה.אבל הכאב הוא גדול כל כך. החלטנו לא להישאר בקשר זה עם זו, אבל היא מאד חסרה לי, בעיקר בתור חברה. ואני עצוב כל כך. אני מרגיש כל כך לבד בכל הנושא הזה של הנטייה המינית, ואין לי הרבה עם מי לדבר על הנושא. אני בטיפול פסיכולוגי שעוזר לי. אך עם זאת, כואב לי מאד, ובעיקר לבד לי בתוך כל הבלגן הזה.אשמח לשמוע ממך משהו, האם אתה חושב שעשיתי את הדבר הנכון. כי אני כבר מתחיל לאבד תקוה...

עצוב יקר,
אני מבין ממכתבך את התסכול והבדידות, ואולי גם איזה שהוא איבוד תקווה. שכן, אחרת לא היית פונה אלי, כך נדמה לי, כאשר אתה בטיפול, וברור שהמטפל או המטפלת מכירים אותך הרבה יותר טוב ממני.לכל שינוי דרך, ובעיקר כאשר הוא אינו פופולרי נורמטיבית, יש מחיר. אתה משלם אותו עכשיו. והמחיר בדרך שהתחלת ללכת בה הוא החלפת סביבה חברתית. זה לוקח זמן. ואולי יותר זמן כאשר אתה רק מתחיל, ועושה זאת לאט, ובקצב שנכון לך. חברים שיהיו לך יצטרכו לדעת. בין אם חברים שליוו אותך עד עכשיו, ובין אם חברים חדשים שתרכוש. ונסה לעשות זאת על הבסיס האנושי – היותם בני אדם ראויים ונאמנים – יותר מאשר על בסיס נטייתם המינית. כי יהיו לך גם כאלה וגם כאלה, ונדמה לי שזה מה שתרצה להמשך דרכך.אני מבין את החסר שלך בעניין חברתך לשעבר. אלא שיש גם צד שני למטבע, ואני מניח שהיא פגועה, ואולי עד עמקי נשמתה, שאיך לא הצליחה לראות שאתה... איך לומר? – אחר, ולא רוצה בה מספיק, ובודאי גם כועסת עליך שגרמת לה לבזבז שלוש שנים. היא צריכה להיות גדולה מהחיים כדי להניח לזה בצד, ולרגשותיה הרומנטיים כלפיך, ובעיקר להיות אתך ללא ציפיות שתשתנה, כדי להיות ידידה שלך, ועד כמה שהיא אולי אישה נפלאה, היא כנראה לא גדולה מהחיים עד כדי כך. לכן, תצטרך להניח לה. למענה. היא צריכה להחלים.

תודה על התשובה שלך.אכן אני בתחילת דרך חדשה, והיא אכן מתקדמת בקצב איטי ביותר. וכמו בכל דרך חדשה, כאשר שום דבר לא ידוע, אז מפחדים. אין לי ציפיה לידידות ממנה. אכן כואב לי מאד חסרונה, אך לא פניתי אליה בחודשים האחרונים וגם איני מתכוון לעשות זאת, מתוך כבוד אליה והתחשבות בה. אני מבין שפה ההתמודדות היא שלי ורק שלי. פשוט רציתי לשתף מישהו בכאב שלי ולקבל הכוונה ולכן פניתי לפורום.תודה על ההקשבה.