תסכול בזוגיות: מה עושים?

היילא יודע מאיפה להתחיל ..אנחנו נשואים כ30 שנה בשנתיים האחרונות אני מרגיששישנה דעיכה ביננו חוסר תקשורת ,מיעוט ביחסים אם בכלל .. פתאום אישתי ישנה בסלוןהעדרות מהבית לצורך מחלה של חמתי שנפטרה לפני כחצי שנה .דבר שהחריף את היחסים ביננו עד למצב של מריבות קשות . כחודש לאחר פטירתה היינו באזכרה של החודש ונשארנו שבת שם באותה שבת הייתה התעלמות מצידה בדרך הבייתה כבר לא יכולתי להבליג ושאלתי אם ירד לה ממני ואם יש עוד אהבה .הגענו הבית והחלטתי לסיים את הקשר ההחלטה הייתה בראשי וכל הלילה התהפכתי המיטה ובעבודה למחרת הגעתי הבייתה ותוך כדי בקשתי להבין מה קורה וההבנה שהקשר ביננו הולך ונגמר התפרצתי בבבכי מה שלא קרה לי אף פעם התפייסנו וביקשתי שנשב נדבר בזמנה החופשי ונלבן את הענינים ביננו ..זה לא קרה ..אחרי כחודש שהיחסים ביננו היו סבירים אני מרגיש שהכל חוזר לקדמותו שוב מתחילה שינה בסלון וחוסר יחס ביקשתי שנשב נדבר... זה לא הזמן ,העיתוי לא מתאים ,לא כרגע .בינתיים היחסים ביננו קרים (קרח) כל מה שכתבתי זה בקטנה עם המון השמטות ובעדינות יתרה .דבר אחד אני בטוח היא לא בוגדת בי בוודאות ואני יודע שאנשים ירימו גבה אבל בוודאות זה לא העניין .עברתי את גיל 50 ואני לא מבקש הרבה שאישתי תכבד ותאהב אותי ולא לבוא הבייתה וכל אחד בפינה ובעיסוקים שלו האם זה פשע לבקש להתחבק ולהתכרבל ביחד ..לא מוכן יותר לסבול מה עושים ??? יעוץ זוגי לא יקרה היא לא מכונה לדבר איתי אז יעוץ על אחת כמה וכמה .כמו שאמרתי עידנתי המון את המצבאודה לך אם תשיב לי דורון

ידידי, אתה יכול להבין מהכינוי שלי שאני באותה הסירה, פחות או יותרסירה מקבילה, דגם אחר, אבל הסיפור ממש מקביל.אני בסוף נישואים לאישה הגונה, ישרה, משתפת, גם אם קרה באופייה וקפואה במיטה מאז שהכרנו.......הסוג שבחיים לא יבגוד, כי הרי היא "שונאת שנוגעים בה" ושונאת סקס ונגעלת מזה בכללאז לפני 6 שנים תפסתי אותה....כן כן, את המלאך הבלונדיני שנגעל מסקס והולך להתקלח מייד אחרי....ולפני 5 שנים שוב תפסתי אותה.....למה לא העפתי אותה אז, זה סיפור לפוסט אחר וסיבה לייסורים כבר שנים, אבל כאמור אני בסוף כבר.למה אני מספר לך את כל הביוגרפיה הזו? כי הייתי בודק טוב טוב אצלך בבית איפה היא מסתובבת כשאתה לא יודע. אם היית שואל אותי לפני תפיסת הבגידות אם היא אישה שתבדוק הייתי מתחייב בלב שלם ש"אין מצב בעולם שהיא תעשה דבר כזה"....אם זה מעניין אותך כמובן...יש כאלה שלא ממש מעניין אותם אם זה קורה או לאאישה שנמנעת ממך, ישנה בסלון (למה בעצם? כי אתה נוחר? מנסה ליזום סקס כל לילה?) - אישה כזו יש לה מטען...או שהיא שומרת עצמה למאהב או שאתה מעורר בה כזו דחייה (סליחה) שהיא חייבת להתרחק.אני הייתי מנסה לצאת מהבית לשבוע שבועיים , ולראות מה תהיה התגובה. האם אכפת לה? האם היא בבית בזמן הזה? ואולי הולכת ומסתובבת בכל מיני מקומות לא ברורים לגמרי....מה עם הילדים שלכם? איפה הם בסיפור הזה?

דורון יקר,
אני מבין את התסכול הרב שלך, ואת החסרים שלך מצידה, והעובדה שאתה מרגיש לא רק ללא בת זוג, אלא עם בת זוג שמרחיקה אותך.האם זה משום שהיא חושבת על מישהו אחר? – לך תדע. העניין הוא שהיא זה עתה איבדה את אמא שלה, וזה יכול להשפיע עליה בצורה מאד מאד קשה, עד שבעת הזו אין לך מקום. בצד זה קיימת גם האפשרות שהיא לא מרגישה שאתה מבין אותה, מה שמרחיק אותה עוד יותר. לא כתבת כמה זמן נמשך תהליך הטיפול באמא שלה, עד שהיא נפטרה, וזה יכול להיות תהליך כואב ומרחיק. כך שאולי צריך לתת לה את הקרדיט שהיא עצמה בקשיים נפשיים ורגשיים קשים, ושאולי שניכם לא יודעים לתמוך זה בזה בתנאים האלה, וכל אחד מכם עסוק בקשיים שלו ולא פנוי לאחר.אני חושב שכדאי שתלכו לטיפול, כדי לבדוק, עוד לפני כל דבר אחר, את האפשרות שלכם להמשיך ביחד, ולגשר על פערים וחסכים רגשיים. של שניכם אולי. אם התרחקתם מדי, בשל כל מיני סיבות, שיש בהן אשמה או שהן אובייקטיביות כי קשה לכם מאד, כל אחד מעולמו האישי והרגשי, אז אולי זה לא יעבוד, אבל אני חושב שעדיף למצות את האפשרות הזו, מתוך הבנה שלבד אתם לא מצליחים לעשות את זה, לפני שתחליט על פרידה.

גם אתה יקר,
בדרך כלל תגובות להודעות של נמחקות על ידי המערכת, כי הן מטריחות אותי שלא לצורך. הפעם, בחרתי לבקש להשאיר את ההודעה, כדי להשיב.הסיבה שאני לא אוהב להשאיר תשובות כאלו היא משום שאתה מזין את הפחדים של דורון מתוך העולם שלך. הזוגיות שלך לא דומה לזו שלו, למרות מספר קווי דמיון. לך אין את האישיות שלו, ולאשתך אין את האישיות של אשתו. לכן, אין מקום להכללות. כל אדם הוא עולם שלם, על אחת כמה וכמה כל זוגיות.צר לי שהזוגיות שלך לא עבדה. נראה לי שאתה נמצא בחוסר הבנה של הסיטואציה, ואני יכול להבין את זה. מצד אחד, אשתך נגעלת מאינטימיות מינית, ומצד שני, בכל זאת היא הלכה ובגדה בך, משמע שאולי זה לא קורה לה כל הזמן. משהו לא מתחבר לך ואני יכול להבין את זה. ברור שלא דיברתם על כך כפי שצריך, בין אם כי קשה לכם לדבר על זה, ובין אם כי קשה לכם להקשיב זה לזה, ובין אם כי אתם לא נותנים אמון זה בזה בשיח פתוח וגלוי, ובין אם כי אתם לא רוצים לפגוע זה בזה בדיבור ישיר. כך או כך – התוצאה היא אי הבנה, לפחות שאתה לא מבין אותה, ואולי גם להיפך.אנא, אל תעשה מזה הכללות על כל הגברים, ועל כל הנשים, כי גם כשהסימנים דומים זה עדיין יכול להיות מאד אחרת.

ראשית, מודה לך שלא מחקת את ההודעה.שנית, יותר מודה לך שהתייחסת וענית לי במקצועיות, למרות ש"לא מגיע לי, כי התפרצתי שלא לצורך". אני מעריך את המאמץאני מתנצל שעניתי מהחוויה האישית שלי והשלכתי אותה על דורון. מנסיוני המאוד לא-אובייקטיבי-בכלל התרשמתי שכמעט בכל המקרים המקבילים שנחשפתי אליהם זה התגלה כבגידה של הצד הנמנע, לצערי.דורון, סליחה שהתפרצתי לך לכאן. אתה תעשה את החשבונות שלך ואת ההחלטות שלך.

"גם אני" יקר,
אני מעריך מאד את דבריך. באמת צר לי על כך שנוצרה ביניכם אי הבנה בסיסית. אני לא יודע אם זה בגלל מגננות וסוג של הגנה מפני עימות עם הצד השני, או מתוך כוונה הפוכה - לשמור כדי שלא לפגוע בצד השני. אני מבין שאתם לקראת סיום הקשר, למרות שהבגידות שגילית היו לפני שנים. משמע שהיו עוד דברים, או שהנזק שנוצר אז, וחוסר האמון, התרחב כמו סרטן עד שלא הצלחתם להכיל יותר בהמשך.כך או כך, לא דיברתם מספיק, והיתה אי הבנה, ואני תוהה אם היום, שיחות גלויות ביניכם, ואולי תחת בקרה של מישהו שישמור עליכם, ואולי דווקא ישחרר את הפחדים והעכבות שלכם ויאפשר לכם לדבר, תוכל לעשות משהו. אולי כבר לא, ואולי לפחות תהיה הבנה של התהליך - אבל אם ההבנה של התהליך תביא לכעסים שיפריעו לכם לשתף פעולה בגידול הילדים שלכם, אז אולי עדיף לשמור את זה כך.כמו שאתה מבין - זוגיות זה סיפור מורכב. לפעמים נכון לפתוח דברים, ולפעמים אולי לא.