תסכול בזוגיות: מה עושים?

ד"ר חסון שלום
רב,אנא ממך אם תוכל לעזור לי. אני נשואה 39 שנה. יש לנו שתי בנות נשואות+ילדים ובן רווק. בשנים האחרונות ובעיקר בחודשים האחרונים אני ובעלי רבים המון, המון, המון. לפעמים אינני צודקת ולפעמים הוא אינו צודק. עיקר תלונתי היא שפשוט נגמר לי, נשבר לי, אין לי יותר ענין בכלום. אני חייבת לציין שיחד עם זאת אנחנו עושים הכל ביחד, מכון כושר, קניות, יציאה לארוחת בוקר בכל יום שישי כי אנחנו לא עובדים ביום זה, אבל כאשר יש מריבה, (אני מרגישה שהוא נטפל אלי לכל שטות, ולכל התנהגות הכי קלה, קטנה ושטוטית) ולאחר מכן, אחרי שהוא צורח הוא מתנתק לכמה ימים טובים, לפעמים שבוע שבועיים ואז הוא שואל אם אני רוצה לשוחח, נפגשים, כל אחד אומר את טענותיו, אך לא עושה עם זה שום שינוי. מזמן הבנתי כי הוא כנראה לא ישתנה כפי שאני לא מצליחה להשתנות. אין לי אומץ לפרק את המשפחה, מטעמים כלכליים וגם הבושה והאגו מנהלים אותי.אנא, אנא, אנא, יעץ לי מה עלי לעשות ואיך לנהוג בכל פעם שהוא מכריז על "דום שתיקה" ואומר לי כמו הבוקר "לא רוצה לראות אותך ולא רוצה לשמוע אותך". אני כבר יודעת שזה ייקח בערך שבוע. לא רוצה לוותר הפעם. תודה

מיואשת יקרה,
כנראה השתנו דברים אצלכם בשנים האחרונות, ואולי עוד יותר בחודשים האחרונים. לפי מה שאני מבין, אתם עדיין עובדים, אבל אולי השנים האחרונות הביאו להתפכחות מסויימת, ואולי בעיקר אצלו, שהיכולת שלו להתקדם בעבודה מוגבלת, ושאולי הוא לא יגיע להיכן שהוא היה רוצה להגיע. אולי התסכול מגיע ממקור אחר, כמו למשל התקווה שהיתה לו מהילדים שלכם, ואולי מדברים שרצה להספיק בחייו, ועכשיו הוא מבין שלא יספיק יותר. ואולי גם לך יש תסכולים דומים. קשה לחולל שינויים בגיל הזה, אבל זה אפשרי. התהליך, ביעוץ זוגי, יותר איטי מאשר בזוג צעיר, כי לאנשים בגיל זה קשה לשנות תגובות, ובעיקר תגובות רגשיות, שהם אמונים עליהן במשך שנים. הם גם חושבים שהם מכירים את בני זוגם מכל כיוון, וזוכרים את כל מה שפגע בהם.אני מציע לך לשנות משהו אחד, שאולי יעשה משהו. את אומרת שאתם עושים הכל ביחד. תפסיקו לעשות הכל ביחד. הקטיני באופן משמעותי את הביחד שבעשייה, ובאופן חד צדדי. המשיכי לעשות את אותם הדברים שאת רוצה לעשות או צריכה לעשות, אבל עשי חלק מהם בנפרד. אל תצהירי על כך, אלא שני את ההרגלים שלך. תני לו להבין שאת לא מובנת מאלייך, ושירגיש שהוא צריך לנסות להבין מה קורה לך, ומה קורה לכם. התחילי מדבר אחד, הוסיפי לזה דבר נוסף, ותגיעי למינון חלקי, ללא הצהרות מיותרות. רק מעצם העובדה שתהיו קצת פחות ביחד, תריבו פחות. אבל אני מאמין שגם הרצון שלו להבין מה קורה לך, וההבנה שהוא צריך להיות בסדר כלפייך כדי שתרצי להיות איתו, יכולה לשנות דברים באופן משמעותי, וכל זה אם תעשי זאת בחוכמה ולא בהתרסה, בעדינות ולא באופן מרתיע ומאיים. זה כמובן ידרוש ממך לוותר על חלום של "לעשות הכל ביחד", אבל זה יכול להיות שווה את העניין. ואשמח אם תשובי לכאן בעוד שלושה שבועות, לומר מה נשתנה.