תמיכה רגשית לנשים בתקופה רגישה

שלום
לך,ילדתי לפני 9 ימים. ילד שלישי. מאז אני מרגישה מאוד מרוחקת מבעלי. הוא נורא עצבן אותי בכמה קטעים ולא ממש יצא לנו לדבר על זה, כי בעלי תמיד מעדיף לא לדבר על דברים בזמן אמת כשאנחנו עצבניים, ומצידו לשכוח בכלל מכל העימותים שלנו ולא לדבר עליהם בכלל (אם אני אחר כך מעלה את הנושא הוא כן מדבר אבל אם אני לא מעלה זאת, הוא שוכח שזה בכלל התקיים ואני נשארת עם זה בתוכי), ולי לא היה אנרגיות לדבר על הדברים ולהעלות אותם שוב.אני מלאה במרירות כלפיו, אני לא יודעת אם זה בגלל הדברים שעשה שעצבנו אותי, בגלל ההורמונים או לא יודעת מה. בכל מקרה אני מאוד מרוחקת ממנו ולא מדברת איתו בכלל על זה. הוא חושב שהכול בסדר ומתנהל איתי כרגיל, ואני כזה קצת קרירה, אני מנחיה שהוא שם לב לזה ואין לי מושג מה הוא חושב. אבל הוא משדר עסקים כרגיל, בזמן שאני פשוט גועשת מבפנים ןפשוט רוצה להרוג אותו.ךא יודעת איך להתמודד עם זה ואין לי כוח. אשמח לעזרה

רחל יקרה,
נכון, כפי שאמרת, שבתקופה רגישה כל דבר מקבל העצמה. זה זמן שבו עברת שינויים פיזיולוגיים, חיצוניים והורמונליים. זמן שבו את כבולה בשרשרת זהב אל כדור בדולח, וחשוב לך לקבל הערכה, שלא לדבר על עזרה ותמיכה נפשית. וכשאת לא, קל להיפגע, להתרחק, ולהקשות עליו לנסות ולהתקרב אליך, גם אם הוא רוצה.ואני מקשיב למה שאת כותבת, ומבין את הצורך. אני חושב שכרגע הצורך שלך הוא להוציא קיטור, לקבל תמיכה ואמפתיה, ואולי גם להרגע אחר-כך, או לפחות לקבל פרופורציות. את יכולה לעשות זאת דרך חברים ובני משפחה - ובעיקר כאלה שאת יודעת שלא יתלהמו ויודעים להכיל ולתת לך פרופורציות מבלי שתרגישי נפגעת ודחוייה - אם יש לך כאלה. אם לא, אולי כדאי לעשות כמה פגישות טיפוליות - שאפשר לעשות בטלפון או בסקייפ, כשאת לבדך, מה שריאלי עכשיו יותר מאשר פגישות טיפוליות בקליניקה, ואולי אפילו יועיל יותר, בגלל שזה לא יוסיף לחץ (נסיעות ויציאה מהבית).ראי באתר שלי את האפשרות שלטיפול מהבית. את נופלת בדיוק לאותה קבוצה של אנשים שזה סוג הטיפול שהכי מתאים לה, כרגע.