תמיכה לאשה חזקה: הדרכה ועזרה

אני שונאת את חיי מרגישה איך עשיתי בחיי את כל הטעויות האפשריות איך קמים???נישאתי לפני פחות משנה לאיש אכזרי מאוד ביודעין : רע מתנשא מובטל מתעסק בפליליםאסיר לשעבר נרקומן לשעבר כעסן צעקן מעליב אנוכי מקלל ואף היכה אותי נשמע הזוי אבל אלו הם חיייש לי ילד בן שלשה חודשים, בעלי שבר אותי לגמריהיתי אישה טובה אחראית עם מוסר עבודה שקטה איכפטית משכילה ורגועההוא הפך אותי לדכאונית עייפה מהחיים עלובה פחדנית חסרת אמצעים בעלת חובות {הוא הכניס אותי לחובות כי עבדנו עם החשבון בנק שלי,חיי היום יום שלי הפכו להתפרצוית מצידי אני לא יכולה לספוג יותר אין לי מקום אני בדיכאון נוראי כל היום בוכה,הוא עזב את הבית בפעם השלישית {כי הערתי לו על הפרזיטיות שלו}השאיר אותי כאן כבר שבוע בלי כסף לילד עם חובות בבית בודדה עוד יותרחזרתי לעבודה לפני יומיים , אני משתכרת ב כ3000 שח לחודש ומחזיקה מטפלתיש לציין שמכל הסלט והבילבול את כל נשמתי אני מקדישה לילד שלי בטיפול הכי מסור שאפשר,אין לי משפחה קרובה ותומכת וגם אין לי חברים ,אשכרה בודדה מהחיים?אז איך איך אפשר להתחיל מחדש,איך אפשר להרים את הראש אני מתה להתגרש אך מצד שני בא לי להתחנן אליו שיחזור פוחדת מהמצב הכלכלי ומעצם העובדה שהנוכל הזה אין שום נכס על שמו וכל הכספים שלו מופקדים בבנק של חבר שלוכי אף פעם לא רציתי להיות שותפה לפשעיו,פוחדת מימנו פחד מוות וגם יודעת שבמשפט גירושין למזונות אפסיד הכל.מי יעזור לי מצבי בכי רע אני יודעת את זה.וכו וכו וכו זה לא נגמר הסבל הזה בחיי ואני בסה"כ בת 27 , פגועה טוטאלית חייה רק בשביל הבן שלי . אתן לו הכל גם אם אצטרך לעבוד בזבל יום ולילזקוקה לעידוד.

מירב שלום לך.כאב לי לקראו את מכתבך ולראות את צערך.זאת שאת מודעת לכך שהכנסת את עצמך לבעיותיך זה כבר טוב ,אבל אם ראית את הכל מהתחלה למה פשוט לא מנעת את עצמך מהמצב הזה שאת נמצאת בו עכשיו?אין לך ממה לפחד לא ממנו ו לא מאף אחד אחר גם לא ממצבך הכלכלי... אז נכון שמאוד קשה לפטור את הבעיות הכספיות ולצאת מהחובות.. ישנו מצב שתגיעי לפשרה עם בנק או עוד גורם אחר שאת חייבת לו כספית, והמשפט יכול להכל עלייך בכך שתשלמי בתשלומים חודשיים כידי לא לפגוע בפרנסת הילד. אני מציאה לך לפנות לעובדת סוציאלית ו לאיש בעל מקצוע כמו פיסיכולוג שיכול ליעץ לך ולצאת מהמצב הדכאוני שאת שרויה בו עכשיו. ולגבי בעלך עלייך לנקוט צעדים כמו: קודם כל את צריכה להגיש בקשה לגט, ואם הוא ממשיך להטריד אותך ולהרים עליך יד, עלייך לפנות לגורם כידי לטפל בכך (למשטרה) כי אין לאף אחד זכות לפגוע מילולית או פיזית בבנאדם! את רק בת 27 את לא צריכה לסגור את עצמך עם דכאונות תצאי לבלות, תקירי אנשים, והכי חשוב תהיה אם הבן שלך שהוא זקוק לך. אני מאחלת לך הצלחה רבה.

מירב ,כשקראתי את הסיפור שלך זה היה כמו לקרוא את קו"ח של אמא שלי ! , אימי בדומה לך נישאה לאיש אשר הרים עליה יד עוד לפני החתונה ואשר התעלל בה נפשית ופיזית.ההבדל היחידי הוא שאבא שלי לא התעסקק בפלילים (חוץ מלהרביץ לאמא שלי...).אני יודעת שהמצב שלך מאוד קשה עכשיו כי אני בתור ילדה (אני בגילך עכשיו) עברתי את כל הגיהנום הזה יחד עם אמא שלי.אני יודעת להגיד לך דבר אחד בוודאות, דבר שנלמד מניסיון אישי ומר ! אם את תשארי איתו רק בגלל הקטע הפיננסיאת תצטערי על זה כמו שאת לא יודעת !!!!!!אמא שלי גם כן נשארה עם אבא שלי בגלל הקטע הפיננסי ובשלב מאוחר יותר גם בגלל הילדים (כי כשהם נשארו יחד כמובן שהם עשו עוד ילדים ואז הקושי הפיננסי גדל וגדל).היא לבסוף מצאה את עצמה עם 4 ילדים ובמילא קורעת את התחת במשק בית כי התמיכה הכלכלית של אבי הייתה מצטמצמת עם השנים (דבר שאת צריכה לקחת בחשבון שעלול לקרות גם לך). בקיצור בסוף היא הגיעה אל ההחלטה הבלתי נמנעת להתגרש, כמובן שהדבר היה כרוך בייסורים קשים כי אבי לא רצה לתת לה גט היא גם קיבלה אירוע מוחי בגיל 35 בגלל כל הלחצים והבעיות.אני יכולה להמשיך ולספר לך עוד הרבה דברים אבל הפואנטה שלי היא שאמא שלי נזכרה מאוחר מידי ! היום בראיה בוגרת יותר אני מבינה שאם היא היתה מתגרשת מאבא שלי כשהיה לה רק ילד אחד היה לה סיכוי היום להצליח כי היא היתה צעירה (כמוך) ויכלה להכיר מישהו לאהוב ולבנות איתו את החיים כמו שצריך. בגיל 40 עם 4 ילדים זה יותר קשה למצוא בן זוג נורמלי והיום המצב שלה לא כ"כ טוב.היא התמכרה לאלכוהול ועדיין מחפשת אהבה וזה מה שהפך את אמא שלי לאדם מריר דכאוני עצבני וחלש (בתחילת הדרך כמוך היה לה הרבה כוח והיא לא נצלה את זה!).את חייבת לקחת את עצמך ביידים בעיקר בשביל שלא תהפכי עם השנים לשבר כלי וגם בשביל הילד שלך (אני עוד זכיתי לראות את הצד הטוב של אמא שלי ולכן יצאתי קצת "נורמלית" ואני ואחותי הגדולה עוזרות ומעודדת את האחים הקטנים שעדיין חיים איתה)תחליטי שאת משנה את החיים שלך, נכון שיהיה לך קשה אני לא אומרת שלא אבל זה עדיף ממה שצופן לך העתיד !!!מקווה שהצלחתי להאיר את עינייך במעט וחג שמח לך,רעות.

בנות יקר
ות, איילת ורעותכשקראתי את מה שכתבתן הרגשתי הקלהכל אחת תרמה לי טיפת כוחהלואי ואצליח ,עכשיו אני יושבת עם בני הקטן מנסה בכל נשמתי להצחיק ולשמח אותו ולהבטיח שאמא מהיום תעשה הכל שיהי לנו עתיד טוב יותר.תודה לכן מכל הלב.

מירב יקרה,
למרות כל הכאב והקושי, עושה רושם שאת אשה מאד חזקה ומעשית. קחי זאת כנקודת כוח שלך. את זקוקה בעיקר להדרכה, כדי להתחזק בדרכך, כי קשה לעשות זאת לבד. בררי מהם שרותי הסעד העירוניים (או של המועצה המקומית – טלפני לשם לשאול), דברי שם עם עובדת סוציאלית שתוכל להדריך אותך בהמשך. אפשרות אחרת היא להגיע לויצו או לנעמת. קבלי מהם הדרכה וייעוץ.ויצו:http://www.wizo.orgנעמת:http://www.naamat.org.il/והתחזקי בידיעה שלמרות הקשיים בטווח הקצר, את בונה עתיד טוב לעצמך ולבן שלך. אחרת את תימצאי בהווה רע, ובעתיד גרוע יותר.