תמיכה במונולוג: עצות להקשבה

תודה על התשובה,ההתייחסות נכונה אך אי אפשר להגיע איתה לדיאלוג פתוח,כשאני שואלת מה המצב(כיוון שתיק הגרושין עדיין תקף)היא רומזתשלא טוב ומטה את הראש הצידה כאחת שלא רוצה להמשיך את הדיון כשברור שאני הייתי ואהיה אתה בכל משבר והיא צריכה להבין שהחיים הם לא משחק ,בייחוד כשיש תינוק קטן והבעל עכשיו כל כך משתדל ,איך אני יכולה לעזור?כשיצאתי מהתמונה בכלל,היא פשוט טבעה והקושי הגדול הוא שהיא לא מעוניינת כלל למצוא עבודה ולעזור לעצמה.היש עוד עצות כדי להוציא אותי כאם עם שיקולים הגיוניים?

חוה יקרה,
נדמה לי שלא הבנת אותי, או שלא הפנמת את התשובה. כשאת מדברת על דיאלוג פתוח, את רוצה שהיא תשמע אותך. אבל ההמלצה שלי לך היא לשמור על מונולוג פתוח ולא על דיאלוג. היא זו שתדבר, ואת היא זו שתקשיב. את צריכה להיות לה אוזן, ולתמוך בכל החלטה שלה. אם היא לא רוצה לדון במשהו, אל תדוני בו, כי אחרת את מקשה עליה לדבר איתך. כל מה שתגידי עלול להתפרש בעיניה כביקורת. לכן, הדבר הטוב ביותר שאת יכולה לעשות הוא להקשיב. נטו. זה יעזור לה להחליט נכון. וכדי להדגיש זאת שוב, השאירי ערוץ פתוח למונולוגים שלה, עם תמיכה ואמפתיה שלך, בלבד. השאירי את הדיאלוגים ואת דעותייך לשיחות שלך עם עצמך. ותני לזמן לעשות את שלו. הגיבוי שלך יעזור לה להגיע, לאט לאט, לתובנות נכונות באשר למה שהיא צריכה לעשות עם עצמה. מהר מהר זה כנראה לא יגיע בדרך של עצות שתתני לה, כי כרגע היא לא יכולה להקשיב לך.