קטיה: תכנון עתידני ביחסים

אני נשואה בת 29. אנו נשואים כבר 11 שנים. בזמן האחרון היחסים שלי עם בעלי מאד הדרדרו. אנו בקושי מדברים, אני לא מרגישה שוב משיכה מינית אליו. לא בא לי לקיים איתו יחסי מין. אנו בקושי יוצאים.בזמן האחרון התחלתי לחשוב על בגידה, כדי שאתחיל להרגיש שוב אישה נחשקת ולא רק רעיה ואמא.אך אני נורא מודאגת מזה, אולי אשתנה אחרי זה, אפגע .מה לעשות.לבגוד או לא לבגוד

שלום
!אני בחורה בת 25, הכרתי לפני שנה גבר כבן 49 .יצאנו בתור ידידים והתאהבנו בטרוף!יצאתי איתו במשך קצת פחות משנה בתחושה שאולי יתפתח משהו רציני למרות פער הגילאים, הגבר אמר לי שהוא גרוש עם 3 ילדים והוא גר בבית הוריו ואשתו מגדלת את הילדים בביתה.במשך השנה לא יצא לנו להתראות הרבה.. נפגשנו בימים מסויימים ולא הרבנו לצאת.בהתחלה לא ממש חשדתי ... ההאהבה סינוורה אותי...לאחרונה הרגשתי משהו פנימי מוזר.. הוא היה מסתיר ממני טלפונים שהוא מקבל, הוא היה חוסר הביתה מוקדם למרות שהוא איתי, תוך כדי שיחה הוא היה מנתק כשהיה מקבל טלפון או כשמישהו נכנס לעבודה שלו, היינו נפגשים 2-3 בשבוע יוצאים לרקוד או שהוא היה בא אלי בלילה עד שעה מסויימת וטען שהוא חייב לחזור הביתה לאביו שדואג לו, נשמע מוזר לגבר בן גילו ..הסיפור של האבא.לפני כשבועיים יצא לי ללכת לקורא בקפה והוא אמר לי שאני בצרות.. נבהלתי!!!הוא אמר שהגבר שאיתו אני יוצאת נשוי...קיבלתי את שוק חיי, לא ידעתי איך להגיב..הדמעות היו בשביל כל השנה, הרגשתי מנוצלת, פגועה. גיליתי את השקר בעצמי, הוא לא סיפר לי העמדתי אותו והנחתי לפניו את כל העובדות בשטח, הוא אמר לי שהוא הסתיר ממני כי פחד לאבד אותי..חייתי בשקר שנה שלמה שהגבר שאני אוהבת, מטורפת...כיום , נפרדנו, קשה לי להתמודד..אני כל כך אוהבת אותו למרות מעשיו, סיפוריו ושקריו...הוא מטורף אחרי...הוא מת להיות איתי..אבל יש לו משפחה, אישה וילדים והם גרים יחד למרות שהוא לא אוהב את אשתו..הוא טוען שהוא לא התגרש ממנה בגלל הילדים.אני גם לא רוצה שיהרוס משפחה שלמה בגללי...הוא ממשיך להתקשר ורוצה להפגש איתי, הורי עושים לי צרות...אני לא יודעת מה לעשות?אנחנו מאוהבים בטרוף, ומסתדרים מצויין ... הצילו!!!

(הודעה ללא תוכן)

קטיה יקרה,
לא כתבת אם וכמה ילדים יש לכם. לא כתבת מה מצבכם הכלכלי. לא כתבת אם את יכולה להיות עצמאית. לא כתבת על יחסי המשפחה שלך. ואני מוסיף את כל אלה, כי לא מדובר רק באהבה ובנשיות. ההערכה העצמית שלך חשובה מאד, ואין לי ספק בכך. הריגושים חשובים, ואין לי ספק גם בזה. אלא שבבגידה יש סיכונים. וכאשר את לא יכולה לעמוד בתוצאות, מוטב אולי לא לקחת אותם. והסיכונים הם חברתיים (חברים ומשפחה), כלכליים, השפעות על הילדים ועוד.וכמובן, לא דברת גם על אלטרנטיבה אחרת: פרוק המסגרת המשפחתית.את נמצאת בצומת דרכים, ומוטב שתשקלי את צעדייך היטב. לפעמים עדיף להסתכל שנתיים קדימה מאשר לעשות פעולה שתעשה לך את היום.

טל יקרה,
בודאי שאתם מסתדרים מצויין. הוא, יש לו אשה ושלושה ילדים, ו"סיבה טובה" לא להתחייב לך. את מוכנה לעשות למענו הכל, גם לקבל אותו כשהוא חי חיים כפולים, וגם לאחר שגילית שהוא שיקר לך באופן נחרץ כל כך, ונצלני כל כך. גם לאחר שהוא סיפק לך תקווה, משום שזה התאים לצרכיו האגואיסטיים, מבלי להתחשב בך וגם אם זה הזיק לך, כי הוא הרי נטע בך תקוות שווא. אז בודאי שכל עוד את שבויה שלו, אתם מסתדרים נהדר.אותי מעניין לדעת מה היה קורה, בנתון האופי הזה שלו, לו אשתו היתה מגלה את העניין ומוציאה אותו מהבית. הוא כנראה היה מבלה איתך זמן מה, כי מחניף לגבר בן 49 להיות עם אשה בת 25, אבל האם הוא מסוגל למחוייבות איתך לאורך זמן? איך את יכולה לדעת? האם הוא ירצה לגדל איתך ילדים? ואיך את יודעת את זה? - רק משום שהווא אומר לך? והרי הנסיון שלך הראה לך שהוא מוכן להגיד הכל, בין אם זו אמת ובין אם זה שקר, כדי שתישארי איתו.האם במשך כל השנה הזו קיבלת ולו סימן אחד טוב על יכולת של מחוייבות ושל נאמנות שלו? נדמה לי שעד עכשיו קיבלת רק סימנים של אדם שיודע לנצל אחרים (אותך), גם במחיר של שקר ורמאות. או שמא אני טועה?

שלום
ד"ר אורן חסוןשמחתי כשקיבלתי תשובה מהירה, אך זה לא כל כך עזר לי.אני אספר את הסיפור שלי בקצרה.התחתנתי בגיל מאד צעיר בגיל 18.הוא היה הראשון שלי, כמעט ולא יצאתי עם אחרים. יצאנו שנתיים.והיינו מאוהבים אז.אבל עכשיו אני מרגישה מאד אומללהוהאמת אני מאד מצטערת שהתחתני כל כך מוקדם שלא טעמתי מהחופש, מהעצמאות.יש לנו שני ילדים נהדרים.הוא עובד מאד קשה, אנו בקושי מתראים, או שהוא עובד, או שהוא יושן בבית. כך אנו חיים. אני עובדת במשרה חלקית, מבחינה כלכלית מאד קשה לנו. אנו כמעט ולא יוצאים, לא היינו בחופש ביחד כבר כמה שנים טובות, לא עושים שום דבר ביחד, אין לנו שום תקשורת, נושאים לדבר עליהם , חוץ ממשקשור לבית.אני לפעמים מרגישה ב"כאילו" נשואה.אני מקנאה בחברות שלי שמבלים עם בעליהם, מה שאין לי.אפילו אין לי שום משיכה מינית אליו.אני מרגישה את עצמי כאילו אני מכריחה את עצמי מלשכב איתו.ועל זה גם השפיע סיפור מאד מוזר שקרה לנו. יום אחד התקשרה מישהי שעבדה עם בעלי פעם והתחילה לאיים אלי שתעשה לי אותו הדבר שעשה לה, ואמרה לי שהוא אנס אותה.אני בכיתי, וסיפרתי לבעלי, אני מכירה אותה היא גם לא ישרה כל כך. בעלי אמר שזה לא נכון, שהיא סתם שקרנית גדולה. הוא הלך למשטרה והיתלונן אליה.אני כן האמנתי לו ולא האמנתי לו.אבל זה נתקע לי בראש, ואני יודעת גם אם זה היה אמת הוא לא היה אומר שזה אמת. וזה מאד כואב לי , למרות שזה קרה מזמן.חשבתי על גירושים לא פעם אחת,אך איך אוכל לפרנס לבד את הילדים, אין לי שום אמצעים.שכחתי מה זה להיות מאושרת, אין לי כבר רגשות, אני רוצה להרגיש שוב מאושרת ואשה נחשקת.אין לי אפילו למי לבכות.חשבתי על בגידה, אך אני פוחדת איך ארגיש אחרי זה, אם אשתנה, אם אפגע, אם יגלו, יש לי הרבה פחדיםבבקשה, תעזור לי , דוקטור, תן לי עצות, תרגיע אותי, משהו...תודה מכל הלב,קטיה

קטיה יקרה,
לצערי, אני מגיע כאן לגבול היכולת לייעץ לך דרך הפורום. אני מבין מאד מדוע קשה לך, אני מבין גם מדוע את חושבת על בגידה. אבל מחיר גילוי הבגידה עבורך, ללא בסיס כלכלי, הוא מחיר גבוה, אלא אם תמצאי מאהב בעל אמצעים שיהיה מוכן לתמוך בך.את יכולה להתחזק ולאסוף כוח ותקווה דרך חברות, משפחה, ובניית תחום עיסוק מקצועי. קחי לך זמן, בחודש הקרוב חפשי מידע על אפשרויות שונות של לימודים והשתלמויות, ובני לך תוכנית פעולה מקצועית ומשפחתית, גם אם זו רבת שנים. התחילי לעשות, כי העשייה והתכנון יתנו לך תקווה, ואת זה כרגע אין לך. במקביל או שלא במקביל, את יכולה ללכת לטיפול פסיכולוגי. אם אין לך אמצעים, את יכולה לעשות זאת דרך קופת-חולים. אבל תתחילי לעשות משהו.

תודה רבה ד"ר על העזרה ותמיכה.אני מבינה למה אתה מתכוון,גם אני חשבתי על זה.ובאמת אני עכשיו לומדת מקצוע חדש,כדי שבעתיד, אם אצטרך אוכל להיות יותר עצמאית ולתמוך בילדים שלי,או אני מקווה אם הכל הסתדר בינינו אוכל להקל על מצבנו הכלכלי.תודה מכל הלב,על התמיכה, שהייתי באמת חייבתקטיה