תמיכה בחברה: שיקול דעתה

שלום
וברכה,ראשית אני מודה לך על התשובות הנעימות, האכפתיות והרגישות.יש לי התלבטות קשה לגבי חברה, שלפי ההשקפה שלי היא במשבר וכמה להתערב. היא בכלל לא רואה את עצמה במשבר (תלוי אולי במידת הליברליות).אני אנסה להמעיט בפרטים כדי לא לפגוע בפרטיותה.היא בת 30 ויש לה נכות כתוצאה מרשלנות בלידה. היא ניסתה מספר מערכות יחסים זוגיות עם בנים בעבר, נפגעה ונוצלה. היא ניסתה גם עם גברים ללא מגבלה, שלא התייחסו אליה ברצינות, בלשון המעטה.הבעיה התחילה לפני כשנה (לקח לי זמן להבין שזו בעיה שגדלה כמו כדור שלג), כשהיא ביקרה חברה בחו"ל. מכר משותף -גבר שנוצל מינית בעבר, ועבר ניתוח לשינוי מין בעבר, וכרגע מוגדר כאישה לכל דבר. האישה הזו חיזרה אחריה בהתמדה יתירה, וחברתי שנוחה מאוד להשפעה, ופתאום זכתה לחיזורים כפי שלא זכתה להם מעולם, לאט לאט נעתרה לחיזורים שלה, למרות שחברתי מעידה שהיא לא לסבית, ושהיא גם רק לאחרונה שלמה עם הקשר הזה, ושהיא התאהבה באישיות של ה"אישה" ובצד הגברי שלה.הבעיה שחברתי מתרחקת מכל מי שמראה הסתייגות מהקשר. אני אמרתי בעדינות את דעתי, ושאני מכבדת את בחירתה.האישה הזו מפעילה לחץ אינטנסיבי על חברתי, וחיזורים רבים שכוללים מתנות, ואירוח בחו"ל על חשבונה. עכשיו האישה הזו עברה לארץ כדי שהן ינסו לגור יחד לתקופה של 3 חודשים. הן בערך שנה וחצי בקשר, שרובו טרנס אטלנטי, ולאישה הזו לא באמת אכפת שלחברה שלי לא היה מקום לארח אותה, ושהיא לא הספיקה להשכיר להן דירה משותפת, מה גם שאין לה מספיק כסף לשתיהן. האישה הזו מוכנה לעזור לה כספית, הגיעה לכאן למרות שהיא מודעת שזה מעורר מחלוקת בין חברתי למשפחתה. כעת הן גרות בבית משפחתה של חברתי.לאחרונה אני חושבת שהייתי צריכה להתערב יותר לפני שזה הגיע לממדים כאלה. אני חושבת שחברה שלי עשתה צעד של ייאוש, ושהיא חושבת (כמה שזה עצוב) שלא מגיע לה ושהיא לא תמצא זוגיות טובה יותר, אז היא בחרה במצוי ולא ברצוי. למרות שהיא עונה לי "שזה מה שטוב לה כרגע". גם המילה "כרגע" תמוהה בעיניי.הקיצר - מה לעשות???

חברה יקרה,
כלום. קודם כל, כי את בעמדה הרבה יותר חלשה מבת הזוג שלה, ולכן כל מה שתצליחי לעשות, אם תנסי להזהיר אותה מפני הסכנות, זה לגרום לה להתרחק ממך. שנית, כי בתוך העולם המורכב שבו היא חיה, היא מצאה סוג של נחת. מגיע לה. גם סוג של נחת, אפילו אם הוא זמני, יש בו טוב. אולי זה יצליח לה, גם אם יש בזה חסרונות, וגם אם יש לזה מחירים של אי מקובלות ושל יציאה מתוך הנורמה החברתית, וסיכונים של סטיגמות. ואם לא, כשאת איתה ותומכת, תוכלי לעזור לה אם זה לא יצליח, כי יהיה לה אז הרבה יותר קל להקשיב לך מאשר אם תגיעי אליך מתוך עמדה של "את רואה? היית צריכה לשמוע בקולי קודם." - אפילו אם את לא תגידי זאת. די בכך שהיא תרגיש זאת כדי לשמור מרחק. אנשים לא אוהבים פטרונליות, וזה ייצור את זה גם ללא כוונה. אם תהיי ותישארי חברה תומכת, בכל אשר היא עושה, תוכלי לעזור לה טוב יותר אם היא תיפול. והיא תשמח לראות אותך היום - אופטימית בשבילה, וסומכת על שיקול דעתה. אחרי הכל, היא זו שמכירה הרבה יותר טוב את בת זוגה, היא זו שמכירה הרבה יותר טוב את עצמה ואת רגשותיה, וגם את החרדות שלה. ועל סמך כל אלה היא זו שעושה החלטות. היא תעריך מאד אם תקבלי זאת.