פגיעות הדדיות בזוגיות: מה לעשות?

שלום,
אני ובן זוגי יחד כבר כמעט שלוש שנים והתארסנו לפני חודשיים. באופן כללי יש לנו קשר טוב ובריא רוב הזמן. לפני יומיים בפעם הראשונה הוא קילל אותי. היה לנו ריב שנמשך יום שלם בו כמעט לא דברנו ובסוף היום אמרתי לו שאם נמשיך ככה נסיים בסוף כמו ההורים שלו ( הם גרושים). פגעתי בלי כוונה בנקודה מאוד מאוד רגישה אצלו ואז הוא פשוט אמר לי בת זונה ועוד קללה. הוא הרגיש כל כך ויצא מהבית, כשחזר אחרי כמה דקות התנצל מייד אך לא רציתי לדבר איתו. נסעתי אל הבית של ההורים ואני לא יודעת מה לעשות. איך אני צריכה להתנהג? זאת הפעם הראשונה שהוא מקלל אותי. אבל אני מוכנה להקים משפחה שידברו בה ככה או שהילדים שיהיו יצטרכו להחשף לשפה הזאת. אני נורא מתוסכלת, פגועה ועצובה מהמצב. למרות שזאת הפעם הראשונה אחרי 3 שנים עכשיו אני מפחדת להתחתן ושוקלת להפרד רק בגלל החשש להתמודד עם דבר כזה שוב אולי שכבר יש ילדים. מה עלי לעשות? תודה רבה

דניאל יקרה,
מן הסתם, הקללה הזו, שיצאה מפיו, בפעם הראשונה, מאד מיותרת. אין לה מקום. מצד שני, גם את אמרת לו משהו שפגע בו בנקודה רגישה. קורה שאנשים שנפגעים בנקודה רגישה, פוגעים בחזרה. האם התנצלת על כך שאת פגעת בו בנקודה הרגישה שלו? - לפי מכתבך, אני מניח שלא. לכאורה, יש לך כל ההצדקה שלא להתנצל, כי "הוא זה שלא היה בסדר".הקושי בהתפתחות פגיעות הדדיות בזוגיות הוא שיש להן נטייה להסלים. את לא רוצה שקללות יהפכו למשהו לגיטימי, ולכן צריך לעצור אותן בתחילתן. וזה בסדר. יחד עם זה, ככל שתהיי גם את מסוגלת לקחת אחריות על טעויות שלך, כך הוא יהיה פחות מתוסכל, ויידע לשים גבולות לביטויים שלו.במילים אחרות, אם תסבירי לו שגם הפגיעה שלך בו לא היתה לגיטימית (וגם לא מכוונת, ושאת מתנצלת ושתעשי מאמצים שלא לעשות זאת), ברור מתוך זה הרף שאת מציבה. וברף הזה, כאשר פגיעות הדדיות הן משהו שצריך להימנע ממנו בכל רמה שהיא, ושגם את מבינה זאת, אזי גם קללות, על אחת כמה וכמה, אין להן מקום. כלומר, מה שאת צריכה לעשות זה להוריד את רף הפגיעות ההדדיות הבלתי לגיטימיות, כך שברור שכל מה שמעל זה גם הוא אינו לגיטימי. וכך, תוכלי לשמור על הגבול באופן ברור. ומכיוון שגם הוא רוצה זאת, ועובדה - הוא הבין זאת והתנצל, עכשיו תורך.