תמיכה בחברה במצוקה

ד"ר אורן חסוןשלום,יש לי חברה מאד טובה, אני אוהבת אותה אהבת נפש, היא נשואה + 2 ילדים אחת בת שנה ו 9 חוד' והשני בן כמעט חודשיים, בעלה הוא ידיד של בעלי.יש להם בעיות רבות , נתחיל בטכניות - מבחינה כלכלית , הם מתחת לקו האדום - כרגע.כשהיא תחזור לעבוד (בעוד מס' ימים) המצב כנראה ישתפר, אבל כרגע המצב שלהם קשה מאד ,אפילו כסף לתרופות אין ( אני מספרת לך כי אני חושבת שיש לזה מרכיב ביחסים - תקן אותי אם אני טועה).מבחינת יחסים - המצב עוד יותר גרוע , בתור צופה מן הצד זה נראה שהוא אוהב אותה אבל אין לא טיפת כבוד אליה , אני יודעת שזה לא נשמע הגיוני אבל כך זה נראה , מצד אחד הוא מביט עליה בעניים "עורגות" מצד שני הוא יכול לדבר אליה בצורה בוטה מאד ליד אנשים (שזה מבחינתי משפיל) יצא לי באחת מהפעמים לדבר איתו ומה שיצא שהבנתי זה שהוא בטוח שמי שעושה את כל העבודה בבית זה רק הוא , ושהיא לא עושה כלום , וזה די לא נכון כי אני עדה לכך שהיא עושה המון , הוא כועס עליה שהיא תלותית , שאין לה רשיון נהיגה כי היא מתעצלת , שהיא לא דואגת לחשבונות ולא מסוגלת לדבר עם מנהל הבנק כי הביטחון העצמי שלה ירוד, הוא מעוניין שהבית ישתווה בניקיונו ל"מוזיאון" בעוד שיש לו שני תינוקות בבית, יש לו דרישות רבות שחלקם די הגיוניות (ונראה ממצבם שברוב הפעמים היא כן קצת מתעצלת- שלדעתי זה בריא להתעצל קצת לפעמים) אבל הדיבור הגועלי שלא החסר כבוד , והלא מתחשב מונע מבת זוגתו לנסות אפילו להאזין.היא מבחינתה - היא בטוחה שהוא כבר לא אוהב אותה , אבל היא אוהבת אותו בצורה תלותית , היא בטחה שהוא בוגד בה , והיא שאלה אותו הוא הודה בזה שיש לו שיחות שהוא מדבר קצת מעבר למ שיכול להאמר בן בני שני אנשים לא פנויים ,(כמו: " אני מת על איך שאת מדברת" ,או , "ממי נשמתי" ) אבל הוא לא רואה בזה כל רע, היא החליטה להשתדל ולנסות לשפר היא התחילה ללמוד לתאוריה כדי לגשת למבחן נהיגה , היא התחילה לעשות דיאטה ודברים דומים ובנוסף לזה נראה לי שהיא גם בדיכאון לידה היא לפעמים מדברת מאד לא יפה לילד ודוחה אותו ויש לה התפרצויות בכי רבות , הצעתי לה ללכת להיבדק בקופ"ח , והיא באמת קבעה תור , אבל הוא לא מוכן לקבל את העובדה שאולי היא בדיכאון לידה , הוא אומר שלא יכול להיות שזה יקרה לה , וכשהיא אומרת לילד משהו שלא נשמע לא במקום לנסות לתמוך בה הוא אומ לה שהוא נגעל ממנה ....ידי קצרה מלעזור, הצעתי עזרה מקצועית אבל אין להם "אפילו שקל"....אני רואה את המשפחה הקטנה הזאת הולכת ומתפוררת , ואני לא יכולה לעשות כלום(הוא גם לא מוכן ללכת ליועץ מקצועי - תוצאה של חינוך פרמיטיבי)בבקשה ד"ר עצה מחכימהתודה מראש וסליחה על האורך.

עוד שאלה ברשותך :בעקרון אני לא מעוניינת להכנס לקלחת הרותחת הזאת , אבל אם יש דרך שאני יכולה לעזור להם, אשמח לשמוע.

אור יקרה,
קשה לעזור במצב כזה, מבלי להכנס לקלחת. אבל את יכולה, אם את באמת מוכנה להתאמץ, לעשות זאת מבלי להכנס לנקודות הרתיחה, כלומר, לנקודות החיכוך שביניהם. את יכולה לסייע לה, ולתמוך בה, ולדבר איתה ולחזק את בטחונה העצמי, ולהשתדל לעשות זאת מבלי ליצור תלות בך. אלא שאם תכנסי לויכוחים שבינה לבינו, ואם תתפסי צד כזה או אחר, הוא עלול להרחיק אותך מהחברה שלך. וכמובן שהיא תעדיף אותו.את יכולה להמליץ לה ולעודד אותה לחפש סיוע נפשי בקופת חולים, אמרת שהיא גם קבעה תור ללכת לשם. אבל זה שהוא מראש אומר שהוא לא מקבל את זה שהיא בדכאון לאחר לידה באמת לא רלוונטי בעניין הזה, כי אם וכאשר זו תהיה האבחנה , הוא יצטרך להתמודד עם זה.

תודה.