השקעה עצמית בזוגיות: מתי כדאי להתרחק?

שלום
וצהריים טוביםאני יוצא עם בחורה נפלאה כבר כ חצי שנהוהקשר שלי ושל בת זוגתי מלא באהבה הבנה ופירגון הדדי.שהכרתי את משפחתה הכל היה מושלם בהתחלההם אהבו אותי והתייחסתי אליהם בכבוד רב ובנימוסכאילו הייתה זו משפחתי שלי.נתתי את נישמתי לבת זוגתי והפגנתי יושר וחיבה כלפי הקרובים אליהכי אכן זה חשוב.השקעתי גם המון מכוחי הפיזי והנפשי ואף ויתרתי על המון מטרות בחייבשביל להיות לצידה ולהגשימם ביחדאך ביום אחד החליטה האם מצד חברתי שאינני ראוי לביתהואף ביקשה ממני שלא להתראות איתה יותרהמום ופגוע לא הבנתי את פשר הבקשה ודרשתי סיבה מוצדקתלבקשתה של האםעל פי דבריה היא טוענת שהיא מחפשת את הטוב ביותר לביתהושאני אינני רציני בתחום העבודה ואני לא עובד כרגע בעבודה רצינית!!שהייתי בא לבקר את חברתי בביתה הייתה עסוקה כל הזמן בנקיון הבית עם אמאולפעמים אף מצאתי את עצמי לבד בביתה מחכה שעות עד סיום הניקיון היומי שלהןמצב זה נתן לי לחוש לא בנוחואכן דיברתי עם חברתי על כך.בת זוגתי אכן אמרה לאמא שמצב זה פוגע ביחסים שלי ושלהכאשר אני בא לבקר אני נאלץ לשבת בחדר או בסלון לבדי ולחכותהאמא זעמה עליה וטענה כי אני מנסה להרחיק את בתה ממנה!!!שאני קנאי ואינני מפרגן לה!!המצב הדרדר ולאט עם הזמן הבנתי שהקשר בין חברה שלי לאמא שלהאכן יותר הדוק ממה שחשבתי...כל דבר הייתה צריכה לבקש ממנה כל אישור וכל עצהלפעמים אף יש לי ההרגשה שאכן היא נרתעת מהאם.עד שיום אחד ליתר דיוק לפני בדיוק 3 ימיםאמרה לי האם לא להיות עם ביתה יותר וזאת החלטתה האחרונה!דיברתי בנימוס וניסיתי אף להבין מה מפריע לה אך ללא הצלחההסברתי לאם יפה שלא אוותר על האהבה שיש לי לביתה בגלל שהיא איננהמאשרת לי ולבתה להיות ביחדאני אדם ללא עבר פלילי מכל סוג כלשהו ואינני מבין מה סיבתך שלא אהיה עם בתךאבל יש רגשות בלב שלי ואינני מוכן להיפרד מביתך בגלל שאני כאדם אינני לטעמךשוב התפרצה האם ואמרה לי שבסוף היא (חברה לי) תקשיב לה!הרגשתי במין תחרות ובמאבק נגד האםולא ידעתי מה לעשותניסיתי לעצור את זה אך לא הצלחתיהאם השפיעה בסופו של דבר על בתה ולמרות שחברה שלי עדיין אוהבת אותי הכריחה אותה האם לא לתקשר איתיחברה שלי אף לפעמים בוכה לי בטלפון ואומרת לי שזהו דבר שהיא איננה רוצהאך מפחדת ללכת נגד אמא שלה.לאם יש כמעט ושליטה מוחלטת על ביתה ולפעמים התנהגות מרדניתופרימיטיבית!אינני יודע מה לעשות אינני יודע כיצד לתקן את המצבאני וחברתי רוצים להיות ביחד אך חברה שלי נשלטת על ידי אמא שלהמה עליה לעשות?ומה עלי לעשות כדי לעזור לה לתקן את המצב כדי שנוכל שוב להיות ביחד?יש לציין את הגילאים שלנואני בן 24 וחברתי בת 22בבקשה עזור לי.תודה רבה.

אלמוני יקר,
עושה רושם שבקשר שלך עם החברה שלך, ויתרת קצת יותר מדי על העצמיות שלך. אתה כותב שהשקעת המון מכוחך הפיזי והנפשי, וויתרת למענה על המון מטרות בחייך, והנה זה חזר לך כבומרנג כאשר אמה דוחה אותך בגלל שאתה לא רציני בתחום העבודה, ולא עובד בעבודה רצינית.עושה רושם שאתה, כדי להיות עם החברה שלך, נכנס אליה הביתה באופן לא מתואם, בזמנים הלא נכונים, ולכן נמצא שם שעות "בחדר ההמתנה" עד שהיא תתפנה אליך. התוצאה היא שאתה נראה כאחד שאין לו מה לעשות בחיים. כדאי ללמוד להגיע בשעות שבהן אתהיודעשהיא פנויה אליך, ומגיע עם תוכנית למה אתם עושים ביחד. אחרת אתה פסיבי מדי, ונראה עוד יותר פסיבי כשהן עובדות על הבית, ואתה יושב בסלון ולא עושה דבר. הרושם שזה עושה הוא לא טוב. אם זה המצב, לך וחזור אחר-כך, או שנס מתניים, קפל שרוולים והרתם לעשייה יחד איתן.אתה אומר שיש גם טענה כנגדך שאתה קנאי. לא אמרת דבר כנגד זה, אבל העובדה שאתה מבלה שעות רבותמדיאיתה (וסליחה שאני אומר רבות מדי – אבל אם זה שעות של המתנה, הרי זה שעות רבות מדי), אומר שאתה אולי קצת אובססיבי, ומוכן לספוג עלבונות רק כדי להיות איתה, ולכן אולי יש משהו גם בטענה שאתה קצת "חונק" אותה. ואולי משהו מהתחושה הזו של הבת עובר גם אל האם. [משהו מזה, אגב, ראיתי כאן גם בתגובה שלך כלפי: שלחת הודעה בצהריים (12:22), ובאותו ערב כבר תבעת תשובה למכתב שכתבת, לטענתך בבוקר. הפורום הזה הוא פורום וולונטרי, לשרותך אמנם, אבל אינך יכול לתבוע עדיפות על פניות אחרות. לו היית מביט קצת בהתכתבויות שהיו, היית רואה שתשובות ניתנות, לפי הסדר, ותורך בסדר הזה יגיע. במילים אחרות, היית עסוק מדי בעצמך, מכדי להבין את הפורום ואת המקצב שלו, ואולי זה סימפטומטי גם לאופן שבו אתה מתנהל בעולם שבו אתה חי – אני חושב שקשה לך להביןמה אנשים אחרים רואים וחושבים. זה דבר שאתה צריך לעבוד עליו ברצינות, כי כנראה שיש לך בעייה בזה].הבת כרגע תלויה באמה, הן מבחינה כלכלית, והן מבחינת המגורים, ואולי גם קרובה אליה נפשית. מחיר המרידה באם יכול להיות היום גבוה מדי עבורה, כך שאתה אולי דורש ממנה משהו שהיא לא יכולה לתת. יכול להיות שזה מאוחר מכדי לשנות משהו במערכת היחסים הזו שלך, ובעיקר ביחסים שלך עם אמא של החברה שלך. ואולי לא. אבל בכל מקרה, נראה לי שעוד לפני שתעסוק במערכת היחסים שלך עם החברה שלך, אתה צריך לעבוד על עצמך בשני תחומים חשובים:א. להפסיק לאבד את עצמך בדרך, לדעת לשמור על כבודך ועל מטרות החיים שלך, כי אנשים מעריכים אדם עם אמביציה ומטרות.ב. ללמוד להבין את הצרכים ואת אופן המחשבה והרגשות של אנשים אחרים סביבך, ולהתחשב בהם.כרגע, עושה רושם שאתה לוקה בשניהם. בסופו של דבר, דרך ההתנהלות הנכונה נובעת משילוב מתאים בין שני הדברים הללו, בין בניית אישיות והגשמת צרכים אישיים, לבין התחשבות באלה של אחרים.לכן חשוב שתתחיל לבנות את האישיות שלך באופן עצמאי, וככל שתעריך את עצמך יותר, כך יהיה קל לך גם למלא את צרכיהם של האנשים איתם אתה במגע, מבלי להרגיש שאתה מאבד את עצמך בדרך.

רציתי קצת יותר לפרט לאחר תגובתך הכנהולהסביר קצת יותר בהרחבה את עמדתי.אינני מגיע לביתה של חברה שלי כל יום.ובטח שאינני מתכנן להגיע אליה בשעות נקיון הביתפשוט תמיד שאני מגיע לביתם הם מנקים את הבית ומצחצחים אותו כאילושלא ניקו אותו חודשולמעשה הן מנקות כל יום את הבית למשך 3 עד 4 שעותהייתי מתאר את זה אפילו כמחלת נקיון.כי לנקות בית כל יום בצורה שכזו לדעתי זה קצת אובססיבי.בכל אופן גם אם אני מגיע לביתם זה לא שאני קובע את השעותאני עובד בעבודה ומתי שניתן לי ימי חופש או משמרות נוחותאני מרשה לעצמי לנסוע ולבקר.במטלות הבית עזרתי לא פעם ולא פעמיים אם כבר ציינת את זהושיחות עם האמא היו לי לא מעט.אני טיפוס שהוא קנאי ואני מודה ואפילו ציינתי זאת בתחילת הקשר שלי עם חברתיאך לא קנאי אובססיביוהיא הסכימה להמשיך בקשר.אני נותן את החופש ואת המרחב המלא לחברה שלי כדי שתרגיש בטוחה איתיותרגיש בנוחאך גם יש לי גבולות והגבול היחיד שהסברתי לה שקצת מפריע לי שהיא מדברת עם בנים אחרים (ידידים) בזמן שהיא בקשר איתי כי אני לא חש בנח וזה לא שאינני סומך עליה אלה לא סומך על אחרים הסובבים אותה במיוחד שאינני מכיר אותםוהסברתי לה שאם היא זקוקה למישהו לדבר איתו אני יכול להיות החבר והידיד הכי טוב שלהועם חברות שלה תמיד תוכל לדבר על דברים אישים שלהולצאת לבלות איתן לאן שרק תרצהאף פעם לא כפיתי עליה לעשות משהו נגד רצונה ולא הצבתי תנאים הכל היה בהסכמה הדדית.(יש לציין שגם לחברה שלי הפריע שאני מדבר עם בנות)אני לא אדם מושלם אף אחד אינו אדם מושלם ולכל אחד יש את מגבלותיו האישייםוכנראה שזו המגבלה שלי.האבא שלה מאוד מרוצה ממני ואחים שלה אפילו עוד יותר.הבעיה היא רק עם האמאואני חושב אולי שלפעמים האמא רואה שיש לי קצת השפעה על בתה והיא נרתעת מזהאו שאולי קשה לה לראות את בתה נותנת צומת לב למישהו אחר ואליה לאאו שאולי האמא בעצמה אובססיבית והיא לא רוצה לאבד את ביתה ולהשאיר אותה תמיד קרובה אליהאינני יודע כבר מה לחשובאינני יודע מה לעשות!אני חושב שדווקא עזרתי מאוד לבת שלה שנכנסתי לחייהעזרתי לה למצוא עבודה שלא הייתה לה במשך שנה לאחר השחרורולא החסרתי ממנה דבר במהלך כל הקשר לא אהבה לא כסף תמיד הקשבתי והבנתי לליבההייתי לה חבר מפרגן ישר ואמיןאינני יודע איפה טעיתי אני לא חש בטעות פה!!אולי הבעיה אינה אצלי אלה אצל האמאאני ממש מתוסכל וחש מאוד ברע עם זה שמישהו מחבל במערכת היחסים שליושבמערכת היחסים הזו צריך להיות מעורב גורם שלישיהרי חברתי איננה ילדה קטנה עוד וצריכים להיות לה רצונות וצרכים משלהודעה משלהאני מצטער שהמכתב ארוךאני פשוט כואב והייתי חייב לדבר ולהסביראת התיסכול והאבל שנעשה ליאנא יעץ לי את הפיתרון הכי טוב למצביואשמח לייסם אותותודה רבהוסליחה על אורן המכתב ושגיאות הכתיב

אלמוני יקר,
כאשר אתה אומר ש"פשוט תמיד שאני מגיע הם מנקים את הבית" זה אומר שלא תאמת היטב את הגעתך לשם. משהו שאתה צריך ללמוד כדי לשמור על כבודך. אפשר, למשל, לטלפן לפני שאתה מגיע, כדי לבדוק אם הזמן מתאים, ואם הוא לא – להסתובב בחוץ או לשבת בבית-קפה (אם ביתך מרוחק מאד מביתה, או ללכת הביתה, אם לא), ורק לא להראות חסר מעש ופסיבי, וכאחד שמוכן למחול על כבודו, רק כדי להיות שם. ואם כבר הגעת, ואתה רואה שהיא לא מתפנה אליך ועסוקה בעניינים אחרים – לך וחזור לאחר שעתיים, שלוש או ארבע, לאחר שתסיים, ותהיה מוכנה לקראתך.כאשר אתה אומר שאתה כן סומך על החברה שלך, אבל לא סומך על הגברים שסובבים אותה, ובעיקר את אלה שאינך מכיר, אתה בעצם אומר שהחברה שלך היא פסיבית לחלוטין, ושאם גבר יתחיל איתה, היא תיענה לו. לו היית סומך עליה באמת, היית סומך עליה גם כאשר גברים אחרים מחזרים אחריה.אלו הן שתי נקודות קטנות שבהן אפשר לראות שאתה מנסה לרכך את הפרשנות לעובדות שאתה מתאר, כך שהיא תתאים לתדמית שהיית רוצה ליצור על עצמך. כדאי שתבדוק את עצמך בכך.אבל כל זה יכול להיות שישרת אותך רק בקשר הבא שלך, כי כרגע יש לך בעיה עם אמא של החברה שלך. אם חברתך נשמעת לאמא שלה, אולי בכל זאת היא כן ילדה קטנה ותלותית, ואתה צריך להכיר בזה. וכפי שכתבתי לך במכתב הקודם, לפחות כלכלית היא כנראה תלויה בה, ויש לזה חשיבות גדולה מאד. למד, אולי דרך החברה שלך, מה מפריע לאמא שלה, בדוק מה מתוך זה אמיתי ובעל משמעות, וראה אם יש לך מה לשפר. זה לא יבטיח לך את רצונה של האם בקשר הזה, אבל זה אולי יסייע לך בקשרים הבאים.

עכשיו חברה שלי הגיע למצב שהיא החליטה לחיות את החיים שלה לפי הרצונות שלהוהיא החליטה לומר לאמא שלה שהיא כבר איננה ילדה ושהיא צריכה לשחרר לה את היד ולתת לה ללמוד לבד את החיים.האמא עדיין לא רוצה אבל חברה שלי כבר לא מקשיבה לה כי היא אוהבת אותי וכואב לה לא להיות איתי.אז היא החליטה ללכת נגד רצונה ולהיות איתי למרות זאת.האם זה יכול בסופו של דבר לבוא לטובה?יכול להיות שהאמא תתרגל למצב בסופו של דבר ותהיה שמחה בשביל הבת שלה?או שהמצב רק ידרדר?(כרגע חזרנו להיות ביחד)דעתך חשובה לי והייתי רוצה לדעת מה אתה חושבכי לא הייתי רוצה לגרום למצב של סכסוך וטינה בין אמא לבת.יש לציין שזאת הייתה החלטה של חברה שלי לעשות את הצעד הזה.

אלמוני יקר,
בין אם אתה רוצה ובין אם אינך רוצה לגרום לסכסוך בין האם לבת, אתה נמצא בקו האש. יכול להיות שזה יבוא לטובה, ושהחברה שלך תדע להיות עצמאית, ושאולי זה הדבר הנכון לעשותו, ואולי אין זה הדבר הנכון לעשותו, במקרה הזה. את זה היא תלמד עם הזמן. לצערי, אני לא נביא, ולא אוכל לומר לך איך תגיב האם. בכל מקרה, בשלב הראשון לפחות, יכול להיות שיהיה כדאי לך לשמור מרחק מהאם, ולתת לחברה שלך לנהל את התקשורת עם אמה לבדה. כאשר האם תרגיש את רצונה העצמאי של בתה, יהיה לך צורך עז יותר לחפש פשרות, כי הפשרות יהיו איתה ולא איתך.

אני מודה לך מאוד עזרת לי ולחברה שלילהתגבר על עוד מכשול ולהבין איכן הטעות שכל אחד מאיתנו עשהאני מקווה שהמצב עם הזמן ישתפר ויהיה לי סיפור נחמד לספר לפורום:)תודה שהחזרת לי תחיוך.מודה לך מאוד

אלמוני יקר,
אני מקווה שתגיעו באמת להרמוניה, קודם כל ביניכם, ואחר-כך גם עם כל המשפחה שלה.אני רוצה רק לתקן טעות הקלדה שלי במכתב הקודם. כתבתי שכאשר האם תרגיש את רצונה העצמאי של בתה, יהיהלךצורך עז, והתכוונתי שיהיהלה, לאמא, צורך עז יותר לחפש פשרות (עם החברה שלך), כי הפשרות הן באמת איתה (של האם עם הבת שלה) ולא איתך.