תמיכה בבת במאבק זוגי

ביתי בהליך גרושין ואני נקרעת לגמרי בין האומרים לי לא להתערב כלל לבין ההרגשה האישית שלי שהיא עלבון וכעס נוראי על הבעל שלא בא לראות את התינוק הקטן בין 11 חודש,לא קונה את צורכי התינוק ולא מראה נכונות לממש את ההסכם עליו הוא חתם.ביתי לא יודעת לצעוק ולריב ,ומוציאה את הכעס רק ליידי אך לא מסוגלת לעשות בלאגן.האם עלי לעשות את הבלאגן?האם להתעלם מהם בכלל ולהמשיך לחיות מבלי להתייחס עד שבית המשפט יקבע את המזונות?ביתי רק בת 21 ואני אלמנה כך שאין מי שיתן לנו עיצה ויתמוך בה רגשית ,אני עוזרת בקטע הכלכלי וזה בור בלי תחתית.לדעתי חבל לבזבז אנרגיות על בן זוג שלא מתפקד.מה עושים עד קבלת הגט?תודה -חוי.

חוי יקרה,
מותר לך להתערב, אבל לא לתת לבתך את ההרגשה שהיא לא יודעת מה שהיא עושה. היא צריכה להתחזק, והתערבות שלך, אם היא ביקורתית, עלולה להרחיק אותך ממנה. אם היא רוצה לנהל את הדיון והמאבק בשקט, זה אולי לא רק משום שהיא לא יכולה (ואם היא לא יכולה, היא עלולה להרגיש מצוקה נוראית אם יגררו אותה למאבק, כי זה שדה מלחמה שהיא לא יודעת להתנהל בו), אלא אולי גם משום שהיא רוצה שלתינוק שלה יישאר אבא. אלה הם שיקולים שלה. ההתערבות שלך צריכה בעיקר בלהיות לה גב, לעזור לה לדעת מה האפשרויות, להפנות אותה לאנשים המתאימים שיעזרו לה, אבל לתת לה לעשות את ההחלטות שמתאימות לה מבלי לבקר או לשפוט אותה. זה לא תהליך קל עבורך, לפעמים להניח לה להחליט כשאת היית מחליטה אחרת, אבל זה התהליך הנכון.