תמיכה בבן זוג חולה - פורום זוגיות

שלום רב,
ברצוני לשאול שאלה בקשר לבעלי. אנחנו נשואים 3 וחצי שנים ויש לנו ילדה בת שנתיים. בעלי עובר תקופה קשה הן מבחינת עבודה והן מבחינת לחץ נפשי. כבר כמעט שנה שהוא לא עובד בעבודה מסודרת אחת (עובד שבוע ומתפטר), לא מחפש עבודה (אני שולחת קורות חיים), לא יוצא מהבית וכו', סוג של דכאון. בהתחלה חיבקתי אותו, ליטפתי, נישקתי, הייתי איתו יד ביד, אמרתי לו "קח את כל הזמן שבעולם" , אבל בחודשיים האחרונים המצב הידרדר, הוא לא יוצא מהבית, עושה כל הזמן כלים וכל הזמן זורק זבל (גם אם יש טיטול אחד בפח), לדבריו אני מלחיצה אותו שיחפש עבודה. אני מדברת אל נפשו והוא אומר לי "נכון את צודקת, מחר אני אצא ואחפש עבודה" ולמחרת הוא לא יוצא ולא מחפש. הוא לא רוצה ללכת לטיפול. אני אובדת עצות, אנא עזור לי.

תמר יקרה,
את צודקת. זו בעיה, והשאלה שנשאלת לא פעם היא – עד כמה את איתו בטוב וברע, בבריאות ובחולי, בעושר ובעוני? לפי סיפורך בן זוגך כנראה בבעיה נפשית, ומיואש. אולי מעבר לזה. בהקבלה, ובמידה רבה של צדק, את יכולה להתייחס לזה כאילו הוא חולה או עבר תאונה וזקוק לאישפוז, ואת מטפלת בו. זה קשה יותר כאשר מדובר בקושי נפשי, כי לכאורה זו החלטה שלו, אבל זה אותו הדבר בכל זאת. הוא זקוק לטיפול ואת צריכה לנסות ולחפש עבורו את הטיפול המתאים. בין אם טיפול נפשי – וללחוץ על כך שילך אליו, או טיפול מעשי – למצוא מישהו שמוכן ללכת איתו יד ביד ולחפש איתו עבודה. האם יש מישהו כזה במשפחה שלו? האם את פנויה מדי פעם לעשות זאת? – והכוונה לא רק לומר לו, אלא פיזית ללוות אותו בתהליך העשייה, עד שיתרגל מחדש שהשד לא נורא כל כך, ולעודד אותו כאשר דברים לא מסתדרים, וללוות אותו שוב לנסיון הבא. ממש כמו פיזיותרפיה: כשם שמלמדים מישהו ללכת, לאחר שיקום.