גרירת רגליים בזוגיות: מה הסיבה?

אורן שלום,אני כותבת לך לאחר שיחה של שעה עם בן זוגי שכל מאודו היה להיפרד באמירה שאינו טוב עבורי ומעבר לכך אינו יכול לשמוע את הביקורת שלי יותר. הוא אמר לי שכשהוא שואל אותי איך עבר היום הוא מרגיש שהוא נאלץ לנהוג כך מאחר ואני דורשת זאת ממנו הוא גם הוסיף שגם כשהוא מחמיא לי הוא מרגיש שהוא לא כזה ושאני צריכה לעשות את השיקול המושכל האם אני יכולה להישאר איתו. וזה כואב מאוד...אדם שמתחילת המערכת יחסים שלנו שנמשכת כשנה וחצי (ושנינו בסביבות גיל ה-30) תמיד אמר לי כמה הוא מאמין בנו ובטוח בנו ובי פתאום יוצר סדק כל כך עמוק, ואני הרגשתי שאני נכנסת לעמדת "עשה בי כרצונך ואהיה שם ויהי מה" הבטחתי לו שלא אבקר אותו יותר ושאשתדל להפסיק להעיר לו כל הזמן וזה היה נשמע כאילו הוא נאבק בי בכוח הכוח שפשוט אשחרר אותו. הוא בחור הגיוני שמקבל החלטות תמיד על פי הגיון בריא. הוא נשמע כל כך מותש...אמר לי שהוא לא מסוגל להמשיך כך יותר. הוא גם אמר שהוא מרגיש שכרתו לו איבר מהגוף , אבל יחד עם זאת הוא לא מאמין שאנחנו יכולים לעשות טוב אחד לשני ושזה לא פייר כלפיי אם נחזור כי לא רק אני צריכה לשאת בכל האחריות ושלו אין כוח יותר. אחרי כל השיחה הזו הוא הסכים, הסכים שאחזור הביתה וננסה..וכל מה שעולה לי לראש הוא שאני אדם מוג לב שפוחד ללכת אחרי ההגיון שלו ובגיל כזה לפרק שוב מסגרת...השאלה שלי האם לאור הכתוב אתה חושב שיש דרך שזה יעבוד כששניים כל כך מותשים- הצעתי לו שנלך לטיפול אבל הוא אמר שהוא מותש ואין לו כוחות. פתאום אני מרגישה שאני נאחזת בזוגיות שעמוק בפנים אני יודעת שהיא לא בטוח מתאימה מתוך פחדים שלא אמצא אחרת ומתוך רגש ותלישות. נכון שזה לא נשמע כאילו כל זה הולך למקום טוב?

קרן יקרה,
לא זה לא נשמע טוב. זה נשמע שאי שם בין האמירות שלך למה שאת רוצה להקשבה שלו והנסיון שלו לשנות משהו, נוצר קצר משמעותי שגורם לו להתנגדות, וכתוצאה מכך גם לתחושת גרירת רגליים. האם זו רק בעיית תקשורת, או גם אי רצון שלו? – לא יודע. האם תוכלו לפתור זאת ביעוץ זוגי – אולי, אם הוא רוצה מספיק. וזו שאלה אם הוא רוצה מספיק. מה שבטוח הוא שבין אם הוא רוצה להמשיך איתך ובין אם לאו, הוא לא רוצה לפגוע בך, והוא רוצה להיות בסדר גם אם הוא לא רוצה להיות איתך. זו הסיבה לגרירת הרגליים במקומות שבהם הוא מרגיש שהוא לא רוצה לעשות את מה שאת רוצה. ואם באמת הוא לא רוצה – ויודע למה גם אם הוא לא ברור בסיבותיו (ואולי, כדי שלא לפגוע עוד), יעוץ זוגי כנראה כבר לא יועיל. אולי לכן הוא לא רוצה ללכת לטיפול. אולי.

בהמשך לתשובתך,הוא מתנהג מוזר...מצד אחד הוא אומר לי שהכל בסדר מבחינתו ושלא אין בעיה איתי זו רק אני שצריכה לקבל אותו כפי שהוא, מצד שני אני לא מרגישה אותו באמת שם...בין מה שהוא אומר ובאמת מנסה לעשות (להתקשר לשאול איך עבר היום) הוא עדיין מנותק ממני, אני מרגישה שהוא פחות אוהב אותי והוא פשוט לא מודה בזה...קשה לי מאוד ככה, אני נקרעת מרגישה שאיבדתי אותו. מרגישה שהוא וויתר, אך אם הוא וויתר איך זה שהוא זרק לי אתמול משהו על החתונה שתהיה לנו בכל זאת...אני מבולבלת. יש קרע ביננו וזה שהוא אמר לי ביום שישי האחרון שהוא ואני יודעים שהוא לא טוב בשבילי, זה מרגיש לי לא נכון להישאר אבל אני גם לא מרגישה שאני יכולה לעזוב...מה לעשות? בבקשה תענה לי....

קרן יקרה,
נסי לתקופת מה לא לתת לפחדים שלך לנהל אותך. אם את יכולה. כי אולי זה מה שהוא מבקש ממך. כך שאם לא תדעי היום, תדעי טוב יותר, ועם סיכוי טוב יותר להצלחה, בעוד חודש, חודשיים או שלושה.ואני מציע לך לשקול גם יעוץ פרטני. גם בגלל הפחדים שלך, אבל בעיקר אם את חושבת שבאמירה שלו, על הביקורתיות שלך, יש משהו שאת צריכה לבחון לעצמך בעזרת אדם מקצועי.