תמיכה אחותית: מה לעשות?

הנה עניין:אחותנו נשואה כמעט-כמעט 11 שנה.מזה עשר שנים היא גרה במרוחק מאיתנו עם בעלה. היא הגיעה לדירתם עם תינוק לפני עשר שנים. אחרי שנתיים תינוק נוסף ועוד אחד אחרי שנתיים. לאחר 5 שנים תינוק נוסף. סה"כ 4 תינוקות בתוך 10 שנים.הבעל דואג מאוד מאוד מאוד לרווחתו, כל הלידות שעברה אשתו היו בניתוח קיסרי. הוא לא מצליח להפנים שהיא: עברה 4 ניתוחים, מרוחקת ממשפחתה וחבריה, מתוסכלת כי אין מי שיעזור לה, היא משמינה מרוב אי-עשיית ספורט אחרי הנישואין ותיסכול,לפני החתונה זרי פרחים שזכרונם ממש מעורר בי קנאה עד היום, יציאות לפאבים, טיולים. ואיך שהתחתנו נסגר הברז הרמטית - אפילו לא כוס קפה פעם בחודש.בעניין בייביסיטר - הוא לא מוכן לשלם לשמרטפית, מביא את אחותו וגם אז הוא מחליט כמה לשלם לה, היא לא זאת שעושה את הקניות אלא הוא כי הוא שולט בכל עניין התשלומים.הוא מקציב לה סכום כסףשל כחמישים שקלים כשהיא מבקשת וגם אז הוא שואל למה זה..בקיצור כיבה אותה לגמרי.הוא החליף את הרכב ואפילו לא אמר לה, לא היה מוכן לומר לה מה הקוד, לא עשה לה ביטוח לרכב - בקיצור ממש שולט בכל.היא הייתה כריזמטית ביותר לפני החתונה, והיום אין לה כוח לשמוע על שיקום עצמי; היא כבויה לחלוטין.לא טוב לה ואת זה אנו יודעים כי היא אמרה את זה.איך אפשר לדרבן אותה לשפר לעצמה ולילדים את המצב?הוא עושה את עצמו נפגע ועצבני מכל דבר.בקיצור, אתם צודקים אם אתם חושבים שהוא איש קטנטן שהצליח להתלבש טוב-טוב על בחורה שאיפשרה לו. אבל אחרי ארבעה ילדים חביבים, שגם הם מפחדים ממנו כי הוא שותה בארועים - המועטים שהוא מוזמן אליהם, ולמעלה מעשר שנים של טיפשות - איך לעזאזל יוצאים מזה?אמרתי לה אלף פעם שהכוח אצלה כי היא האמא, ושאני כבר הייתי מסבה נזק לרכב שלו.כל חיזוק שלנו עבורה יעזור.קדימה, לעזור

שלום
ריקיאני מאמינה שאי אפשר לעזור לאדם שלא מוכן לעזור לעצמו.הייתי מציעה לה להתחיל במציאת עבודה.לשים את הקטנים במסגרות מתאימות ולצאת לעבוד, ברגע שתהיה לה העצמאות הכלכלית היא לא תהיה זקוקה לבקש ממנו כסף ותוכל להתחיל לתפקד כאדם עצמאי.ברגע שהיא תפגין נחישות בנושא העצמאות כך הוא גם יתנהג אליה.עם זאת אני אחזור על משפט הפתיחה.........היא חייבת לרצות ואולי אף לפנות ליעוץ מקצועי שיוכל לתמוך בה ולעזור לה לעצב את עצמה מחדש.בהצלחה.פנינית.

ועדיין זזה קשה מאוד.אבל תודה, בכל אופן

לרגע חשבתי שאני מכירה את הנפשות הפועלות אך לא היא. מסתבר שיש עוד נשים במצב הזה ואני מכירה קרובת משפחה שהיתה נתונה באותו משטר של טירור עם בעלה אותן סנקציות בכספים אלימות סמויה וקיצוץ כל יוזמה מצידה לעשות אי פעם משהו שישפר את מצבה הכלכלי ו/או הנפשי. על טיפול אין מה לדבר כיוון שאחד כזה בחיים לא יודה שיש לו בעיה למה מי מת? ומי זה שיבוא ויגיד לי מה לעשות עם אישתי שהרי היא רכושו לכל דבר הס מלהזכיר חלילה התיעצות או דיווח רחמנא ליצלן לדווח לאישה מה עשיתי עם הכסף זה כמו לדווח לשטן, והכסף שהיא הרוויחה מעבודות שביצעה זה זבל שאני מרוויח בשעה, ועוד כהנה וכהנה ביטוי טרור העלבות ועוד, עד שיום אחד כלו כל הקיצין ואחרי מספר התערבויות של כל בני משפחתה שלא הניבו אף הם תוצאות, היא פשוט ברחה מהבית , וביקשה עזרה מהמוסדות המוסמכים, כן גם היא פחדה על הילדים ומה יהייה איתם,אבל השוק שהיה עם עזיבתה והעובדה שיותר היא לא סמרטוט ושכבר לא איכפת לה אפילו על הילדים נתנו לו סטירת לחי כ"כ חזקה שאפילו הוא המאצ'ו הגיבור לא חשב שמישהו אי פעם יוכל לתת לו, הוא זחל על ארבע כדי שתחזור והפעם זה היה עם התנאים שלה, המשפחה שוב שמשה כבורר. ואפילו נכתב חוזה. לא נאמר שהיום אידיליה שורה במעונם ולבבות מעופפים מעל לראשיהם אבל , נעשה קצת שקט, פחות אלימות פחות טירור יותר כסף, ואולי יום אחד כמו שהיא טוענת היא עוד תאזור אומץ ותסתלק, מה שאני מציעה לך אחותה חברותיה ובכלל לכל מי שמצוי איתה בקשר. זה לתת לה הרבה עידוד וכוח לקום ולפעול ולא לוותר , כי אף אחד לא שווה זאת וכן גם לא הילדים.

אבל רמזתי לה כבר כמה פעמים שהיא פשוט צריכה לקום ולעזוב, לא לפני שהיא מבהירה בכמה פעולות נחרצות שהיא לוקחת עזרה, כי בקשות ולומר רוצה וצריכה לא עזרו.הלוואי ויהיה לה הכוח כי הוא באמת שום דבר וחבל שהיא נפלה בפח של הקסם שלפני.

ריקי יקרה,
כפי שאת רואה, השאלה שלך נגעה ללב, ויש לה כמה תגובות עוד לפני שהגעתי לענות. אני חושב שבעצם, הפעם קבלת את כל התגובות הנכונות. קראי היטב את התגובות האלה, ואולי תקחי אותן לאחותך ותני לה לקרוא אותן. אבל אל תלחצי. תני לה להתבשל עם זה עד שהיא תחליט שהיא מוכנה, ושתדע אז שיש לה על מי לסמוך.

תודה לכולם וכולן על ההערות וההארותבישול איטי זה דבר טוב...כולי תקווה בשבילה, בשביל ילדיה ובשביל כל הבחורות שבמצב כזה שהבישול יגיע לסיומו על הצד הטוב ביותר אבל, אני כבר מזמן הייתי עושה כמה פעולות קיצוניות ליישור העץ העקום הזה...