תלות במשפחה בזוגיות

ד"ר חסון שלום
אני בת 23 יוצאת אם בחור בן 25 כשנה וחצי יש לי בעיה רצינית כבר תקופה ארוכה משפחתי מתנגדת לקשר זה.בהתחלה הכול היה בסדר החבר שלי עבר לגור אצלי בבית משפחתי מאוד אהבה אותו.יום אחד אמא שלי החליטה שהיא לא רוצה שהוא יותר היכנס לבית שלנו וביקשה ממני להיפרד ממנו בטענה שהוא לא בשבילי ואני יכולה למצוא מישהו יותר טוב.הסיבות שבגללם היא לא רוצה אותו זה בגלל שהיא טוענת שאנחנו רבים הרבה זה מה שהיא גם ראתה שהוא היה גר אצלי שהוא קנאי והוא רוצה אותי רק בשבילו וגם שהוא עצלן אך היא לא הסתכלה על הדברים הטובים שבו.היא השפיעה על אחי ואבי ועכשיו גם הם לא רוצים אותו חשוב לי לציין שאני מאוד אוהבת את המשפחה שלי אנחנו משפחה מאוד חמה ואוהבת ומאז מקרה זה התרחקתי מאמי כי אני כועסת אלייה והיא כועסת אליי שאני לא מקשיבה לה ומשפחתי טוענת שהם אף פעם לא יקבלו אותו אני לא יודעת מה לעשות אני מאוד אוהבת את החבר שלי טוב לי איתו נכון שיש לו את החסרונות שלו אבל לכולנו יש ואני לא חושבת שזה סיבה מספיק מוצדקת לא לקבל אותו אני נמצאת במצב קשה ודיכאוני ואני פשוט מפחדת מהעתיד חשוב לי מאוד שמשפחתי תקבל אותו ושיהיה כבר שלום ביניהם מה עליי לעשות דיברתי איתם צעקתי רציתי גם לעזוב את הבית כלום לא עוזר בבקשה עזור לי לצאת מהסבל הזה זה מאוד חשוב לי.

מורן חמודה,ראשית עלייך לבדוק עם עצמך בכנות האם יש צדק בדבריהם של הורייך ומשפחתך, שכן עם תכונות כגון קנאות יתר ועצלנות קשה מאוד לחיות לאורך זמן, ואת עדיין צעירה מאוד.באם למרות זאת את סבורה כי חברך מתאים לך, אינך יכולה לכפות את רצונך על משפחתך. הבית שייך להורייך, ורק להם הזכות לקבוע מי יהיו דייריו. אתם כבר ילדים גדולים, ובהחלט מסוגלים לגור בדירה משלכם.ברגע שתגורו לבד, באופן טיבעי, החשיבות של משפחתך בקשר הזה תרד, גם אם הם לא יקבלו אותו. את היא זו שצריכה לחיות איתו.מניסיוני, ההורים לרוב צודקים בדברים האלה, יש להם הרבה נסיון בחיים והם רואים דברים שנערה מאוהבת בת 23 לעיתים לא רואה... אבל לעיתים אנחנו חייבים לטעות וללמוד על בשרנו

שרית חמודה.תודה רבה על התשובה אבל חברה שלי הפנתה את השאלה לדוקטור אורן חסון.יש פרטים שכנראה לא הבנת אולי שחברה שלי ציינה כאן זה לא שאני עצלן באמת או באמת כל הדברים שהיא רשמה אלה ככה אמא שלה חושבתאמא של חברה שלי לצערי מאוד מאוד אובססיבית לבת שלה מפני שהיא בת יחידהאבל זה כבר מוגזם.רציתי לקחת את חברה שלי איתי לחול כדי לעשות קצת כסף שם בעסקים של אבא שליוגם להראות לה קצת עולם על הדרך ל 4 חודשים היא מאוד רצתה אבל אמא שלה התנגדה בכל תוקף ואמרה שהיא לא רוצה שהיא תצא איתי מפני שאני לטענתה מרחיק תבת שלה ממנהזה כבר לא אהבה נורמלית זאת אובססיה ברמה שלא הכרתי מעולם עד כדי כך שאמא שלה שלחה אנשים לאיים עלי גם טלפונית וגם פרונטלית.לא ברור לי למה חברה שלי לא ציינה את זה כאן אבל כדי קצת אבל ממש קצת להגן על שמי הייתי חייב לציין זאת אני חושב אכן שברוב המקרים ההורים כן צודקים אך אני אדם ישר ללא עבר פלילי חלילה אינני גבר מכה הדברים שאמא שלה אומרת ומנסה להכניס לראשה הם רק דברים שיכסו את הסיבה האמיתית והסיבה היא שלאמא הזאת קשה להשלים עם העובדה שהבת שלה כבר לא ילדה ויום אחד אולי בקרוב היא תעזוב תביתגם אם לא הייתי בשבילה עני על השאלה הבאה חברה שלי אומרת שאמא שלה טוענת שאני עצלן ואנחנו רבים הרבה (אני וחברה שלי) אך האם זה מצדיק רמת התנהגות כזאת של איומים וכפייתיות על בתה בצורה כזאת? האם זה הגיוני שבחורה בת 23 ינעלו אותה בבית ולא יתנו לה לצאת בגלל שהיא רוצה לבוא אלי??אני לא מושלם נכון.. אך גם לא עבריין או איש מסוכן לציבור שמגיע לי יחס כזה.וגם אם טעיתי אני חושב שכל בן אדם יכול לתקן אז מגיע לי צ'אנס.ובקשר לדברים הטובים שאני עושה ועשיתי למען חברתי אולי היא תוכל לספר לך אני מעדיף לא לדבר על עצמי יותר מידי רק אגיד שאמא שלה אהבה אותי מאוד עד ששמעה שאני רוצה לקחת אותה איתי לחול ל4 חודשים אז התחיל כל הבלאגן כיבדתי את אמא שלה אבא שלה וכל משפחתה אהבה אותי עכשיו זה הגיע למצב של איומים קללות וכפייהיש רק מילה אחת לכל זה וזה אובססיהאז שרית חמודה ההורים לא תמיד צודקים והאמיני לי מניסיון אישיגם הורים לפעמים צריכים חינוך.החיים של חברה שלי הם בידיים שלה בלבד והיא צריכה להחליט מה טוב ומה רע לה ואם שנה וחצי היא החליטה שטוב לה איתי אז כנראה שיש בי משהו קצת יותר טוב ממה שאמא שלה מתארת ואם היא תחליט לעזוב אותי אז אני אקבל את זה כל עוד זה יבוא ממנה אני אבין שעשיתי משהו באמת לא בסדר ואולי באמת רע לי איתי.תודה וערב טובעידן.

מורן ועידן יקר
ים,החיים היו יכולים להיות פשוטים לו כל אחד מאתנו היה חי לבדו בעולם. אולי עצובים, אולי משעממים, אבל פשוטים. מורן, את בת 23, ואת בעצם אשה עצמאית, ואף אחד לא יכול לומר לך מה לעשות ומה לא, כל עוד את פועלת בהתאם לחוק. אבל הקושי נובע מכך שאת תלויה באמך, ותלויה במשפחה שלך. חלק מהתלות הזו היא כלכלית, וחלק מהתלות הזו היא חברתית – כי את יודעת ששם תהיה לך תמיכה לאורך שנים רבות. זה שאמך לא סומכת על כושר השיפוט שלך, זו בעיה שבינך לבינה. בין אם היא צודקת, ובין אם לא, את יכולה לעשות מה שאת רוצה. אלא שאת יודעת שאת מפסידה מקור תמיכה חשוב לחיים, וזה מרתיע אותך. בצדק, למען האמת. את יכולה לעשות כרצונך, אבל אם זה יהיה מנוגד לרצונם של הורייך ובני משפחתך, ואם הם ינתקו מגע ממך כתוצאה מכך, את מפסידה. וזה בכלל לא משנה אם הם צודקים או לא. את כן צריכה לקחת בחשבון הן את איכויותיו וחסרונותיו של בן הזוג שלך, ואת התקוות שלך ושלו לעתיד משותף, וגם את מה שאת יכולה לקבל ממשפחתך, גם בנתון הצורך שלהם לשלוט בהחלטות שלך, ובודאי גם את היכולת והרצון שלך להיות עצמאית, בין אם עם זוגיות עם עידן, ובין אם היא תסתיים מתישהו. זה מאזן לא פשוט, כי לכל החלטה יש הרבה חסרונות והרבה יתרונות.אני גם מציע שתקראי את המכתב של עידן כאן. בדקי היטב עם עצמך עד כמה את מסכימה עם מה שהוא כותב, או אם את חושבת שהוא מגזים ומקצין דברים. האם הם כתובים מתוך שיקול דעת, או מתוך כעס ונסיון להשתלט עליך? – אין לי כאן שום דעה לכאן או לכאן, כי אני לא מכיר את העובדות, ואת, לעומת זאת, מכירה אותן היטב. לכן, קראי את המכתב שלו כמה פעמים, כדי שתחליטי מה את מרגישה כלפי מכתב זה.ואתה עידן, בין אם אתה צודק לחלוטין, ובין אם לא, אתה צריך להיות הרבה יותר קשוב למצוקה של מורן. אתה עסוק מדי בכעס כלפי אמה של מורן, ולא מתפנה לכן לקושי שלה, ולמה שהיא מפסידה. עזור לה לחפש דרך ביניים ביניכם, גם אם זה אומר שאתה תצטרך להקריב משהו. אם אתה אוהב את מורן, אתה צריך לתת לה את הקרדיט שהיא יודעת הכי טוב מה היא יכולה לעשות, ומה היא אינה יכולה, כי לך קשה לשים את עצמך במקומה.