תלות בהורים: איך להתמודד

שלום רב
אני בת 35, נשואה +1. יש לי לאחרונה בעיה של כעס עצום ובלתי מובע על אימא שלי. היא בעיקרון אחלה, לוקחת את הילדה יום בשבוע והן נהנות מאד ביחד, אישה מעניינת ונעימה. אבל ממש קשה לי איתה! אני מרגישה שהיא תוקפנית כלפי (יש בה עוקצנות או חדות מסוימות, באופן כללי), היא לא מאד חמה ונחמדה כלפי (היא בכלל קצת עצורה עם רגש), אני מרגישה שהיא נותנת לא מכל הלב, וכשאני מספרת לה על דברים שמדאיגים אותי- היא הרבה פעמים מרגיעה/משתיקה (אין מה לדאוג) ככה שממש לא בא לי לדבר איתה יותר. אינ שומרת הכל בפנים, בסך הכל היחסים שלנו טובים אבל אני מרגישה מאד לא קרובה אליה באמת. אני די פוחדת לדבר איתה, כאילו הטענות שלי כאלו קטנוניות ולא רציונליות.. אבל חבל על קשר מזויף. מה כדאי לעשות?תודה

נטלי יקרה,
מכיוון שאין הרבה אנשים מושלמים, גם ביחסי אנוש, מן הסתם כך גם הורים. אין הרבה הורים מושלמים, גם ביחסי אנוש כלפי הילדים. וקשה יותר להתנהל איתם כאשר התלות בהם גדולה יותר - כי אז אין אפשרות להתנתק כשצריך. מאז שאנחנו נולדים אנחנו עושים זאת בהדרגה, גם אם לא מתנתקים בשלמות. חלק מהתלות נשארת, ולפעמים זו רק תלות רגשית (שחלקה חיובי לגמרי, כמו רגשות קירבה, אמפתיה ואהבה). כרגע, המצב הוא ששבת להיות תלויה בה מעשית, דרך הבת שלך, וזה יוצר קירבה כפויה יותר ממה שהיית רוצה, ואולי אצלה - את האשליה שאת זקוקה לה יותר מכפי שאת באמת רוצה, ואת התחושה שהיא יכולה לנהל אותך כרצונה. לטעמה, זה בהחלט יכול להיות כי היא רוצה "שיהיה לך טוב" ולמענך. אלא שכמו הורים רבים, היא לא תמיד יודעת לקלוע לטובתך, ולכן הופכת להיות, בעינייך לפחות, ביקורתית. כדי לנסות לנהל אותך כפי שהיא חושבת שנכון לה או לך או לשתיכן.אל תפחדי מ"זיוף". את אינטרסנטית, היא אינטרסנטית, כל אחת מסיבותיה שלה. ואנשים נוהגים, כאשר הם אינטרסנטים, לשמור על יחסים תקינים, כדי שלא להרוס. אנחנו עושים זאת כל הזמן - עם הבוס, עם בן הזוג, עם חברים. עם כל אחד אולי במידה אחרת של "החלקה" של דברים, אבל עושים זאת. עם הורים, אנחנו נוטים יותר בקלות ללכת על הגבולות, ולמרוד ולכעוס (והנה, את פחות אולי מאחרים), אבל לפעמים יותר קל להניח למאבק, ולוותר בהצהרות, כדי להשיג שקט. אחרי הכל, התלות שלך בה מוגבלת, והקשר שלך איתה מוגבל. היא תרגיש טוב יותר ואולי גם את, אם בכל זאת תיכנסי איתה פחות לעימותים, ואם תניחי לה לומר את מה שהיא רוצה, כאשר ממילא במרבית המקרים תעשי את מה שאת רוצה.ואולי קשה לך בעיקר עם האכזבה שאמא שלך היא לא כל מה שרצית, או לא בדיוק מה שרצית. זה לא קל, אבל את לא לבד בעניין הזה.