תלונות בן זוג: מה עושים?

שלום
אני נשואה 6 שנים ויש לי שני ילדים קטנים.ברצוני לציין שביני לבין בעלי יש המון בעיות בזוגיות בארבע השנים האחרונות שהחריפו בצורה משמעותית וזאת עקב כך שאמו שומרת על 2 הילדים של אח שלו כל יום אחרי הגן וכשבעלי מבקש ממנה לשמור על הילדים שלנו אז היא טוענת שהיא תמיד עייפה שכואב לה הגב הראש וקשה לה והיא לא מסוגלת ושהוא מבקש לדעת למה היא שומרת על הבן של אחיו אז היא אומרת להם קשה מבחינה כלכלית ותמיד עוזרים לחלש.ברצוני לציין שהיא הבטיחה לנו כשהבן שלנו יגיע לגיל 3 וילך לגן עירייה היא תוציא לנו את הילד מהגן ותשמור עד שאני יגיע מהעבודה הנני עובדת משרה מלאה עד השעה 16:00 וכשהבן שלי הגיע לגיל 3 היא אמרה שהיא לא מסוגלת וקשה לה והיא לא יכולה לשמור עליו ולכן השארנו אותו בגן פרטי שנה נוספת והשנה הוא ילך לגן עירייה + צהרון ועל רקע זה כל הזמן בעלי מתווכח איתם שזה לא פאייר שהיא שומרת על הילדים של אחיו ואצלנו לא והדבר הנ"ל משפיע על מערכת היחסים שלנו כי כל טלפון שהוא מדבר עם הוריו הוא מדבר על זה וכל פעם שהוא הולך אליהם וכל פעם שהוא פוגש אותם זה סביב העניין הנ"ל וזה כבר מוציא אותי מדעתי אמרתי לבעלי שיעזוב את הכל ולא צריך את הטובה של ההורים שלו ואנחנו נסתדר לבד ברצוני לציין שההורים שלי עזרו לי מאוד ועוזרים לי עדיין כשחזרתי לעבודה אחרי לידת בתי השנייה הורי שמרו על בתי במשך תקופה ארוכה וכל פעם שאני צריכה עזרה אם הילדים חולים או שישמרו לי הם עוזרים אבל ביום יום הורי לא יכולים מאחר ואבי הוא חולה ואמי מטפלת בו. וגם אמי היא אישה חולה.עכשיו בעניין הנ"ל בעלי אובסיסיבי וכל הזמן זה יוצר מתח הוא מגיע להורים שלו רואה את הילדים של אח שלו ומתחיל לריב עד כדי כך שאמו סיפרה לגיסתו על זה ומאז לפני כחצי שנה הם אינם מדברים והיא לא מוכנה לראות אותו בכלל (הגיסה)כמו כן בעלי אובססיבי בעיניינים נוספים גם בעינייני המשפחה שלי והוא כל הזמן אומר לי דברים על ההורים שלי האחיות + הגסים שלי וכבר נמאס לי והגיעו מים עד נפשוהוא גם מדבר על השכן שלנו ועל עוד מספר דברים.ברצוני לדעת מה אפשר לעשות בעניין הנ"ל חוץ מללכת לפסיכולוג או לייעוץ זוגי מאחר ובעלי לא מוכן בכלל ללכת הצעתי לו להתגרש כי אני לא מוכנה כבר לכל הריבים המטופשים האלה ולכל השטויות שלו והאובססיה אבל כל פעם אני נסוגה ומפחדת ללכת לפתוח תיק בגלל הילדים.מה אפשר לעשות בעניין הנ"ל?

ג' יקרה,
מצד אחד את מסכימה עם בן זוגך בנוגע לאפליה שהוא רואה ביחסים של אמו עם משפחת אחיו לעומת יחסיה אתכם, ומצד שני נמאס לך לשמוע אותו מדבר על זה. אבל הוא מקטר לא רק ביחס לאימו, אלא גם ביחס למשפחתך, ואנשים נוספים.אני לא יכול לדעת אם מהי מידת הקיטורים והתלונות שלו אלא לפי דברייך, ולכן קשה לי לדעת אם הוא סתם טיפוס שאוהב להתלונן ואת קצרת רוח כלפיו, אולי גם כי גם לך נמאס מאימו, או שהוא באמת עושה זאת במידה אובססיבית וחריגה שדורשת טיפול. נראה לי יותר סביר שהוא עושה זאת במידה שהיא באמת למעלה מן המקובלת, אבל גם שלך קשה להתמודד עם זה, גם אם זה עדיין במידה "סבירה". והעניין הוא שמידה "סבירה" היא מידה שמקובלת על הסובבים אותו, וכאן החלק שלך בהפיכה של המידה לבלתי סבירה. כי לא ברור לי מדוע זה מפריע לך עד כדי פתיחת תיק ברבנות., ונדמה לי שישנם גם דברים נוספים שלא סיפרת.יעוץ זוגי יכול להיות פתרון טוב, כי באופן ברור אינכם מצליחים לתקשר טוב ביניכם כדי להבין את הצרכים המנוגדים שלכם בעניין זה, לקבל אותם ולנסות לשנות דברים. ואם הוא לא מעוניין, נסי, כשלב לפני פתיחת התיק, ללכת לבדך, אם זה מה שנשאר לך לעשות. תתפלאי כמה דברים אפשר לפתור גם אם תגיעי ליעוץ זוגי לבדך.