תחושות לקראת נישואין וגידול ילדים

שנה טובה!:)
אני חוששת ומפחדת שלא שבעה בחלקי.
אני בת 32 וגם בן זוגי. זוגיות מקסימה וטובה. אנחנו יוצאים כ9 חודשים.
אנחנו ממזמן בפרק ב .( חמש שנים היינו רווקים ובקשרים קצרצרים) מצאנו אחד את השניה.
מה שכן, ישלי מחשבות
אולי עם ההוא יהיה לי יותר טוב, כיף, אוהב יותר את האישיות שלו...הוא כריזמטי יותר, ואולי עם ההוא יהיה לי טוב יותר...
ואולי ואולי והספק מציק לי ואז בן זוגי לא מקבל ממני שום התייחסות ואהבה כי פתאום רוצה קצת שקט ומקבלת סיבוב.ואז נזכרת בנו ואהבה כיפית חוזרת.
אם שבעתי מהחופש של הרווקות? נראה לי שאי אפשר לשבוע מזה. כשיש מחזרים,שיודעת שרוצים אותי, שיודעת שאני אטרקטיבית... קשה לשבוע אי פעם. יודעת שזה ריגושים.

בקיצור מבולבלת נורא,

שירה יקרה,
ראי בבקשה את השאלה "שם לא שם..." שמתחת, שעוסקת בשאלה מאד דומה, כמה שנים קדימה לך, ואת התשובה שלי שכוללת כמה התכתבויות אחרות בנושא. זה ייתן אולי פרספקטיבה מסויימת וההבנה שאת לא לבד בחשיבה ובהרגשות שלך, ואיך אחרות רואות את זה. אולי גם איך אני רואה את זה.לא כתבת את זה, אבל אני מניח שיש לך לפחות ילד/ילדה אחד/אחת. וזה כנראה ההבדל בין התחושות לקראת פרק א' והתחושות לקראת פרק ב'. לקראת פרק א' קיימת תחושת המחוייבות "לעשות את זה" – נישואים וילדים, כדי לקבל תחושה ש"זה מה שמצפים ממני – והצלחתי". ואחרי שהצלחת, אף אחד לא יבוא אליך בטענות, או לפחות לא בטענות חזקות מדי, שאת "כישלון" (אף אחד זה בדרך כלל ההורים, ובדרך כלל האמא, אבל גם חברות, והאוירה החברתית בכלל). אחרי הכל, התחתנת, ומילאת אחר הציפיות של החברה ממך כאשה – ציפיות בכיוון הזה שהן חזקות מהציפיות מגברים, ובודאי הלחץ קיים כמה שנים לפני לחצים סביבתיים דומים על גברים.עכשיו, לאחר שעשית את זה, את מרגישה שמותר לך ליהנות מהחיים, שזה מחיזורים, מחיי חברה, מפינוקים שאולי תקבלי מגברים שיש להם היכולת לעשות את זה, ומנשים במצבך שיוצרות קבוצת תמיכה – לפחות כל עוד את שם ואיתן, ואולי יכעסו וינטשו אותך כשאת לא. כל אלה הם כוח שמחזיק אותך שם, פנויה ונהנתנית. זה עלול למכר אם את עם האופי המתאים, יש בזה הרבה טלטלות רגשיות, חיים צפויים פחות, הרפתקניים יותר, ויתכן שאחר כך תסתכלי על זה ותגידי "וואו, איזה כיף של חיים היו לי". אבל גם יתכן שבעוד עשרים או שלושים או יותר שנים, או אולי לאחר כמה אכזבות גדולות קודם לכן, תגידי לעצמך שבעצם בזבזת את החיים שלך על דברים שטחיים, ובעצם מה שחשוב היה אהבה אחת גדולה כמו אחת מאלו שאולי היתה יכולה להיות לך לו היית נשארת קצת יותר עם אחד הגברים מעברך שרצו את זה. אם זה יהיה כך או לא – זה תלוי בנטיות שלך, ובמהות שלך שלפעמים יכולה לתעתע. לא תמיד תדעי אם זה יקרה כך או לא, ומתי.אני מציע לך לכן לשים את היד על הדופק שלך, ולנסות להבין מה חשוב לך. זה ישתנה, זה לא תמיד יהיה יציב, ותמיד יהיו לך פיספוסים, בין אם החמצה של חיזורים יוצאי דופן או של מפגשי חברות שנמצאות בפאזה דומה וכייף איתן ביחד, ובין אם החמצה של בן זוג שהיה איש יוצא דופן, שהיה אולי מאפשר לך עולם רגשי סוער פחות אבל יציב יותר, על החסרונות שיש לו – כי עכשיו, כשאת מפוכחת, ויודעת מה אפשרי, תמיד תראי גם חסרונות, בכל פעם שתעמיקי בקשר. יותר קל לראות פגמים כשאת מנוסה ויודעת יותר.אז הקשיבי לעצמך, ואולי גם שווה ללכת לטיפול שיעזור לך לעשות את זה טוב יותר עם מטפל או מטפלת שיודעים להקשיב לך ולצרכים שלך, מבלי להטיל עליך את תפיסת העולם הערכית והמוסרית שלהם.