תחושות בקשר: האם להרגיש בטוחה?

אני בת 23 בן זוגי בן 25.שנינו סטודנטים.(אני עובדת והוא ממומן ע"י הוריו)זוגיות כמעט של שנה.לא גרים ביחד מתראים לרוב סופי שבוע.רציתי להבין האם אני מדמיינת ולחוצה סתם או שמשהו לא בסדר. שמתי לב שלמרות שאנחנו מתגעגעים לסופי השבוע וללהיות ביחד, בן זוגי לא שינה שום דפוס מההתנהלות שהייתה לו לפני שפגש אותי, הוא עדיין יוצא בלעדיי עם חברים למקומות בילוי (ואני לא-פשוט כי אני חושבת שבזוגיות זה לא הגיוני לצאת למסיבה בלעדיו) הוא עדיין נוסע לפגוש חברה קרובה שלו אצלה בבית (ואני לא בקשר עם אף ידיד זכר וגם לא רוצה) הוא יוצא לפגוש חברים בפאבים, ועוד דוגמאות מהסוג הזה. הבעיתיות היא ששנינו כל הזמן מדברים עד כמה הקשר רציני וכיף לנו ביחד אבל בפועל בשבילו אני "חברה", חשבתי שאם הוא יראה שאני לא נוהגת כמוהו הוא יפסיק אבל הוא לא, כמו כן, חשוב לציין שהוא טוען שאני חשובה לו והוא מפנה לי כל זמן שהוא יכול, אני לא רוצה להעלות נושא זה שוב אצלו כי פעם שהעלתי הוא ענה לי "זה שאת עובדת מחר ולא יכולה לצאת לא אומר שאני אשאר בבית" , למרות האהבה שלי אליו אני חושבת שזה הזמן להיפרד כי זה לא ישתנה האם אני צודקת?

דנית יקרה,
כשאת מתארת עובדות, את לא מדמיינת, את מתארת עובדות. יתכן שאת מדמיינת את הפרשנות להן, אבל לא את העובדות הפשוטות שתארת. האם את לחוצה ומלחיצה? – נניח לרגע שאגיד לך שכן. האם ישתנו לרגע רגשותייך בעניין הזה? אני לא חושב. לכן, לעובדה שכך את מרגישה יש משמעות רבה. האם היא מספיקה כדי להיפרד ממנו למרות האהבה שלך? – את אומרת שכן. את, והתחושות שלך, הן בלבד אלו שקובעות. האם את צריכה לטפל בתחושות שלך, או ללכת אחריהן או להילחם בו? – כל אלו הן החלטות שלך. אני חושב שאת מהססת כי את לא בטוחה מה נכון. אני חושב שאולי גם את לא בטוחה מספיק בעצמך, והקשר של סופי שבוע בלבד גורם לך לחשוש להמשכו. אני לא מכיר אותך מספיק, וממילא מה שאגיד לך לא ישנה הרבה כי אמירה חד פעמית כזו או אחרת לא תשנה את התחושות הפנימיות שלך באופן מהותי, בודאי שלא לאורך זמן. אבל אם את חושבת שאולי את פגיעה ונלחצת, אולי כדאי ללכת ליעוץ פרטני, לבחון את עצמך ואת רגשותייך, ולהחליט אחר-כך.