תגובות אלימות: ניתוח מעמיק

שלום
נשואה +2
בעלי בגד בי לפני כמה חודשים במשך כחודשיים וחצי .
התמוטטתי אחרי הגילוי ונכנסתי לדיכאון טוטאלי ומאז מנסים לשקם , הבעיה שפתאום נכבה אצלי משהו והאהבה הגדולה כלפי בעלי דעכה המון .
לאחרונה הכרתי בחור בחוג מסוים ..
החמיא לי , הרים לי , תמך בי רגשית ושיתפתי אותו לגבי הבגידה של בעלי והוא אף ייעץ לי לשקם ולתת צ'אנס למרות שהוא התוודה בפניי שהוא נמשך אליי אבל אין לו ציפיות .
הבעיה שנפגשתי איתו פעמיים , פעם כדי שיעביר לי מחברת ששכחתי איתו בחוג המשותף ; ועוד פעם סתם ישבנו לדבר אחרי החוג .
באחת הפגישות היה חיבוקים ולא מעבר
לא זרמתי איתו כלל ולא היה מגע מיני כלשהו , רק חיבוקים והחזקת ידיים .
אני הייתי ממש נואשת למגע העוטף הזה אחרי המשבר,,לכן נסחפתי וחיבקתי את הבחור.. ועכשיו אני ממש בחרדות
חרדה שיתגלה , שאולי יש מצלמות במקום שנפגשנו ובו וזה יופץ .
אני בהתקפי פאניקה כבר כמה ימים בקושי יושנת ואוכלת ,,, אני לא רוצה שיתגלה כי אני לא רוצה לפרק את הבית וגם לא שיהיה לי בושות בחברה השמרנית שלי .
אני כועסת על עצמי וגם על בעלי שגרם לי לטראומה שהוציאה ממני את הערכים שלי .
איך להירגע ?????
לפעמים באלי לספר לבעלי ולהסביר לו כדי להפחית את הלחץ אבל זה עלול להיגמר רע עבורי ועבור הבחור שעלול לקבל איומים ואף יפגעו בו
אני נשבעת שלא יודעת איך הגעתי לזה , אני לא כזאת וזו לא אני אני מתביישת בעצמי .

לי יקרה,
אני מניח שמי שקורא את מה שכתבת מהצד, אולי אפילו מצדיק אותך – ולו רק כי הוא היה הראשון שבגד בך, ולאורך זמן, וגם – כי כל מה שעשית, היה רק חיבוקים והחזקת ידיים, ואולי גם נכונות רגשית לאחוז את הרגע הזה, ולו רק כדי להתחזק.מצד שני – גם זה, מבחינתך, הוא דבר אסור, ולכן שגוי ולא ראוי מוסרית. השאלה היא האם ייסורי המצפון שלך נובעים רק מזה, או אולי מהפחד מהתגובה של בעלך, אם הוא יידע על זה, והאם כל ההצדקה המוסרית שיש לך לכעס עליו – מתפוגגת בגלל מה שעשית, או תהיה חסרת ערך בעיניו, והוא יאשים אותך במעשה לא פחות חמור משלו, ויהפוך ממתנצל (אם הוא מתנצל) למאשים.אני לא מכיר אותו, אני לא יודע איך הוא יגיב, ואיך הוא מגיב לגילוי שלך שהוא בגד בך. אבל את כותבת שלפעמים בא לך לספר לו ולהסביר לו כדי להפחית את הלחץ, ואני תוהה אם זהו לחץ ממנו, או שאת מדברת על הלחץ הפנימי שלך שנובע מייסורי המצפון שלך (נדמה לי שאת מדברת על הלחץ הפנימי). אבל העובדה שאת חוששת שזה ייגמר רע עבורך, ועבור הבחור שעלולים לפגוע בו אומרת באופן ברור שבעלך הוא לא אדם תמים, שמוכן לקבל עליו אחריות על מעשים, ולהבין אחרים ששוגים. הוא נשמע לפי האמירה הזו שלך כאיש חמום מוח ואלים. לכן, המסקנה: שמרי את זה לעצמך.אם את יכולה ללכת לטיפול – לכי לטיפול. קודם כל כדי לשמור על השפיות שלך, ועל העצמאות שלך. שנית, וזה חשוב מאד – להבין את מערכת הנישואים שלך טוב יותר, ואיך נכון לך להתנהל בה, בתנאים הקיימים.לגבי החרדות שלך – א. תוכלי גם אותם להעלות בטיפול. ב. לא כתבת לפני כמה זמן היה הסיפור שלך בחוג, אבל ככל שעובר הזמן וזה לא עלה בשום מקום, כך גדול יותר הסיכוי שזה גם לא ייצא בשום מקום, וגם אם היו צילומי אבטחה כלשהם, הם יילכו לאיבוד. כך או כך, השתדלי שלא לערב אחרים בזה, כי אז סודך נשמר איתך. אם את חוששת מתגובה אלימה, זה הדבר הנכון לעשות.