שתיקות וציפיות בזוגיות

אנחנו זוג צעיר נשואים 4 שנים ויש לנו 2 ילדים.לרוב מסתדרים מצויין ויש בנינו שיתוף פעולה נוח בעבודות הבית.את רוב התפקידים (כביסה, בישול נקיון טיפול בילדים לרוב אני עושה - אבל בעלי עוזר בנקיון ובתליית הכביסה לפעמים ומוריד את הזבל).לפני מספר ימים ישבתי בשעת ערב לצפות בתוכנית טלויזיה שעניינה אותי (אני רואה מעט מאוד טלויזיה) ובעלי הגיעה ואמר שהוא רעב מאוד. אני אמרתי שתכף יהיו פרסומות ואז אני אכין לו משהו לאכול. הוא נראה מעט רגוז אך בלי לאמר כלום קם והכין לעצמו סלט וביצה. (אציין כי זאת הפעם הראשונה שזה קורה עד כה תמיד אני קמה ומכינה לו אוכל). שאלתי אותו אם הוא כועס והוא אמר שלא. אך לאחר שסיים לאכול הסתובב בבית עם פרצוף עצבני וכל דבר שביקשתי ממנו ענה לי בכעס "תיכף" "לא עכשיו" ופתאום קלטתי שהוא כן כועס על עניין האוכל. האמת היא שזה נורא פגע בי ...גם העובדה שאמר שלא כועס כשהוא בעצם כן כועס. ודבר שני על עצם העובדה שהוא בכלל בא בטענות וחושב שאני כאן לא בסדר. אציין כי אני מאוד מתחשבת בו כשהוא יושב וצופה בתוכניות האהובות עליו ולא מבקשת ממנו כלום אלא בפרסומות ).אני מרגישה פגועה ממנו ואפילו לא יודעת איך להסביר לו מה פה לא בסדר. גם נראה לי שקצת נכשלתי בניהול הבית בעצם העובדה שלקחתי על עצמי את האחריות לכמעט הכל, ואז כשאני לא עושה משהו אז אני לא בסדר.האם יש אפשרות עכשיו אחרי 4 שנות נישואים לנסות ולשנות משהו בדפוסי ההתנהגות שלו אחרי שאני הרגלתי אותו לכך ? וגם איך ניתן להבהיר לו מה כאן לא היה בסדר ?אנחנו כבר 3 ימים לא מדברים - שתיקה רועמת. ככה זה בויכוחים שלנו ..שותקים עד שזה עובר אבל לא ממש מדברים ומבהירים מברים.וזה מפריע לי.

רוני יקרה,
אתייחס בעיקר לדבר אחד: לשתיקה ולהכחשה. הוא אמר לך שהוא לא כועס, בעיקר כי הוא ידע שאם הוא יגיד שכן, זה יגרום למריבה, וכנראה שהוא רצה להמנע ממנה, לפחות באותו רגע. אבל באותה עת, הוא כן רצה "להעניש" אותך, כי הוא כעס. הוא ציפה לכך שתכיני לו, הוא כנראה חשב שמגיע לו, ושברת את הציפיה שלו, ולכן טבעי הוא שהוא יכעס.השתיקות שלו (ואולי גם שלך) באות כנראה מאותו מקום – מהחשש לריב. מהחשש לומר או לשמוע דברים שיחריפו את המצב.ושני הדברים – גם הציפיות שאינן תואמות, גם חוסר ההתחשבות (בין אם זה שלך שלא הכנת לו אוכל כשהוא חזר, בגלל צורך אגואיסטי שלך, ובין אם שלו, שהוא רצה, בגלל הצורך האגואיסטי שלו, שתכיני לו אוכל, גם אם את באותו רגע עושה משהו אחר), כולם נובעים מחוסר תאום וחוסר יכולת לתקשר ולדבר על דברים שאינם נוחים לכם. וכשאינכם יכולים לפתוח הכל, אתם גם לא מצליחים לתאם ציפיות. המסקנה היא שצריך ללמוד לדבר זה עם זו, ולפתוח את הדברים, ורצוי באוירה טובה, עד שהדברים יובהרו. אם תצליחו ללמוד לעשות את זה, החיים הזוגיים שלכם יהיו טובים בהרבה. אם לא, סביר שתוכלו לחיות, כמו זוגות רבים, עם תקשורת בסדר, אבל לא מעבר לכך, ועם תסכולים פה ושם ועם שתיקות פה ושם. אבל זה יכול גם להגיע למקום שבו קשה יהיה לשניכם לחיות כך. אם את חוששת ממצב כזה, כדאי שתגיעו ליעוץ זוגי, כדי ללמוד לשוחח ביניכם ללא פחד.