קשרים: תשובות לשאלות כואבות

שלום רב
!אני בת 25 וניצבת בפני דילמה קשה. יש לי חבר חמש שנים, מתוכם נפרדנו פעמיים: לשנה, ולחודשיים. הוא בן 27. בפעם האחרונה נפרדנו לפני שנתיים, כך ששנתיים רצוף אנחנו יחד. הסיבות לפרידות היו ההרגשה שלי שאני לא מרגישה שאני מאוהבת באדם אלא למדתי לאהוב אותו בשל שילוב של תכונות טובות ומהותיות שהוא בורך בהן. אף פעם, מתחילת הקשר לא הייתי מאוהבת בו כי אני נמשכת לטיפוסים קשוחים, מצ'ואיסטים, גבריים והוא טיפוס רך, טוב מדי, אבל גם לא עבד לרגליי, כלומר במידה. היו במהלך הקשר תקופות שבהן אמרתי לעצמי שאני משלימה עם החסך ברגש שלי כלפיו, כלומר עם העדר ההתאהבות שלי כלפיו וכל מה שכרוך בכך, אך בכל פעם שהיו בינינו בעיות ואף קטנות כל העניין של הרגש עלה שוב מבחינתי וגרם לי לתסכול ולמחשבות על פרידה. היום, התאהבתי בבחור מהסוג שאני נמשכת אליו, כפי שציינתי, אך הוא לא מתאים לי אינטלקטואלית כי הוא לא למד ובנוסף כפי שהכרתי אותו הוא טיפוס די לא קל וגמיש לעומת החבר הנוכחי. כי מה לעשות, גבר קשוח ומצ'ואיסטי בדרך כלל גם לא גמיש, נוח, וקל לעיצוב. נפגשנו פעמיים (אגב אנחנו מכירים כשנה אך רק לאחרונה התוודינו כל אחד בפני השני על הרגשות ההדדיים), ואני התאהבתי בו, חושבת עליו כל היום, חולמת עליו, רוצה להיות איתו בזמן שאני עם החבר השני שלי אך מתלבטת. הרגש מושך אותי לגבר החדש, ואני מאמינה שהלב לא מושך סתם לכיוון מסוים, בפרט שזה הדדי, וההיגיון אומר לי לא לעזוב את החבר הנוכחי כי אני צופה חיים טובים, יציבים, בטוחים ונוחים איתו- הוא מאוד אוהב אותי ויעשה הכול בשבילי. אני וחברי הנוכחי בשלב שאנחנו בונים בית ביחד ומדברים על חתונה בעוד שנה/ שנתיים .אני לא יודעת מה לעשות. והאמת היא שלדעתי השאלה היא בכלל לא האם לבחור בגבר החדש או בנוכחי אלא מה לעשות בנוגע לבעיה שלי עם החבר הנוכחי? האם אי פעם אוכל להשלים עם חוסר ברגש או שאי אפשר או אסור בכלל לוותר או להתפשר בעניין הזה? אני חושבת על העתיד עם החבר הנוכחי ופוחדת שאם אהיה נשואה לו ואף עם ילדים אבגוד בו, ואולי עדיף להיפרד עכשיו ולא אז, שכבר יהיה יותר קשה. מצד שני מאוד קשה לי לוותר על כל טוב שהוא מציע לי: אינטיליגנציה ברמה גבוהה מאוד, התחשבות אינסופית, אכפתיות, רצון לעזור ולגרום לי להרגיש תמיד טוב, סבלנות, תרבות, אופקים רחבים, אמינות, כנות, ועוד הרבה דברים שכל אישה היתה חולמת. האם לוותר על כל אלה לטובת אהבת אמת או ללמוד לקבל את העובדה שזה אומנם לא הגבר שייחלתי לעצמי, אך בשל חיים כל כך טובים ויציבים הצפויים לי איתו להישאר איתו?זו שאלה קשה ומורכבת, אשמח מאוד לקבל תשובה על סמך הנתונים שפירטתי, עד כמה שאפשר. תודה רבה

הי שיר, אני אומנם שנה וחצי עם חבר שלי לעומתך..... אבל אני ממש מבינה את ההרגשה שלך, כי אני גם מאוד מבולבלת, וזה הרגשה נוראית, הוא בעיני בן אדם מדהים ויעשה בשבילי הכל, אבל אני לא מצליחה לדעת אם אני מאוהבת או פשוט רוצה להיות איתו כי הוא כזה בחור מקסים. אני בכל מקרה לא מאוהבת בבחור אחר אבל זה מטריד אותי.מקווה שהדברים יסתדרו לך.... ולי.

אז אני יכולה להגיד לשתיכן שאני היום בת 24 גרושה בגלל שהתחתנתי עם בן אדם נפלא אבל לא מאהבה..... אז שכל אחת תעשה עם עצמה חושבים עם זה שווה..

שיר יקרה,
וכך גם מור...אין לעניין הזה תשובה טובה. תשובה אחת היא מה שכתבה ד'. שבסוף זה לא עובד, כי החלק הרגשי מחפש בכל זאת להתאהב, ואם כבר סקס אז לרצות את זה עם מי שמרגישים אליו קירבה והתמסרות ורצון עז לנתינה. אלא שבדיוק את התשובה מ-ד', אפשר לקבל, שיר, גם ממי שעשתה את הצעד ההפוך, ועזבה את הקשר הקבוע והבטוח, והלכה אחרי מי שמשך אותה, למרות שידעה שהוא יתחשב בה פחות. ואז המכתב שלה היה נראה משהו כמו: "עשיתי את זה. היה לי בן זוג מתחשב, מסור ואוהב, אלא שלא אהבתי אותו מספיק, והלכתי אחרי גבר שהתאהבתי בו בעוצמות שלא יתוארו. רק שנתיים אחר-כך הבנתי שזו היתה טעות פטאלית, כי הוא לא התחשב בי, הוא בגד בי פעמיים, אחרי שתיהן התחנן שאחזור אליו, וחזרתי כי אהבתי אותו, אבל נשברתי אחרי שהיו בינינו מריבות נוראיות בכל פעם שלא הסכמנו על משהו חשוב, כמו ביקורים במשפחה שלו או שלי, או על אופי החתונה, או על הבגדים שאני קונה לי, או על ישיבה בקפה עם החברות הטובות שלי. הוא היה צריך שהכל ייעשה בדרכו, וכך זה נמשך עד שנשברתי."גם זה יכול לקרות. וכפי שאמרתי, אין לעניין הזה תשובה אחת טובה. הכי טוב זה להיות עם גבר שיאהב אותך ויהיה מוכן להקריב הרבה למענך, ושגם את תימשכי אליו ותאהבי אותו. כל דרך אחרת היא פשרה, אבל הבעייה היא שהיא גם המציאות, כי צריך להיות בר מזל כדי להשיג את "הכי טוב" לך.ובכל מקרה, אם החלטת שמה שיש לך זה "מספיק טוב", את צריכה לדעת לקבל את זה וללמוד לחיות עם זה ולחיות עם זה הכי טוב שיש. כי הדבר שיזיק לך הכי הרבה הוא מה שיאכל אותך מבפנים. אז נסו ללמוד את עצמכן הכי טוב שאת יכולות, כדי להגיע להחלטה שתהיה טובה בשבילכן.

האם בכלל לא אהבת אותו? נמשכת אליו? מה כן אהבת בו שהשאיר אותך איתו?

הייתי צעירה האמת ואהבתי אותו בהתחלה המון אבל לאט לאט חיפשתי דברים אחרים לא נמשכתי יותר לא היה לי כיף להיות לידו לשבת איתו לצאת איתו בכלל להיות במחיצתו.... הוא גם היה קנאי ואני טיפוס של חברות של קצת חופש.... הוא חנק אותי כי ברחתי לו מהידיים והוא הרגיש את זה