שיקולים לקשר עם הבדלי גילאים

שלום.
אני בת 27 ומזה שנה וחצי יוצאת עם גבר בן 54. אני עובדת ומסודרת, כך שלא מדובר בקשר של טובות הנאה. אני מאד אוהבת אותו ומסוגלת לראות את עתידנו יחד. אני רוצה להתחתן ולהביא ילדים וכך גם הוא (יש לו 4 מהעבר..). הבעיה שלי היא שאיני שלמה עם פער הגילאים. לטעמי אנו מאד מתאימים למרות ההפרש הגדול, יש לנו הרבה במשותף וחברים משותפים ולא נראה שישנה בעיה חברתית. אני כל הזמן חושבת על העובדה שבעוד מס' שנים אפשר יהיה לקרוא לו קשיש, יום אחד אתעורר, האהבה תעבור ואני אגלה שלידי נמצא ישיש. ואני אהיה בשיא אוני. בנוסף- נראה לי מאד מסובך להיות אב לילד מתבגר כאשר אתה בעצמך בן 70, לא? ישנן עוד הרבה תהיות שבטח ברורות לכולם. הקשר אכן נראה לא הגיוני, כאשר מסתכלים מן הצד, וכמובן שהמשפחה שלי והחברות - כולם נגד. אבל אני לא מצליחה לדמיין את עצמי מתעוררת בבוקר והוא לא לידי. אולי יש לך איזו נקודת מבט שלא חשבתי עליה? או אולי עצה- האם לעזוב אותו בגלל גילו המבוגר (אה, וחשוב לי לציין שיש לי נטייה למבוגרים. כלומר, הסיכוי לבחור צעיר לא מאד גבוה..), או "לתת לאהבה לנצח"? אני מאד אודה לך על כל תשובה, עצה, הפנייה. אני אובדת עצות ובנתיים על תקן של לא להחליט.. עד שאחליט. ואני לא אוהבת את המצב הזה.תודה

מרינה יקרה,
השיקולים שלך והמחשבות שלך נכונים. בקשר איתו יהיה לך טוב בטווח המיידי, ופחות בגיל מאוחר יותר. כשאת תהיי בגילו, הוא יהיה בן 81. כך שנכון שזו פצצת זמן מתקתקת, והשאלה היא באמת היכן יגיעו המקום והזמן שבהם הקשיים הללו יעיבו מספיק על הנישואים עד שלא תרצי להיות בהם. ואולי תהיי מוכנה לאהוב אותו גם אז – זה משהו שתצטרכי לשקול. מצד שני, הרי גם כך, גם כאשר הנישואים הם בין בני זוג בגילאים קרובים יותר, את לא יכולה לדעת מה יילד יום. עם החבר הנוכחי שלך את כן יודעת מה תהיינה הבעיות אם כל היתר יהיה בסדר, וממילא את לא יכולה לדעת אם כל היתר יהיה בסדר. ומכאן שזו החלטה שלך, על פי כל השיקולים הללו. ייתכן שיהיו לך איתו חיים נפלאים לחמש, עשר או חמש עשרה שנה, שזה אולי יותר משיהיו לך אחרת. ואולי לא. אף אחד לא יוכל להחליט בשבילך, כי את מכירה הכי טוב את הצרכים והיכולות והרגשות שלך ואת החבר שלך. אבל אני תוהה אם את לא מחפשת מישהו שיגיד לך במפורש משהו שאת חוששת לומר לעצמך?