נישואים לא מאושרים: למה להישאר?

שלום רב,
אני נושאה מעל עשור, קרא ויש לי קשר עם בחור נשוי. אני אהבה שלו מאז גיל 20. כך נודע לי לפני שנה.במהלך השנה הזו ניסינו להיתנתק וחזרנו עשרות פעמים.פיתחתי אליו רגשות חזקים.יחסי מין קראו בינינו רק לפני שלושה חודשים. פעם אחרונה התנתקנו כי ניסה לפרק את הנישואים שלו.גם בניתוק הזה לא עמדנו וחזרנו להיות בקשר.אין ספק שאנו אוהבים אחד את השני. אני החלטתי עם עצמי שעדיף לי כשאנחנו יחד ולא משנה מה יהיה הסוף, בנתיים זה מתאים לי כי בלעדיו הרבה יותר קשה. כשחזרנו בפעם האחרונה, הפסקנו לדבר על עתיד.אבל יש משהו שמאוד מציק לי ואני מנסה להבין, אבל לא מצליחה. בדרך כלל היחסים שלנו בנויים על התכתבות במהלך היום ומפגשים פעמיים-שלוש בשבוע. הוא עצמאי ומדיי פעם יש לו פרוייקטים מורכבים, זה לא תירוץ שלו כי אני יודעת שזה בוודאות ככה. הוא מתנתק ממני בזמן הזה, לא לגמרה, אבל אינטנסיביות יורדת וזה מציק ומעצבן אותי. נניח הוא כותב לי כ 2-3 הודעות ביום במקום 15 שאני רגילה ונניח נפגשים רק פעם בשבוע במקום 3. כשהעומס שלו יורד הוא חוזר אליי לאותה אנטנסיביות. דיברנו על זה כמה פעמים, פעם אחד נורא כעסתי והוא הסביר שזה לא משנה את הרגשות שלו כלפיי ושהוא פשוט גבר וקשה לו לשלב את אותה אנטנסיביות כאשר יש לו עוד משימת רקע חדשה. פעם אחד דיברנו על זה ברוגע ואפילו הצעתי לצאת מחייו לתקופה והוא ממש לא הסכים.אולי תאכל כן להסביר לי את ההגיון שלו? כי אני לא מצליחה להבין זאת, אני נכנסת מזה לדיכאונות וחושבת שהוא מנסה להתעלם, מצד שני הוא כן משתדל להיפגש לפחות פעם אחד וכן לשלוח לפחות כמה הודעות באותו היום.

אני רק אוסיף, שנינו בשנות ה 30 לחיינו עם ילדים מתחת לגיל 8. ושנינו נשואים קצת מעל עשור.

קרן יקרה,
העובדה שאת נכנסת לדכאונות כשהוא יורד במינון התקשורת איתך, ומתייאשת, אמורה להיות אולי עבורו סוג של אזהרה, שהחיים איתך אולי לא יהיו לו קלים. לא באורח החיים שהוא מנהל. הם בודאי סימן שאני מקבל ממך, שהחיים שלך אינם קלים עבורך, כי את חיה, לטוב ולרע, בעליות ובמורדות חזקים של מצב רוח. לכן, אולי חשוב לי לשאול אותך שאלה שאפילו לא ניסית לענות עליה כאן: בלי שום קשר לאדם הזה - את נשואה, ולא באושר. למה את נשארת בקשר הנישואים שלך? אם לא טוב לך, למה שלא תיפרדי, ותחפשי את דרכך?אני מתרשם, ויכול להיות שאני טועה, שאת אולי עוסקת בשאלות של אגו ושוויוניות. כלומר, אם הוא לא עוזב את הקשר שלו, אז גם את לא. כי את 'לא תקריבי למענו' את מה שהוא לא מצליח או מוכן להקריב למענך. אם זה נכון, או שיקול דומה אחר, את בעצם הופכת את עצמך לתלויה במעשיו. אם לא טוב לך, אז אולי גם בלי שום קשר אליו, לא כדאי שתעזבי את קשר הנישואים שלך? - או שאולי, את מעדיפה את הנוחות שלך, בקשר הנישואים, על סיכונים של יציאה ממנו, והתנהלות עצמאית, גם ללא אהבה, אם אין לך את הביטחון שיהיה לך הקשר איתו. והרי, אם זה לא יהיה איתו, תחפשי אהבה מחדש, נכון?לא כתבת דבר על הקשר שלך עם בעלך, והזכרת את הילדים רק לאחר ההשתפכות הראשונית. גם זה שייך לכך שאת מרוכזת במצבי הרוח שלך, והם המניע העיקרי שלך. אני חושב שאת מודעת לכך שיש אנשים אחרים בסביבה, שהם קרובים אליך ומושפעים ממה שתעשי, אבל מרשה לעצמך שלא להתחשב בזה, גם אם את יודעת שזה לא בסדר. באופן מפתיע, אם את יודעת להתנהל נכון, ולהתחשב בהם, ולהקשיב לצרכים שלהם, אזי בהחלט יתכן שבסופו של דבר גם הם ירוויחו אם תחליטי להיפרד מבעלך. הרבה מאד מזה תלוי בדרך ההתנהלות שלך, ובהקשבה תוך כדי לצרכים שלהם.