שקט נפשי בקשר: תשובות לקוראת

שלום
רוצה לשתף ולקבל הארה קצת.אני בת 39 הייתי במספר מערכות יחסים וגם גרושה כשנה.יש לי דפוס שאני הורסת בזוגיות שלי ולא יודעת למה.מצילחה לתסכל את האדון ממול בהודעות חסרות ביטחון ובהאשמות שלא תמיד לצורך שהן מחוסר ביטחון עד שנמאס לו והואו מגיע לתסכול אך לי זה כאילו נותן נחת, כאילו אני רוצה להרוס גם אני בקשר שטוב לי בו.עד שיורד לו מני ומהקשר וכאילו הוצאתי לו את האויר .ולא נשאר כלוםלמה אני ככהז? למה להרוס ולהרגיש טוב כאילו בתת מודע שלי זה מה שכיוונתי ,לא יודעת מה זה שקט נפשי רק כשאני לבד ללא רגשות אני פורחת וכביכול לא מעויימת מקשר ומרגשות...

קורל יקרה,
אני חושב שאת גם שואלת וגם משיבה. התשובה שלך היא שיש לך יותר שקט נפשי כשאת "ללא רגשות", ואז את פורחת. דווקא אז, כשאת לא מאויימת, שזה לא אומר 'ללא רגשות', אגב, אלא ללא מחוייבות דרך אהבה, שאת אולי חושבת או חוששת שהיא כופה עליך את הביטוי שלה בנתינה ובויתורים בקשר זוגי, שלא תמיד את רוצה בהם. ואני חושב שאת מרגישה שקט נפשי גם כשיש לך את החופש שלא לספק את הצרכים של הסביבה, כפי שאת חושבת שהיא מצפה ממך, ומבלי לעמוד בסטנדרטים של אחרים. לך יש את הצרכים שלך, והשקט שלך ניתן כאשר הם מסופקים וכאשר אין לך מחוייבות לאחרים. לפחות לא לבני זוג, ואולי אפילו עוד יותר כאשר את לא צריכה למלא ציפיות של הסביבה המשפחתית והחברתית שלך, שלא תמיד מתאימות למה שאת צריכה.לא כתבת אם יש לך ילדים, אבל בהחלט יכול להיות שזו מחוייבות שכן מספקת אותך ושכן מספיקה לך. ואולי לאבדיוק, וגם זה די והותר, ואת מקבלת אותה אולי באהבה ואולי עם קשיים מסויימים, אבל לא רוצה מחוייבות שתהיה יותר מזה.כך שייתכן שאם זה המצב, אז אכן מתאים לך יותר "לחפש סיבות" למה הקשר שלך לא טוב. גם כש"טוב לך בו", יתכן שזה אולי רק מושג יחסי. כלומר, יחסית לקשרים אחרים טוב לך בו, אבל באופן מוחלט, את מעדיפה את הלבד, ולהיות אולי בקשרים שאין בהם מחוייבויות.האם זה אומר שאת "לא בסדר"? – לא. אם את יכולה להיות מסופקת בחייך בלי קשרים מחייבים, ואם את יכולה לתפקד כהורה, אם יש לך ילדים, ולתפקד כאדם עצמאי ומקצועי בעבודה, ויציבה בדרכך מעבר לעניין הקשרים הזוגיים, אז זה אומר שאת אדם מתפקד, ששונה בהיבט הזה. נפרדת מקשר הנישואים שלך לפני שנה. שנה היא לא תמיד זמן מספיק כדי ליצור איזונים חדשים. אולי הקושי שלך הוא בעיקר במחשבה שאת צריכה לשוב במהירות ולהיות במסגרת הנורמה, או לספק את רצונם של ההורים שלך. אני לא יודע אם זה כך, אבל אני בהחלט יכול לראות איך זה יכול להתפתח משם.ובצד זה, יתכן שיגיע הזמן, שיבוא דווקא מתוך שקט נפשי, התגבשות בתוך עצמך, וביטחון בהבנה של מה שאת רוצה, שאולי גם תמצאי קשר שכן יתאים לך, או כי את תהיי במקום אחר, או כי הקשר יהיה כזה שיותר מתאים לך, ולא למסגרות שאחרים מנסים להתאים לך.

אני אומר לך מה,קודם כל אני עם ילדים מתוקים.פשוט עכשיו שהכרתי מישהו ביוני....נכנסנו לקשר מקסים...רכש את ליבי ואמוני...פיתחנו רגשות...הרסתי עם דפוסים שלי...פיקפקתי במספר דברים שעשה למעני בגלל חוסר הביטחון והתחלנו להתכתב על זה , ממש כמו ילדה קטנה וטיפשה....ברור שזה יהרוס...ויצור ריחוק...אז קלטתי שכך עשיתי גם עם האקס שלי לפניי נישואיי וגם עם הגרוש.....להרוס.....ומה הקושי פה....הבחור רכש את אמוני וליבי...ולאחר הריחוק ברור שיעלם יתרחק...ומה אני עוברת?מעשנת המון סיגירותבחוסר שקט...מאבדת כל רצון לעצמיבדאון....ופה אני רוצה לתקן גם , התגובות שלי .אני נכנסת לדאון ללחץ רגשי מענשת המון אין רצון לכלום רק שהפעם יש לי קטנים שצריכים אותי.מה שמצחיק שזה שאני נראת אישה נאה שיודעת לכבוד גברים , בעלת שני תארים עובדת מסודר אוהבת את החייםםם רואה אותם כוולט דיסני רואה הכל בטוב...פה אני נופלתתת.האם התנהגתי אליו כמו אל הגרוש שלי כן, הדפוסים הגיעו גם אליו....אולי אני עדיין לא מכונה לקשר אך יודעת שצריך לטפל בזה

קורל יקרה,
לכן בדקתי איתך, עוד לפני שהתכוונתי להפנות אותך לברר את כל זה בטיפול.את כותבת הרבה על אי שקט. אני לא בטוח באשר לאיבוד ה"רצון לעצמי", כמו בכך שאת מבטאה חוסר ביטחון, אולי ביציבות שלך. ואי שם, יש פער בין ה"רואה הכל בטוב", לבין "בדאון". בין החלק בו את רוצה אהבה, לבין החלק שבך שבו את מאבדת ביטחון שאת יכולה להשיג את זה, אולי אפילו שמגיע לך. ואלה המקומות שבגללם הייתי ממליץ לך ללכת לטיפול. בגלל חוסר הביטחון הזה, שאת לא יודעת לשים את האצבע על המקום שממנו הוא מגיע.מעודד אותי מאד המשפט האחרון שלך, שבו את כותבת אמנם שאולי את לא מוכנה לקשר (שזו שאלה לבדיקה), אבל גם מודעת לכך שצריך לטפל בזה. אז אולי הגיע הזמן, קורל.