שליטה בזוגיות: האם זה ניסיון ילדותי?

היי דר' אני צריכה עצהאיבדתי לאחרונה איך זוגיות אמיתית ובריאה צריכה להראות.. אני בת 23 וכך בן זוגי אנחנו 3 שנים ביחד. הוא בחור שמבחינת יחסים אני חושבת שהוא בוגר אך לא בהרבה בשאר הדברים.. הוא מקסים בהרבה דברים, הוא עוזר לי בבית, הוא נותן לי חום ואהבה תמיד, הוא סוף סוף התחיל לחשוב על העתיד, אך אני בנאדם חופשי.. הכווונה אני מאוד נאמנה לבן זוגי לא משנה איפה אנחנו עומדים.. אבל אני עצמאית והוא גבר שעדיין תקוע בעבר שהמילה האחרונה צריכה להיות של הגבר ושהוא תמיד צודק והוא רואה בזוגיות מסירות אין סופית מבחינת הכל. הוא יתן ויעשה לי כל מה שאני ארצה והוא מצפה ממני אותו הדבר אבל לי קצת קשה עם זה, לי קשה להתחרמן ליד אנשים וזה מה שעושה לו את זה או אפילו שאני ארד לו ברחוב שקט.. הייתה לנו אהבה מאוד גדולה אך שמתי חומות בליבי כיוון שהוא פגע בי הרבה פעמים וכך הוא טוען שפגעתי גם בו, למרות שאני לא זוכרת במה, פגעתי בו רק כי לא יכלתי להתמסר אליו ב 100% זה באמת צריך להיות ככה?? אני כבר אובדת עצות.. אנשים אומרים לי כמה שאני מדהימה ומושלמת למרות שאף אחד לא מושלם ואני מכירה את החסרונות שלי,, ואני מתחברת מהר עם אנשים. הוא לא! מה זה אומר? ובבקשה האם אתה יכול להסביר איך יחסים טובים אמורים להראות כי אם כל האהבה החזקה שהייתה לנו אנחנו רבים יותר מידי ואת האמת אני לא יודעת 80% מהפעמים על מה אנחנו רבים. אני לא יודעת האם אנחנו לא מתאימים וצריכים להפרד...המון תודה

אנה יקרה,
כתבת בת כמה את, אבל לא בן כמה הוא. השארת הרבה מאד מחילוקי הדעות שביניכם לא ברורים.הבנתי שהוא רוצה שהמילה האחרונה תהיה שלו, כי הוא גבר, ולכן הוא תמיד צודק. האם זה רק בעניין דרישתו ממך למסירות אינסופית? והאם המסירות האינסופית מתבטאת רק בצורך שלו שתהיי מינית ומחורמנת בפומבי, ובמקומות שבהם את מרגישה נבוכה מלעשות זאת?כלומר, לא ברור לי אם הכל מתמקד אך ורק בדרישה האחרונה, או ביותר מזה. אם זו רק הדרישה האחרונה, אז הוא עסוק יותר מדי במדידת הכוח שלו עליך, ובמדידת השליטה שלו עליך – עד כמה הוא יכול להביא אותך להיות נשלטת ומספקת את הגחמות שלו. עכשיו זה זה, פעם אחרת זה יהיה משהו אחר. ברור שאם זה נושא חשוב בויכוחים ביניכם, אין לך פרטנר שרואה אותך, ואמפתי לקשיים שלך. הוא רואה בעיקר את עצמו.ואם את שואלת איך זוגיות צריכה להיות, היא צריכה להיות הדדית ואמפתית ומכבדת. את הגבולות של הכבוד והאמפתיה אתם צריכים לקבוע ביניכם, ובאופן שבו שניכם מרגישים איתו בנוח. לא בדרך הדורשת שליטה בצד השני.אבל אשאיר תהייה אחת פתוחה בכל זאת. יכול להיות שהוא חושב שאת לא פתוחה מספיק מינית ביחסים ביניכם (ואני מתכוון ליחסים אינטימיים מיניים נורמלים וסבירים, ולא חריגים), והוא מנסה "לתקן" אותך דרך הנסיון שלו לעזור לך להתגבר על עכבות. זה ילדותי, לא חכם מספיק כאשר זה מופעל ברוח, וזה בדרך כלל לא עובד. אבל אם זה העניין, ולא משחקי שליטה ילדותיים, אז אתם צריכים לדבר על זה יותר באופן בוגר, להתייעץ יותר עם אנשי מקצוע העוסקים בזה (מטפלים מיניים, עם אפשרות להתייעץ למשל גם בפורום לטיפול מיני), כדי לקבל פרופורציה של מה תקין ומה לא, ורק אם באמת ישנה בעיה, לטפל בה כראוי ובאופן מקצועי.