שלום בית: הצעות יצירתיות

שלום רב
אני ואישתי נשואים מזה 5 חודשים ולאחרונה יש לנו מחלוקות רבות בקשר להעדרותי מהבית.אני נפגש עם חבריי כ- 3 פעמים בשבוע, 2-3 פעמים, לרוב אני חוזר הביתה באזור 20:00 בערב אך לעיתים גם מאוחר יותר לכיוון חצות.כל זה גורם למחלוקות גדולות בין אישתי, אני לא רואה משהו פסול בזה כי רוב הזמן אני כן איתה. אנחנו כן יוצאים ביחד וגם מבלים ביחד בבית, סה"כ היחסים מצויינים פרט לריבים לגבי העדרויות, כל אחד מאיתנו נעול בעמדותיו ולא מוכן לסגת. חשוב להדגיש שנכון לעכשיו אין לנו ילדים.מה אפשר לעשות לדעתך?תודה רבה

ישראל יקר,
האם יש לך הצעות משלך מה נכון לעשות כדי ליצור שלום בית ביניכם?אני שואל אותך, כי אתה מכיר אותה, מכיר את עצמך ואת הצרכים שלך, ואולי תוכל להיות יצירתי מספיק, בעידודי, כדי למצוא פתרון. מה אתה חושב?

ד"ר חסון שלום,
אני אישתו של הבחור שפנה אליך...אסביר את הצד שלי בעניין...אנחנו כבר 6 שנים ביחד וכל הזמן היו בינינו מחלוקות בנוגע לכמות היציאות שצריכות להיות...בעיקר אצלו...בכל פעם שאנו מדברים על זה אנחנו מחליטים שזה לגיטימי לצאת פעמיים בשבוע.מה שקורה בפועל זה גם אם בעלי יוצא יותר מפעמיים בשבוע הוא אומר:"אין מה לעשות...לפעמים יצא שאני אעדר יותר מהבית,את לא יכולה לאסור עלי..ואני לא צריך אישור ממך"...אני מבחינתי רואה את כאי עמידה בהבטחה כי אחרי הכל אלה יציאות עם חברים ולא משהו שקשור בעבודה והוא לא יכול להמנע מזה והוא מבחינתו לא חושב שהוא צריך לסרב ליציאה עם חברים שבא הוא נהנה....אני לא אשקר ואגיד שהוא לא מסרב לפעמים לחברים...אבל כניראה לא מספיק.עכשיו כשאתה יודע את מה שגם אני מרגישה...אשמח לקבל ממך הכוונה.תודה רבה מראש

אישה יקרה,
האמת? אני חושב שלולא היצגת את הצד שלך בעניין היה טוב יותר. לא כי את צודקת פחות או צודקת יותר. זה בכלל לא קשור לזה. אלא כי היה הרבה יותר נכון מצידך לא להתערב כלל, ולתת לו לענות לי, או לפחות להמשיך עם עצמו ולחשוב, כדי לחפש דרך יצירתית להשכין שלום ביניכם. חבל שענית, כי בעצם העובדה שאת מסבירה לי, את עושה לו הנחות, ונותנת לו את התרוץ שלא להתכתב איתי. עכשיו, במקום לחפש דרך לפתרון, אתם שוב הפכתם שבויים בשאלה מי צודק, את או הוא. אלא שזו השאלה הלא נכונה.לכן, מה שנשאר לי עכשיו לעשות הוא להפנות את השאלה ששאלתי אותו, והפעם לשניכם: האם אתם יכולים להיות יצירתיים מספיק, ואולי גם נדיבים מספיק, כדי למצוא פתרון ביחד?אתם הרי בתחילת דרככם הזוגית. אם אתם לא מצליחים כבר עכשיו לגשר על פערים בצרכים שלכם, יהיה לכם רק קשה יותר אחר-כך. אתם צריכים לחפש דרכים לדו קיום ולשיתוף פעולה, ולא להוכחת צדקת דרככם. לרוך ונתינה, ולויתורים, כי כך החיים המשותפים יהיו קלים יותר. אלא שכרגע, כל אחד תובע את זה מהצד השני, ואתם לא יודעים איך להתמודד עם זה. לא שזה קל, אבל צריך. אתם יכולים ללמוד את זה, ויעוץ זוגי יכול לתת לכם את הכיוון הנכון שיעזור לכם בכל חייכם המשותפים.קראו בבקשה את הדף באתר שלי עליעוץ זוגי בתחילת הדרך, וכן, את המאמר שכתבתי בנושא (הקישור נמצא שם למטה משמאל).

שלום
שוב,אני הגבתי ורשמתי את מה שאני מרגישה כי בעלי לא התכוון להגיב למה שרשמת.העניין הוא שאני ביקשתי מבעלי לפנות אליך דרך האתר והוא עצמו כלל לא מאמין ביעוץ זוגי כך שלבוא לפגישה זה לא ריאלי לצערי ולכן ,לאחר שכבר ניסינו וחשבנו על כל מיני דרכים לפתרון הבעיה אנחנו פונים אליך.אבקש את דעתך.תודה רבה

ישראל ואישה יקר
ים,אם לא הגעתם לפתרון אז כנראה שלא חשבתם מספיק, או שהחשיבה הזו, הדורשת ויתורים הדדיים, אורך רוח, הקשבה, סבלנות ועוד מילים כגון אלה, קשה לכם מדי. לכן אתם מחפשים שופט - ומה שאני מנסה לומר לכם שאתם לא צריכים שופט.כי אם הייתי אומר לכם: "כן, ישראל צריך לצאת פעמיים בשבוע עם חברים", האם זה היה מניח את דעתך, אישה? או אולי היית מקבלת, בלית ברירה, כי "המומחה אמר", אבל נשארת כעוסה בפנים ולא מרוצה מעצמך ומהזוגיות שלך, ואולי גם לא מרוצה ממני (שזה הכי קל, כי את לא מכירה אותי)?קל להאשים את הצד השני (את אותו ואתה אותה) בכך שאינו יכול להתגמש, ושהוא זה יוצר את הבעיה. אבל אם זה מה שאת או אתה חושבים, זה רק אומר שאתם עצמכם לא יודעים לשכנע את הצד השני בצדקת דרככם. גם את זה אפשר וצריך ללמוד, וזה חלק ממה שצריך לעשות ביעוץ הזוגי. כרגע, אין לכם יכולת כזו, לפחות לא בנושא הזה, ואולי גם לא בנושאים חשובים אחרים.ואם הייתי אומר: "לא, כזוג נשוי אתם צריכים להיות ביחד כל ערב, והכי נכון הוא שתצא עם חברים רק פעם בשבועיים (או פעם בחודש, או פעם בשנה) בלבד". האם תשמע בקולי ישראל, ותשתכנע?מה שאתם רוצים ממני, "משפט צדק", ממילא לא יעבוד. לכן אני מנסה לכוון אתכם למה שכן אמור לעבוד. וכל עוד אתם לא שם, אתם נעולים בחיפוש אחר שופט שלעולם לא תקבלו את דעתו בשלמות. יועץ זוגי לעולם לא יהיה שופט. הוא אמור להדריך אתכם לדיאלוג, ביניכם, כזה שבעזרתו תוכלו אתם להגיע לתוצאה שממנה שניכם תהיו מרוצים, וזה מה שאין לכם.אם לא מצאתם פתרון, סימן הוא שלא חשבתם מספיק. נסו לראות אותי לרגע לא כשופט, אלא כבוס בעבודה שאומר לכם: תשמעו, חברה, יש כאן בעיה שצריך לפתור אותה, ואתם לא מספקים את הסחורה. בלי זה אני לא רוצה לראות אתכם: לכו לעבוד!אלא שה"עבודה" הזו היא אתם עצמכם, ובה תלויה הזוגיות שלכם. בתשובות שלי קיבלתם מספיק כיוונים לדרך שבה אתם אמורים להתנהל. עשו עם זה משהו, בבקשה.