שלב המעבר: איך ליצור חברות?

אשמח עם תיעץ לי באיזה שהוא נושאבקשר לחברות שלי.הכל התחיל שהוזמנתי לחתונה של חברה שלי,החלטתי ללכת ולכבד אותה.הלכתי עם חברות שלי, וכמובן שלא צפיתי כלום מראשאולי פעם או פעמיים.החברה שלי כל הזמן התכתבה באס אמ אס בטלפון,עם הידיד שהכירה דרך חברה שליזאת שהתחתנה.חברה שלי השניה שאני לא מדברת איתה מאז התיכון. כי היאעשתה לי דברים מגעילים אז החלטתי שעדיף שלא נדבר.בחתונה הם דיברו בניהם, ואני לא השתתפתיכי הם לא שיתפו אותי.איך נאמר את זה, הן כל רגע הלכו, סתם כי בא להם. לכל מיני מקומות, אבל לא היתחסתי הבלגתיורק שהלכו לרקוד קראו לי, והבחורה שאני לא מדברת איתהניסתה ניראה לי לדובב אותי, תוך כדי שהיא אומרת לי "בואילרקוד" וכל זה. אני לא כל כך הבנתי אותה, לא התיחסתי אלייה ממש.הן כל הערב דיברו בניהם, וזה מעצבן.זה מרגיז כי אני באתי עם חברה שלי, והיא ידעה שאני לאמדברת איתה,ולא רוצה.והיא בכל זאת היתה עסוקה איתה, בדיבורים בצחוקים.אולי עליי...אולי לא עליי.....מה שכן עודתי את עצמי להיות חזקהולא להתיחס לשטיות שלהםכי הרי באתי למצווה של החתונה לא? אז למה שאני ישבר מהם עכשיו?עודדתי את עצמי והיתה פעם אחת שבכיתי כי ממש התאכזבתיאין לך מושג כמה.זה לא נעים שלא מתיחסים אלי או אל כל אחד אפילו קצת.ידעתי שהיא תעשה לי את זה שלא תיתן יחס מהתיכון אני מכירה אותהוהיו לנו עליות ומורדות מבחינת מריבות.ולמרות זאת סלחתי.רציתי לארגן לי לבוא עם ידיד שאני מכירהאבל זה לא הסתדראיך המצב רוח שלי ירד בשניה זה לא יאומן.מה אתה אומר? יש לך עצה בשבילי?מה דעתך על איך שהתנהגתי?ואיך שהחברות שלי התנהגו? או שהםלא שמו לב שהתנהגו כך?אשמח לקבל ממך תגובותכי אני קצת מיואשת מהןתודה מראשסיוון

סיוון יקרה,
היית עסוקה מדי בכעסים ובעלבונות שלך, והחשדנות שלך כלפי זו שאיתה את לא מדברת, לא נתנה לך להאמין שהיא באמת רוצה להשלים איתך ולרקוד איתך. אולי חשבת אפילו שהיא רוצה לצחוק עליך. אז אולי כן התייחסו אליך, אבל את היית עסוקה בעצמך ובכאב שלך מכדי לתת את עצמך. אולי, כשמתבגרים (את כבר לא בתיכון), כדאי ללמוד לסלוח, דווקא מתוך תחושה של כוח. אבל אולי גם אף אחת מכן לא בוגרת מספיק כדי לדעת ליצור חברות טובה ואוירה טובה בין כולן. את נמצאת עדיין בשלב המעבר. אני בטוח שעם הזמן תדעי למצוא לך חברות בוגרות יותר, ויחסים בוגרים יותר.

לקחתי לצומת ליבי.בנוגע לזה שאמרת שהייתי עסוקה בעצמי כלל לא, ההייתי עצובה זה נכון, אבל עודדתי את עצמי שאני לא צריכה להיות.אולי "החברה" שלי ניסתה לדבר איתי באמת. ואולי היא גם צחקה עליי {במיקרה הזה ראיתי שהיא צחקה באמת}היא עשתה לי בעיות, ובאמת רבתי איתה המוןביגלל כל השטויות והשקרים שלה.זה הרוב ביגללה אני הייתי איתה בסדר וגם עם לא התנצלתי בפניה.אני לא יכולה לכתוב לך למה ומה היא עשתה כי זה ארוך, וכי גם זה מיותר כי זה היה בזמן עבראפילו שזה יכול לעזור לתשובה שלי.אני באמת בוגרת כי עם לא הייתי הייתי הולכת אחריהם כמו זנב, עובדה שנישארתי.וען קמתי לרקוד איתם, וכן התיחסתי אבל לא מממש.אני עובדת על עצמי עוד.מכיוון שבעבר הייתי רגישה כניראה אני עדייןאבל אני מתגברת לאט לאט המכשולים מחזקים אותיואת זה אני יודעת ושמחה. שכן השתנתי והתבגרתי.המשך יום נעים שיהיהתודה,סיוון