שיקום נישואין לאחר משבר

ד"ר חסון,תודה על ניהול פורום כל- כך פתוח ומהווה מענה להרבה שאלות שעולות בחיינו כבני- זוג, תודהההההההההההההההה.אנחנו זוג בסוף שנות הארבעים, מנסים לשקם נישואינו אחרי החלטה על פרידה, המצב הוא כזה: הבעל אוהב, נמשך ועושה הרבה כדי להחזיר דברים לקדומתם, אני - האישה, מכבדת , אבל כבר לא מרגישה שאוהבת כבן- זוג, מתקשה לבטא אהבה במילים או במגע כמו לפני ההחלטה על הפרידה - מן הראוי לציין כי יוזם הפרידה הוא הבעל, אני לא פועלת מתוך פגיעה או נקם - פשוט מרגישה שלא אוהבת - יכולה להישאר בחיים כאלה, אבל האם נכון לעשות זאת ? רק כי נישאנו וכי אין בנינו מלחמה?כמה זמן ומתי באמת מבינים שנגמר ולא כדאי להישאר יחד ?דנה

דנה יקרה,
תודה רבה! משובב נפש לקרוא מדי פעם משוב כזה.ראי, אישך החליט בשלב מסויים להיפרד. כאשר קורה דבר כזה, קורה לא פעם שאת מתחילה לחפש את הטוב שבמצב החדש. שזה אומר - או קיי, אז מה הלאה? בן זוג אחר? אולי הרפתקאות, אולי בן זוג מקשיב יותר, קשוב יותר, אולי כזה שהקשיים שהגיעו מהאיש שלך לא יהיו בו? וכשאת מכינה את עצמך לעתיד אחר, ואולי טוב יותר, תחושת האהבה מתמוססת, כי אהבה בנויה על ידיעת עתיד משותף, או התקווה לו.אפשרות אחרת היא שאת עדיין כועסת וחסרת ביטחון ואמון בו ובכוונותיו שדברים יחזרו לקדמותם (ואני מניח שהכוונה שלל היא "לקדמותם" הטובים גם עבורך, ולא לקדמותם הפחות טובים). גם אלה מקטינים את תחושת האהבה, אם כי לא אותה עצמה. כשכועסים, מרגישים את האהבה פחות, וכשמפסיקים לכעוס, מוצאים שהיא קיימת עדיין בדיוק כפי שהיתה קודם, או כמעט כך.כך או כך, אתם מנסים לשקם נישואים לאחר משבר מאד גדול. במקרים כאלה הייתי ממליץ שלא לעשות זאת לבד, אלא בליווי של איש מקצוע. וכך, אם גם בתהליך הזה תרגישי שלמרות שיפור התקשורת, ולמרות שהכעסים נעלמים את עדיין מרגישה מרוחקת, סימן הוא שאת כבר באמת מיקמת את עצמך במקום אחר. לא שאת צריכה להגיע ליעוץ זוגי עם המטרה להיפרד. את צריכה להגיע ליעוץ זוגי כדי לשפר את התקשורת ואת היחסים, ורק אז למדוד מחדש את האהבה.

ד"ר חסון ה,איך אתה תמיד ורס את האפשרויות בפשטות כזו וכל - כך נכון, אני חושבת שאני במצב הראשון שתארת , שכבר בניתי לי חיים אחרים - מקום אחר , זוגיות היא לא המוקד בהם , אבל גם זוגיות אחרת - באמת מרגישה שמהמהלך שהוא ביצע , אני הרווחתי תודעה לדברים שאיבדתי ושמחה שחזרו.מצד שני אני לא לגמרי חפה מהמצב השני , אם כי אני מרגישה ממש , שהוא הרבה יותר ממצטער וניסה משהו כי אני הייתי ברורה מאליו - גם אני חשבתי שאין לי מקום לזוגיות בלעדיו - בסוף אני הלכתי גם יותר מהר וגם יותר רחוק, עצוב לי להכאיב לו , אבל לא רוצה לוותר על עצמי!אני סבורה שנתק של תקופה יכול לקרב - האם אתה מסכים לכך? אני עצמאית כלכלית ואי לי תלות בו או באחרים בשום עניין ודבר, כמובן שביחד האפשרויות הכלכליות רחבות יותר , אבל זו לא סיבה להישאר.האם נתק, מרחק לתקופה , יכול לתרום או להחמיר? בכל מקרה להכריע - לא?תודה, תודה, לא רוצה להיקרא יותר מדי מתחנפת או משהו , אבל הפורום שאתה מנהל , עוזר לי מאודדדדדדדדד כבר שנתיים , מאז הפרידה , דרך כל השואלים ודרך תשובותך , אפשר למצוא הרבה לעצמך גם אם שאלתך אחרת!תודהההההההההההההדנה

דנה יקרה,
והנה את נותנת נתון נוסף ומשמעותי, שרק מסביר טוב יותר את מה שכתבתי, והוא שהפרידה שלכם היא כבר פרידה של שנתיים (מעשית או רגשית, לפעמים זה היינו הך). זה הרבה זמן, וזה די והותר זמן לקחת אותך להשלים עם אפשרויות אחרות, ולחפש בהן תקווה לעתיד טוב יותר. נתק של תקופה נוספת בדרך כלל רק מחזק את התקווה לעתיד טוב יותר לבד, ובעיקר אצל אנשים שהם אופטימיים, חזקים יותר, ומכילים יותר טוב את עצמם כדי להגיע למסקנה שאם הם רוצים עתיד טוב יותר, הם צריכים לעשות משהו בעניין, ושלא מגיע להם להישאר במקום שהוא לא טוב להם. אני חושב שזה חלק משמעותי ממה שקורה לך. בסופו של דבר זה יכריע, בהחלט. מה תהיה ההכרעה הזו? - זה תלוי בעוצמות שלך וביכולות שלך. דווקא ככל שאת חזקה יותר ושטוב לך עם עצמך יותר, כך הסיכוי הוא שההכרעה הזו תיקח אותך הלאה, בלעדיו.

תודהההה, אילו הייתה לי מילה המביעה יותר הייתה מוקדשת לך ולפועלך המבורך, תודההה.