שיקום לאחר פרידה: התמודדות עם אכזבה

הייאני בת 34 גרושה עם ילד בן 8.5 . 8 שנים לאחר גרושיי התחלתי זוגיות עם אדם מקסים בשעתו בני ומשפחתי אהבו אותו וגם משפחתו אותי עד לפני שבועיים כאשר אחד מאחיו הפיץ שמועות שיקריות עליי ואז נוכחתי שאין לי גב שיחת סיכום לא ביצענו ואני מאוד פגועה או מסמס אך לא טורח להיפגש או דבר אחר . מרגישה מרומה דיברנו על נישואין והיום בני הבין שנפרדנו לבד ומאוד כעס רוצה שנחזור להיות חברים הסברתי כי זכותינו כמו ילדים שרבים להחליט שאנחנו לא חברים ושיהיה לי בן זוג אחר יכיר .זהו האדם הראשון שאני מפגישה איתו חבל ליאני לא יודעת מנוח ברור לאור זה שהוא איננו יודע לתמוך שההלחטה נכונה אך אני שבר כלי מה עושים?

רעות יקרה,
התפרקות מציפיות ומתקוות, ובעיקר כאשר היתה לך נגיעה במימושם, ובתחושה שהגעת לחיים ברורים ויציבים, היא קשה. היא עוד יותר קשה כאשר לא ראית זאת קודם, ופתאום את תופסת שכל זה היה שביר כל כך, ומה זה אומר על היכולת שלך לדעת. לדעת איך יהיה הבחור הבא. לפחד עד הרגע האחרון מקריסה של הקשר הבא גם, כי אם זה קרה הפעם, מי יבטיח לך שזה לא יקרה להבא? כל זה מאיים, מפחיד, ומוציא את החשק לנסות מחדש, ולחפש תקווה חדשה לחיים אחרים. קל יותר להכנס לייאוש, ולהשאר שם. זה מפחיד פחות.תני לעצמך קצת זמן לבכות על אבדן הציפיות שלך. על אבדן הציפיות יותר מאשר עליו. והתחילי לטפח ציפיות מחדש, אחר-כך. אל תתני לעצמך יותר מדי זמן לשקוע בזה, כדי שזה לא יהפוך להרגל רגשי. חבקי את הבת שלך, וצאי איתה מדי פעם לבלות. עבורה. למדי ליהנות מחדש מהחיים דרכה ודרך שמחת החיים שלה. ואחר-כך, נסי שוב. לא כי את רוצה לנסות שוב, אלא כי את רוצה זוגיות, ואי אפשר להשיג מבלי ליצור את זה.