שיקום זוגיות: אולטימטום, שותפות ומיניות

ילדתי לפני 7 חודשים לאחר לידה קשה,יש לי תינוק שמתעורר מס' רב פעמים בלילה והולך לישון מאוחר, אני במהלך היום איתו בבית מרצוני ובשימחה אך יחד עם זאת עייפה מאוד ומרגישה עדיין מתח מסויים. גם חיי המין והאהבה עם בעלי לא חזרו לשיגרה ואני מרגישה שזה בגלל העייפות ואולי גם בגלל חוסר שיתוף והבנה מצידו למרות שעובד קשה מחוץ לבית.בעלי לא מסוגל להבין שייתכן שלאחר 7 חודשים אני עדיין "מוגבלת" ושונה כל כך ומבקש שאתן לו מועד בו אחזור לעצמי( יש לי עוד 2 ילדים ובעלי טוען לאחר לידתם היה שונה, אני לא זוכרת) אולי תוכל להסביר לבעלי כי תופעה זו קיימת ואינה מוגבלת לחודשיים לאחר לידה?בתודה מראש

ניסן יקרה,
בעלך מציב לך אולטימטום (מועד) לשיקום, ונדמה לי שהאולטימטום – הציפיה שתגיעי לביצועים בזמן נתון – מפריע לך עוד יותר לחזור לעצמך. בנוסף, את מרגישה שהוא לא תורם את החברות וההבנה לשותפות ביניכם, וגם זה מוסיף לקושי שלך להיות איתו. זה לא דבר שהוא בהחלטה רציונלית שלך – את צריכה להרגיש שהוא שותף לך כדי להרגיש מינית (ובמילים אחרות, חומרניות יותר, את צריכה להרגיש שאת מקבלת משהו חשוב, כדי להיות מסוגלת לתת משהו חשוב). ואז אנחנו מגיעים למעגל הקסמים, שכל אחד מצפה שהצד השני ישבור אותו קודם. הוא מצפה שאת תביני את הקשיים שלו בעבודה והשעות הארוכות, ושהוא זקוק לאהבה ולתשומת לב ולמין, ואת מצפה שהוא יבין את העייפות שלך, את הקושי שלך היומיומי ואת המתח שבו את נמצאת, וגם את הסטרס הפיזיולוגי שלך, וזקוקה לחיבוק ולרוך שאינם מין. וכל עוד אתם לא מקבלים את מה שאתם זקוקים לו, קשה לכם גם לתת. ואני מתרשם שנכנסתם למעגל הזה, מבלי לדעת איך לצאת, ואיבדתם סבלנות.בדרך כלל, במקרה כמו שלך, הצד שצריך לעשות את הצעד הראשון, הוא הצד הגברי, כי לצד הנשי קשה להעניק מיניות כשאין תחושה של שותפות והבנה של הצד השני. אלא שלפעמים, למרות המתנה ארוכה שלו – ויכול להיות שזה היה – בשלב מסויים, כשהוא רואה שזה לא עבד, הוא מתחיל להתייאש. את, מצידך, צריכה לספק לו את התקווה שזה ישתפר, ולא על-ידי אמירות, אלא על-ידי מחוות קטנות שיבין דרכן שאת רוצה בו, ושאת רוצה גם כן לחזור לעצמך, ועושה את המאמץ הרגשי הכרוך בכך. את אלה הוא יראה דרך מעשים קטנים של חיבוק, נשיקה ותשומת לב, בתמורה למחוות שלו. זה לא חייב לבוא אחד לאחד, אבל זה צריך להגיע, כדי שיראה שיש תקווה, ושהבנה שלו לקשיים שלך לא נתקלת בקיר אטום לצרכים שלו. לא כתבת לי במה את "מוגבלת ושונה כל כך", אבל את הצעדים הרגשיים הכרוכים בשיקום, של הבנת צרכי הצד האחר, שניכם צריכים לעשות, כדי לשקם את היחסים שלכם מחדש